אמממ...אנו...

[קורורו]

תפוז הסתדר לך ליסטה?

כי נראה לי פתאום שאת כותבת מהר יותר...

 

[Digi Lista]

לא במיוחד זה לפי קריזות...

חוץ מיזה שאל תשכחי שחלק מההודעות כתבתי כבר קודם והעתקתי מהוורד...

 

[Digi Lista]

5,50,240...יחי ההבדל הקטן../images/Emo132.gif

 

[רייסטלין מאגר]

../images/Emo6.gif

 

[רייסטלין מאגר]

הפורום לא ייסגר אם תהיה פעילות.

 

[קורורו]

כמה שזה נחמד וכיף להאמין,

הפורום לא ישרוד הרבה שנים. זאת אומרת אני לא מצפה שהוא יחזיק 20 שנה, אבל עדיין - אפשר להריח את הסוף (אני לא רוצה לדכא אף אחד), אני לא רוצה לשים תאריך....

 

[רייסטלין מאגר]

לא נכון.

כל עוד יהיו פעילויות הפורום יהיה פתוח.

 

[קורורו]

אני לא מצליחה להסביר את עצמי...

זאת אומרת, ברור כמו שאני רוצה... אני אומרת שלדעתי הפורום יכול להגיע ליום הולדת 3, ואפילו 4, אבל... זאת אומרת יש מצב שיגיע ל 5, אבל יותר? אני לא ממש מאמינה....

 

[רייסטלין מאגר]

הבנתי מה את אומרת.

אבל כל עוד יהיו פעילויות הפורום יכול להגיע אפילו לגיל 20! אם יהיו משחקים ודיונים ולא יהיה יובש אין שום שהפורום ייסגר.

 

[קורורו]

אתה צודק...

אבל אני לא חושבת שיש סיכוי גדול לזה... רוב הזמן אנחנו מדברים בינינו בלי קשר לדיג'ימון. וזה יקרה יותר ויותר בהמשך הזמן...

 

[meytar זאת אני]

../images/Emo24.gif../images/Emo3.gif

איך שקראתי שמרוח לך חיוך דבילי על הפנים פתאום חייכתי גם וממש צחקתי בקול רם, גם עכשיו שאני חושבת על זה אני צוחקת

 

[עוד בן אדם]

אני חולק עלייך בקטע של האינטרנט

זה תמיד טלוי מתי אבל ניראה לי שבמיקרה הזה שלפעמיים הקשר יותר אמיתי דרך האינטרנט מאשר במציאות אתה מכיר את הבן אדם מהבפנים שלו ולא מהחיצוניות שלו זה כמובן טלוי עם האדם דובר אמת אבל ניראה לי שאין פה לאף אחד סיבה לשקר אז לא יודע טוב שוב דיברתי שטויות

 

[טיקיי]

כותבים "תלוי" ואתה צודק...

ליסטה, המחשב לא קר... אם תגעי בו תראי שהוא חם ואם תאמיני בזה, הוא יהיה חם אפילו יותר... אני חושב שבאינטרנט אנשים יכולים להיות פתוחים ואמיתיים יותר (למרות שיש כאלה שלא) ושאנשים מהמחשב מכירים אותי הרבה יותר מאנשים מעבר למחשב, גם אם הם לא רואים אותי פיזית... כי כשאת יודעת איך מישהו נראה מבפנים, את יכולה לדמיין אותו מבחוץ כמו שאת רוצה וזה כבר לא משנה אם זה נכון או לא...

 

[Digi Lista]

מסכימה ועדיין...

כאחת שבאמת הרבה יותר נוח לה לספר ולחלוק על עצמה דרך האינטרנט גם כי זה כתיבה והיא כלי הביטוי הכי מוצלח שלי וגם כי אני נוטה להיות מאוד ביישנית מול אנשים(השנה כבר קצת התגברתי על זה בזכות העריכה,אתם יודעים קשה להיות "בוס" בלי לדבר...אם כי אני עדיין נחשבת למאוד שקטה),בכיתה שלי לאורך השנים תמיד כתבו לי בתעודות "חבל שאת לא מדברת כי נראה שיש לך מה להגיד",האמת שתמיד בבית ספר העדפתי לא לדבר פשוט בגלל שהאנשים לא היו קרובים אליי והיה נראה ששום דבר לא מעניין אותם(אני עדיין טוענת את זה,בדיוק מהסיבה הזאת אנחנו אומרים לפעמים "היי,מה נשמע?" לאנשים וממש לא איכפת לנו מה התשובה אז ממשיכים ללכת...אצלי אני משתדלת שזה לא יקרה או שאני לא אומרת שלום בכלל או שאני שואלת במטרה לקבל תשובה,אבל לפעמים יש נפילות...)... ברחה לי הפואנטה(כאמור 5 שורות או 240 זה לא הבדל גדול

