האם נכון?????

../images/Emo22.gifהאם נכון?????../images/Emo22.gif

שוחחתי עם חברה והיה לנו דיון, האם כדאי לשלוח ילדים להורים חילונים לחינוך דתי כדי שיראו את ההשקפה הדתית. אני טענתי שזה יכול לבלבל את הילד מיצד אחד הוא לומד בגן את כל ההלכות מצד שני בבית אין. חברתי טענה שזה טוב שיראה. אשמח לקבל את תגובתכם.
 
אני בצד שלך

לדעתי, הורים אמורים לחנך את ילדיהם בדרך שהם מאמינים בה וחיים על פיה.
 
תגובה

אבל מצד שני הרבה יוצאים טוענים, שיצאו בגלל החינוך שלא חיכו אותם לפתיחות. אז אולי בזה שילד גדל בבית חילוני והולך לחינוך דתי זה פתיחות??????????
 
חינוך דתי

זה חינוך לדת. נקודה. פתיחות, זה להראות לילד שקיימות דעות נוספות.
 

Le Fay

New member
נכון. זה בדיוק מה שזה לא. לדעתך

חילונים צריכים לתת לילדיהם חינוך דתי?
 
מסרים

וממ"ד זה לא כמו החינוך העצמאי, והחינוך העצמאי זה לא כמו התתי"ם. השאלה אם רוצים חינוך לדת, או חשיפה לקיומה, (פתיחות).
 
לא מסכים

למנוע מילד כל חינוך דתי זה למנוע ממנו מורשת תרבותית של עם, שלצערי בקושי קיימת בעולם החילוני. גם בתור חילוני הייתי רוצה שהילד שלי ידע מי היה הרמב"ם ומהן עשרת הדיברות
 

Le Fay

New member
את זה לומדים לא פחות, אולי יותר טוב

במערכת החינוך הכללית. השאלה היא לא מה הוא יידע, אלא איך יתפוש את זה. אם אתה רוצה שהוא יקבל את הטקסט והפרשנויות לטקסט כתורה מסיני, מוטב שתשלח אותו לבית ספר דתי. אם די לך שיאמין שהוא בן לעם סגולה, מערכת החינוך הכללית תספיק. איזו מורשת תרבותית של העם חסרה לדעתך בעולם החילוני, אם מותר לי לדעת?
 

חי אדר

New member
חינוך ע"י ההורים

הבעיה היא: שבחינוך הדתי יש כמה וכמה זרמים ולא ראי זה כראי זה. מה גם כי החינוך הדתי היום, לא חושף את החניך לפני כל מגוון הדעות הקיימות ביהדות, ולרוב מעדיף להשאירו במנה גדושה של אמונות טפלות, על שדים רוחות ושאר מרעין בישין. כמו כן, זה עשוי אולי ליצור לילד מין קרע פנימי בין מה שהוא נחשף אליו בבית לבין המסרים שהוא מקבל בחינוך. מנגד מניעת חשיפה לתרבות הדתית עשויה לקפח את מגוון הבחירה וההכרעה של החניך. אך לטעמי מוטב שאת המורשת הדתית הילד צריך לספוג ע"י החינוך של ההורים, בדרך של התייחסות למורשת היהודית כחלק ממכלול הערכים שהילד צריך ללמוד. בשכונה שבה אני גר, יש משפחה שהם לא שומרים שבת והילדים אינם במסגרת דתית אך בכל זאת האב שולח את בנו לבית הכנסת, כדי שהילד יכיר את ההווי הדתי ובבית עושים קידוש, גם אם לאחר מכן ממשיכים את השבת כיום רגיל. קצרו של דבר חינוך מוקנה ע"י דוגמה אישית, ומוטב שאת שלימוד זה ייעשה ע"י ההורים. בית הספר עשוי להקשות על החניך ואף להעמידו במבוכה.
 
מרחב בחירה.

