נקודה רגישה בחיי ../images/Emo4.gif
כשהייתי קטנה .. ועוד גרנו בקריית גת.. בתקופת הקיץ היינו נסועים כל שבת לים וכל שובעיים לים המלח אזבל זה הפסיק בערך כשעליתי לכיתה ד' ועברנו לנס ציונה.. ההורים שלי התחילו לעבוד כלכך קשה שאפילו בימי שבת אין להם כוח לעשות שום דבר עם עצמם, סתאם נשארים בבית ורובצים להם על המיטה ממול ה
. מה שכן שלפעמים נותנים לאבא שלי איזה טיול לסופשבוע.. ואז הם נוסעים, אבל אני מוותרת על הטיולים האלו, משון שאחרי הכל אני וההורים שלי בראש אחר לגמרי ביחס לטיול, הם מתעייפים נורא מהר כשלי יש את מלוא המרץ... מעניינות אותם כל מיני הרצאות שמשעממות אותי עד מוות
ובכלל עד שיש לי סופשבוע חופשי לנוח מהורי .. למה לוותר עליו
גם ההורים שלי רבים כל הזמן וממש לא כיף להתקע איתם באמצע טיול כשהם בריב ולא מסכימים לדבר אחד עם השני
כך שבעיקרון פעם אהבתי את כל הטיולים והנסיעות שלנו... עכשיו הדברים השתנו וזה הפך להיות נורא מייגע