י' זמיר הגאון:

gudive

New member
../images/Emo221.gif י' זמיר הגאון:

"מי ששומע טענות שעורכי דין שוטחים לפני בית משפט זה בעת האחרונה, יכול להתרשם כי החוק הורד לדרגה של החלטה מינהלית. עורכי דין באים בפני בית המשפט חדשות לבקרים, כשרוממות חוקי-היסוד בגרונם, וטוענים כי חוק זה או אחר סותר חוק-יסוד. האם כסדום היינו לעמורה דמינו, שכל כך הרבה חוקים פוגעים בזכויות היסוד של האדם, עד שאין להם תקנה? ואם אין שום יסוד לומר על חוק מסויים שהוא פוגע, למשל, בחופש העיסוק או בזכות הקנין, לפחות אומרים עליו שהוא פוגע בכבוד האדם, כל עותר והכבוד שלו." בג"ץ 102/99 משגב נ' הכנסת, תק-על 99(1) 536 (1999).
 

babar the king

New member
הביאו את זה על עצמם

כמו שלא כל כך ברור לשופטים מתי הכנסת חובשת את כובעה המכונן, כך גם לא היה ברור לעו"ד מתי ביהמ"ש הוא בימ"ש חוקתי ומתי לא.
 

gudive

New member
על פניו במשפט הציבורי, שופט כיישר בעיניו יעשה

 

babar the king

New member
לא מסכים עם הקביעה הזו

משני טעמים: א. המצב עד היום הוא שהשופטים כן כפופים לביקורת או לחוקים, אם זה על ידי הלכות שהם עצמם קבעו, חקיקה של הכנסת ואמון הציבור. כל אלה באים לידי ביטוי בפסיקה, אם זה על ידי חוסר רצון להתערב בניהול פנימי של הכנסת מחשש לאובדן אמון הציבור ואם זה על ידי חשש מהפרת עיקרון שלטון החוק, הפרדת הרשויות ופוליטיזציה של המשפט. נכון שחופש הפעולה של השופטים רחב מאוד, אבל הם לא יכולים לבצע כל פעולה. בעצם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, הכנסת הציבה לעצמה, דה פקטו, מגבלות חוקתיות וכוננה מעין מגילת זכויות. אולם, המרחק מכאן ועד לכינון חוקה פורמאלית הינו עדיין גדול. ההרגשה שלי היא שביהמ"ש זרק כפפה והכנסת לא השכילה/רצתה להרים אותה. כך נשאר ביהמ"ש גבוה על העץ שהוא עצמו שתל ובמקום לרדת למטה, העץ המשיך לצמוח. בסופו של דבר נוצר מצב בו ביהמ"ש יצר לבדו חוקה וזאת על ידי יצירת הפרדות מלאכותיות ולא ברורות בין רשות מכוננת למחוקקת ובין בג"ץ לבימ"ש חוקתי. המצב הזה, לעניות דעתי, הוא מצב לא רצוי ולא ראוי. הרשות השופטת צריכה לבקר את הרשות המחוקקת ולא לקבל החלטות בשבילה. ב. מבחינת מצב רצוי - ברגע ששופט עושה ככל העולה על רוחו מתקבל מצב של חוסר וודאות במשפט. המצב בו חוקי הפרשנות של חוקי יסוד הם כה נרחבים ונכתבו בעצם על ידי ביהמ"ש (וליתר דיוק ע"י שופט אחד) זה מצב שיוצר חוסר וודאות ברורה. לכן, השופטים לא יכולים לצפות שמחד הם יעשו ככל העולה על רוחם (הוספת מילים ללשון החוק!) ומצד שני עורכי הדין ישארו במערכת חוקים צרה וקשיחה. זהו. צר לי על החפירה...
 
למעלה