דעות רסלמניה (איזה כיף לכתוב כ"כ מוקדם)
נתחיל מכך שנאמר שבגדול האירוע היה אכזבה מסחררת, בטח ובטח לאור העניין שלדעתי מניה 24 הייתה אחת מהטובות ביותר מאז 20. פרט למייקלס-טייקר שהיה מדהים, אף קרב לא התעלה לרמה באמת גבוהה, כולל דברים שהבטיחו רבות כמו מאט-ג'ף וה-MITB (למרות המשתתפים).
קרב המאני אין דה באנק: או כפי שבקרוב נקרא לו: בוצ'מאניה. סתם, האמת שלא היה כזה נוראי אבל גם לא הקרב המשובח ביותר בסדרה. הספוטים של שלטון מהסולם סיפקו את הסחורה, וגם הסיום היה לא רע. לא ציפיתי שייתנו לפאנק לזכות שוב פעם, ויותר נטיתי לכיוון MVP או כריסטיאן. עכשיו יש לי תחושה שהוא יהיה הראשון שלא יזכה בתואר עם המזוודה, אולי באמת הגיע הזמן שיהיה מישהו כזה.
קרב באטל רויאל לדיוות על הזכות להיקרא מיס רסלמניה אוי, פשוט מגוחך. כאילו שדיוויזיית הנשים לא מספיק מגוחכת, עכשיו גם סנטינה מעורבת בה. למרות שהריקודים שלה היו קורעים, לא לכך פיללתי ברסלמניה. מאכזב מאוד. הפלוס היחידי בקרב היה שההופעה של קיד רוק הייתה יותר גרועה, אולי מיני נחמה.
כריס ג'ריקו נגד אגדות WWE (סטימבוט, סנוקה, פייפר עם פלייר) בואנה, סטימבוט הזה ספוטמאנקי. האמת שהופתעתי ממנו לטובה, והוא בהחלט עמד בקצב של ג'ריקו כמו גדול. הלוואי שניתן היה לומר אותם דברים על פייפר, סנוקה או אפילו פלייר שנראו כמו ערב ברידג' באחוזת ראשונים. חשבתי שפלייר יהיה מסוגל לעזור לחבריו לנצח, אבל בדיעבד עדיף שג'ריקו ניצח ובתקווה עשה סוף לפיוד הזה שהתחיל יפה ונחלש משבוע לשבוע. קיוויתי שאוסטין יגיע ויעזור לרורק, אבל מיקי הסתדר יפה מאוד בעצמו.
ג'ף הארדי נגד מאט הארדי שלא תבינו לא נכון, אני אוהב אקסטרימיות as much as the next guy, אבל משהו היה חסר לי בקרב הזה. בכלל, הייתי מצפה שלצמד אחים שמתאבקים יחדיו כ"כ הרבה שנים תהיה כימיה טובה יותר. הספוטים היו מוצלחים (עם דגש על הנחיתה לתוך צמד השולחנות והקפיצה משני הסולמות + טוויסט אוף פייט בתוך הכסא), אבל הקרב היה פחות זורם ממה שציפיתי. לסיכום: סיום בינוני לפיוד חלש חלש חלש.
JBL נגד ריי מיסטריו 21 שניות.. טוב, לפחות זה עדיף מהקרב הארוך והמייגע שהיה להם ב-JD 2006 שנגמר באותה דרך. JBL פורש = זהב בשולחן השדרנים. אולי אפילו יעבירו את לולר לסד בדראפט ואז JBL יוכל להישאר ברו. ברכות לריי מיסטריו, הוא ביטן את מעמדו כמידקארדר נצחי.
שון מייקלס נגד אנדרטייקר וואו, פשוט וואו. תמיד תהיתי לעצמי אם השניים הללו מסוגלים לשחזר את הקסם של ה-HIAC גם בקרב יחידים (וכן, אני יודע שהיה ביניהם קרב ב-IYH, אבל זה היה יותר סוג של ברול), ומדהים לראות שהכל התחבר יחדיו בבמה הגדולה מכולן. פולס פינישז, באמפים יפים (למרות שהצלם האידיוט עמד רחוק מדי וטייקר בקושי הגיע אליו) מייקלס יוצא מטומבסטון שזה דבר שלא קורה, כמעט אבר (אולי רק קיין במניה 14 ועוד איזשהו מקרה) ואווירה מחשמלת. קרב השנה שלי עד כה, שואו סטילר וודאי ומוחלט.
אדג' נגד ג'ון סינה נגד ביג שואו אוקיי, אדג' די הפך לאלוף בדיחה בעיניי. בואו נבחן איזה רצף מרשים יש לו, אם כבר מזכירים בכל נשימה שהוא אלוף 8 פעמים: סורבייבור סיריז: זכה באליפות WWE ארמגדון: הפסיד לג'ף הארדי רויאל ראמבל: זכה מחדש מהארדי נו וויי אאוט: הפסיד לטריפל אייץ' וזכה מחדש מסינה מניה: הפסיד לסינה. עכשיו רק צריך שהוא יזכה בבקלאש ויפסיד ב-JD כדי להיחשב לכדור פינג פונג עם דופק. לא כך מייצרים אלוף עם אמינות שהקהל יחזיק ממנו, בנייה מזעזעת. הקרב כשלעצמו היה די מהנה לצפייה, למרות שהשילוב המשולש מתחיל לעלות לי בגרון כאילו שאכלתי יותר מדי פרינגלס BBQ
בשידור.
טריפל אייץ' נגד רנדי אורטון מה עוד חדש? אותו פיוד, אותו קרב, אותם ספוטים, רק במה אחרת. לפחות התחדשנו בכך שזוכה הראמבל לא זכה בתואר שנה שנייה ברציפות שזה די נדיר, אבל מעבר לכך הרגשתי כאילו שאני צופה במיין איבנט של בקלאש או נו מרסי, כפי שניבאתי שיקרה. גם רצף ההפסדים של טריפל במניה נשבר, כך שאולי הוא יתחיל מעכשיו רצף הפסדים חדש. |בטח| לסיכום: למרות חוויית הצפייה בלייב (תודה לערוץ הספורט), לא רסלמניה טובה ביוחד שתיזכר לטובה. אני אקח איתי מהאירוע בעיקר את שון-טייקר ואולי איזשהם ספוטים מה-MITB וג'ף-מאט. מצפה לשמוע דעות מאנשים שהיו במפגש, אולי החווייה המשותפת שיפרה עבורם את חוות הדעת.
(ולא בדיליי של 24 שעות...)
