מי אמר- שאלת הפאדיחה-
זה היה יום קיץ חם ומתיש. היינו 3. אני, ידידה, ועוד מישהי שמאוד רציתי אותה. ירדנו לים. ישבנו על החוף, ואז נשמעה קריאה מכיוונה.. "בואו ניכנס למים?"... הקול הזה מהדהד לי בראש כבר שנים... לא יודע למה, אבל הרגשתי שמשו כאן לא בסדר. שזה לא צריך להיות. נכנסתי למים. יותר נכון, נכנסנו. היא ואני. הידידה נשארה בחוץ. אמרתי לעצמי - זאת ההזדמנות. בעודינו שוחים, משפריצים, ו.. כן. נוגעים .. מידי פעם.. פתאום כאב חד. נורא. לא יודע מאיפה זה בא. אחרי דקה של טשטוש, שאני לא זוכר כל כך מה היה, חזרתי להכרה, וגיליתי שמדוזה המדוזה צרבה אותי במקום מאוד מאוד אינטימי. בואו רק נגיד שבאותו רגע היה לי קשה מאוד לשחק איתה את המשחק "החבילה הגיעה" אם אתם מבינים... זה היה כאב שלא הכרתי כמותו. לא ידעתי מה לעשות. לא מצאתי את המילים, פשוט יצאו לי צווחות שונות ומוזרות. היא הבניה מיד כשהראיתי לה את האיזור. כן, ככה הראיתי לה בפעם הראשונה... ואז.. ידידה שלי באה.. נזעקה לשמע הצווחות. פתאום היא אומרת לי "יובל, אתה חייב לשים על זה משו... אתה חייב להשתין על זה.. ראיתי אתזה בערוץ המדע..". ברור שלא יכולתי. לא יכולתי לעשות שום דבר שקשור באיזור ההוא. אז... הבחורה ההיא. הבלונדינית.. היפיפיה... אמרה ש... שהיא מתנדבת... לעזור לי בזה... שהיא.. שהיא...שהיא תעשה מה שאני... על... טוב די. אני לא יכול יותר. שאלה הבאה.