),המחשב עצמו יכול להיות חם ואפילו לוהט(אני מכה את ירוחם הרבה אז הרגשתי כמה פעמים...)אבל הוא עדיין קופסה ולמרות שאין ספק שהוא כלי ביטוי אדיר ושאני ממש נהנית להשתמש בו כשאני רוצה להגיד משהו על עצמי ועל בכלל הוא לא מסוגל לתת חום אנושי,כמובן שאם תיארתי שמרוח לי חיוך דבילי כנראה שאני באמת מחוברת ומרגישה הזדהות וקרבה ענקית לאנשים גם אם ההיכרות שלי איתם היא דרך המחשב,זה בדיוק כמו שאם בנאדם מכוער אבל יש לו אופי מדהים והוא מאמין בו הוא מקרין אותו החוצה ובהרבה מקרים אם תסתכלו בסביבה של השכבה שלכם לדוגמא תגלו שאלה שמושכים אחריהם לא בהכרח יפים(וברוב המקרים גם לא ממש מוצלחים באופי,זאת כבר פילוסופיה אחרת)ומשום מה רוב השכבה תקבל אותם כיפים ופופולארים(אני נהיית רגשית מידיי ולא אובייקטיבית,אישית אני לא אוהבת מקובלים וכול החיים שלי בערך לחמתי כדי לא להיות איתם,זה לא מפגר כמו שאולי זה נשמע,פשוט מי בכלל קבע את התנאים למקובלות בחברה?ומי בכלל אמר שצריך להקשיב ולהיות חלק מהעדר?)... לגביי המחשב(הינה הפואנטה,עכשיו אתם מבינים למה זה לא משנה כמה שורות?אני מזבלת הרבה במוח כי יש לי הרבה מה להגיד ואני גולשת חופשי בין הנושאים והאסוטסיאציות עד שזה מתיש,בעיקר אותי

)אם אני מרגישה וחושפת את האופי שלי אז כמו שיובל אמר אפשר להרגיש שמכירים אדם באמת,מבפנים,אבל אי אפשר להתעלם שבכול זאת מדובר במכשיר... לכן מפגשי פורום למשל(אם כבר...כתבתי את הדברים בערך 40 פעם ואגב אף פעם עוד לא יצא כאן לפועל מפגש פורום)מרתיעים אותי קצת...מה קורה במפגש פנים אל פנים ועם הרבה אנשים ביחד?...על מה מדברים?מה בכלל עושים?סתם אוכלים ומצטלמים?זה נשמע לי משונה,כלומר ההיכרות דרך האינטרנט,הרגשות,הקשרים והחברויות אמיתיים(כנ"ל החיוכים הדבילים וה

ים שמתפזרים חופשי

) ולא משנה איך האדם נראה כי מכירים את הפנימיות שלו אבל כשנפגשים הקריטריונים משתנים,לא אמרתי ששופטים לפי האופי-בכלל לא!(אני לפחות לא,גם ככה יש לי בעיה שאני קולטת מסכות של אנשים יותר מידיי מהר ואחר כך אין לי הרבה סלבנות להמשיך לדבר איתם כי המסתורין שלהם הלך ומה שהם מנסים למכור כלפי חוץ ולא רק מבחינת מראה חיצוני משאיר אותי אדישה,זאת אחת הסיבות שאין לי הרבה חברים,בטח לא קרובים)אבל בסיטואציות שונות נוטים להתנהג שונה,תארו לכם מפגש של מבוכה ושתיקות שאין דרך הכלי התקשורתי הזה שנקרא מחשב?...

 

[רייסטלין מאגר]

למרות שלא הבנתי כלום...

יש הרבה סוגים של מפגשים. אפשר גם ללכת לסרט אם רוצים וזהו. אפשר לשחק בכל-מיני דברים או...משהו. טוב, נגמרו לי הרעיונות.

 

[קורורו]

XD....

חחח מצטער, זה פשוט הצחיק אותי...

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo24.gifנכון ליסטה!

 

[Apikachu L]

הא?

האים קיבלתי מחמאה? מוזר... חמודה שלי, אופירוש, חמודה.

 

[B l a c k R a i n]

../images/Emo24.gif

חולה גם עלייך אופיר! כל הקיטש הזה עושה לי בחילה

 

[CibiHeart92]

לך זה עושה בחילה?!

אני לא יודעת איך שרדתי עד עכשיו עם כל זה! בטח כי אני רגילה לקיטש מ"השיר שלנו"....