ראשית חי, חשוב לי שתדע, שאתה ושכמותך עושים לי טוב על הלב. אתה, שקיבלת חינוך דתי, הצלחת איך שהוא, (אינני יודע איך) לשמור על שפיות. היום ראיתי במעריב, אתה יודע מה אני יתן לך קישור עוד מעט, התיחסות של אדם דתי, להתיחסות החילונית להתרסקות. "ציניקנים" הוא קרא לנו. הוא התרעם על כך שאנחנו איננו מבינים שיד ההשגחה בדבר. האמן לי, היה לי כל כך כיף מצד אחד לראות איך מאפשרים לאדם, שעמדותיו הם לא עמדות שוליים להתבטא, זה ממש טוב. אבל, הוציאה אותי מדעתי האטימות הטוטאלית שלו. אני, אם אינני מקשר כל צרה שלי לעוונותי ולעוונות עמי, ציניקן. נו באמת? צריך להיות חכם גדול כדי להבין שאני סה"כ כופר??? האם צריך להיות גאון כדי להיזכר בעובדה שכמו שהוא, יהודי, חושב שאני ציניקן. יכול הנוצרי להאשים אותו באותן האשמות. למה לעזאזל הוא לא מבין, מה יש לו בשכל? מי שחושב שהוא טיפש, טעוה!!! הוא ממש לא טיפש, הוא אטום, הוא איננו מסוגל לצאת מהבועה שאופפת אותו, הוא הורגל לחינוך דתי שכופה אמת אבסולוטית על נטית הלב. שמכניס פירושים שכל בר בי רב יאמר שהם "מאולצים" לטקסטים לא מתאימים, רק כדי שבסוף זה יסתדר. זהו עיוות מוח, שאתה, באורח פלאי הצלחת איך שהוא להתגבר עליו. חן חן לך. אתה איש מיוחד. אבל, בכל זאת אתה עדיין סובר שיש במניעת החינוך הדתי מהילד משום "מניעת טבה מבעליו". ואני שואל ידידי. האם בחינוך הדתי רק מוסיפים על החינוך החילוני??? האם את כל מה שלומד הילד החילוני יודע הילד הדתי ורק שבחינוך הדתי מוסיפים??? בוודאי שלא גם אם אכן, הם לומדים את אותו החומר, הם עדין לומדים אותו אחרת הסממן הדתי בא לידי ביטוי בכל לימוד ולימוד. הם לא מסוגלים ללמוד את המקרא בצורה הביקורתית. הם מיחסים למקרא קדושה. וכאן הבעיה. אם רצונך באמת לתת לילד שלך חינוך הוגן, רק חינוך חילוני יכול לתת אותו. לתת לו לקרוא את התנ"ך להציג בפניו את הפירושים השונים, ולא ליקר פירוש מסוים בגלל שהוא קדוש יותר תראה עד לאן הגענו. אם אנו לא מתערבים בחינוך, אם אנחנו לא מנסים להשפיע ולהטות את שיקול דעתו של הילד, אנחנו מונעים ממנו טובה. אתה יודע למה זה נראה לך ככה??? בגלל שאתה יודע, שלא יהיה אפי´ ילד אחד שיהיה דתי אם ילמדו אותו בלי רצון להשפיע עליו, ולכן זה עושה לך רושם כאילו זה לא שווה, כאילו זה חינוך חילוני. ואכן אתה צודק, החינוך לדת הוא ביסודו חינוך אנטי חילוני הדת לא תישמר בשום פנים ואופן אם לא ישתמש בסממנים שתפקידם להטות את לבבו של התלמיד. כשאני אומר אנטי חילוני אני מתכוון במובן של "אנטי פלורליזם" הילד כשהוא מקבל חינוך דתי הוא נעשה עקום בשכלו. הוא מרגיש טוב מאוד מה זה "לרצות לחשוב". מה זה שיכנוע עצמי אקטיבי. נורא ואיום. אסון. אגב, מענין אותי נורא אם אתה, תהיה מוכן לילדך, בשביל השוויון, לשמוע כל שני וחמישי הטפות מהכומר האיזורי. כמו"כ, לשמוע הרצאות צהשיך המוסלמי. כשנותנים לילד לשמוע הטפות ליהדות, איסלם, נצרות ובעיקר חילוניות. לא יוצרים ממנו איש פתוח. פתיחות זה לא לשמוע את כל סוגי ההטפות ולבחור. פתיחות זה לא לשמוע הטפות כלל. הטפה=אנטי פתיחות.
 

חי אדר

New member
עמק השווה

כמדומני שאין מחלוקת ביננו. התייחסותי לחינוך דתי אינה למסגרת הדתית הקיימת היום. כפי שציינתי המסגרת היום יותר מעניקה לחניך שפיות דעת מעניקה לו להיטות וקנאות העולה ויורדת מקרקעית בטנם עד קצה חוטמם. אם כי אינני בא לומר שהחינוך החילוני מטיב יותר עם החניך במישור הדתי.בכל אופן לגבי חינוך דתי נקודת המשקל נופלת על פתיחות לחשיפת החניך לאסכולות וגישות דתיות שלא ניתנות אליהן תשומת הלב הראויה בחינוך הדתי הקיים היום. כוונתי לגישות רציונליות של הגותו של הרמב"ם והצועדים בעקבותיו. לפיכך ציינתי בהבלטה כי החינוך הדתי מופקד על ההורים יותר מאשר המסגרת של בית הספר.
 
אינני מבין.

