לא, אני לא יכולה להבין אותו.
ההתנהגות שלו היא התנהגות של חיה בג'ונגל. העובדות הן שגם ללא ההדבקה קמרון הייתה מוכנה ללכת לבית לבדוק (כפי שהאוס שאל אותה לפני זה). זו דרך מחשבה נוראית. זה מקביל מבחינתי לעובדה שאנשים חולי איידס ילכו וידביקו מיליונרים או חוקרים כדי שיחקרו את מחלתם וימצאו פתרון, או שאפילו פחות "נורא" מכך - שאנשים חולים במחלה (נגיד סרטן) יאחלו שמיליונרים או חוקרים יחלו במחלה כדי שיקדישו משאבים למחקר/תרומות וכו'. ברור שההתנהגות הזו היא בלחץ, אבל היא לא מוצדקת. לא חסרים מקרים שאנשים שהבינו שהם חולים עשו הכל כדי לא להדביק עוד אנשים. אני ממש לא אוהבת לשלוף כל פעם דוגמות מהשואה, אבל לא חסרות דוגמות משם בנושא הזה. ואם יוודא שאין למחלה הזו ריפוי (מה שבאמת יכול להיות והם לא יכלו לדעת) אז מה? המטרה, גם בעיניו של פורמן, לא צריכה לקדש את כל האמצעים. האמת הייתי מצפה מאדם שהקריב כל כך הרבה מהחיים שלו לרפואה כמו פורמן (זמן, אנרגיות, כף, חיים) לדעת את זה.