אני לא מבין במה הקלת כשאמרת "דיעות רציונליות" לדעתי הרמב"ם היה מוכשר ועצל גדול. אם הוא היה מאמץ מעט את מחשבתו, לא היו יוצאים לו שטויות נוראיות מהפה. אוקיי, אתה חולק עלי, אבל מי חקבע מהו רציונלי? נראה לך שאמנון יצחק לא חושב שה"אם אתה חי למה אתה מת וכו'" זה רציונלי??? אני גם לא מבין כיצד שיך ללמד את הדת כדת ולשמור עדין על ערכים פלורליסטיים. והסיבות לחוסר הבנתי הם. א'. טכנית, אם לא תבוא לילד ותאמר לו, חמודי יש הבדל בין כיפה אדומה לבין הסיפור שאתה שומע, הוא אמיתי והוא לא. אתה לא לימדת אותו דת, לימדת אותו סיפור. ואם אתה בא אליו מנצל את תום ליבו ואת חוש הביקורת הלא מפותח שלו, ודוחף לו טונות של לוקשים הרי שאתה מכאיע בשבילו. ואתה מקבע אצלו דיעות. אם תאמר לו יש כמה דעות, לא עשית בזה כלום, הוא סתם הסתבך. טכנית, זה פשוט לא שיך ללמד דת, מבלי לפגוע בערכי מוסר חשובים. והשנית מהותית. הדת ביסודה היא לא פלורליסטית, ואני אגב לא מבין היאך אתה, שאיש דתי אתה, מקדש ערכים שהם אנטי דתיים. הדת מעמידה את האלוהים במרכז, ורצונו והוא חד הוא, וכך רצונו, שנשטוף את הראש לילדים שנאמר "והגדת לבניך" ושנתיחס לבנות כסוג ב' שנאמר "וירא אלוהים כי לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" שנפגע בחפים מפשע שנאמר (בכל כך הרבה פעמים) "טף ונשים". שהעמיד את עצמינו במרכז שנאמר "והייתם לי עם סגולה מכל העמים". ושלא נחשוב שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם" ושנשמע לקול המטיפים האכזריים (כן כי הרי לא באמת אלוהים אמר למשה לסקול את המקושש עצים) שנאמר "לא תסורו מכל אשר יגידו לך" וכו' וכו'. אז באמת מהו נסיון ההצתדקות הזה? איזה כיף שסוף סוף יש דתי שמבין מה שמדברים אתו.
 

חי אדר

New member
הבנה בהדרגה

לדעתי האדם צריך להינצל מהבורות. והינצלות ממנה היא למוד של כל הדברים. הזכרתי את הרמב"ם, הואיל והוא כסמכות דתית גדולה לא בחל כלל בעיסוק ובלימוד כללי של כל ההיבטים והצדדים. בוודאי שמאז הרמב"ם השתנו הרבה דברים, ומה שהיה נחשב אז כמדעי היום כבר אינו. אבל ממנו ניתן ללמוד על הכיוון והדרך. לגבי פולוריזם: עצם השימוש בביטוי זה רק מחזק יותר את הצורך בלימוד של הכל. שאם לא כן, מהו הפולוריזם? לגבי נצול תמימות הילד: אינני חושב שילד יכול בשלבים הראשונים ללמוד את הדברים במישור המחקרי. כשם שלא נבא לילד ונציג לפניו את דעת מכחישי השואה, בשם חופש המידע. אין כאן ניצול של תמימות הילד, אלא הבנה לגבי העדר היכולת שלו לבחון בשלבים ראשונים בין עיקר לטפל. וזה דבר ברור לכל שיטת חינוך. לגבי ערכי הדת: אינני חושב שכאן המסגרת להיכנס להבנות של הנקודות שציינתה. בכל אופן, המקורות שציינתה והפירוש שאתה נותן להם, הם במישור הפשטני. אם אצעד בקו חשיבה זה עד מהרה יסתבר, כי אסור לחנך את הילד ללכת לצבא, כי זה בעצם לחנכו להרוג ולשמור על שטחים כבושים. בדרך זו נשמיט מתחת ידינו את כל הערכים. ולא שום דבר שנוכל לחנך אליו. בל תשכח שהבסיס לפרשנות היא כי שבעים פנים לתורה, עיקרון זה כבר שותל בלב החניך את התפיסה שניתן לפרש דברים באופנים שונים. והוא בעצם תשתית לפורליזם המחשבתי.
 

חי אדר

New member
למוד הדתות

כעיקרון כן, צריך ללמוד הכל. אך יש סדרי עדיפויות. הצידוד שלי בלמוד הדת נובע מעצם היותי יהודי. זהו מציאות הכפויה עלי, ואין מנוס אלא לדעת מי אני ומי עמי תולדותיו תפיסותיו ועקרונותיו. ולטעמי זהו היסוד לכל חינוך, כל עם ואורחותיו. מה יעשה עם זה הילד, ימים יגידו.
 
הבטחתי קישור, אז בבקשה.

מאמרי מערכת של מעריב, באחרון שבהם, תחת הכותרת קללה קוסמית כותב אריק בכר את המילה "ציניקנים". זוועה, אבל כל הכבוד למעריב שפותח דלתו בפני כל.
 
למעלה