ענייני שמלה

tuku3

New member
שלום, בת 27 מרחובות

לא היתה לי תמונה בראש של אף שמלה, למעשה לא פינתזתי לעולם על לבישת שמלה לבנה (או שמלה בכלל). הלכתי עם אמא שלי, ובפעם הראשונה עם חברה שהשתעממה למוות. כשהיה צריך לבחור בין שתיים, הבאתי גם את סבתא שלי, חברה, ואחות של בן הזוג. בדקתי 2-3 מקומות לפני שהגעתי למקום הסופי. אח"כ הלכתי לעוד משהו כמו 3 רק כדי שיימאס לי מזה :). לא היו פאשלות או פאדיחות מיוחדות. מה שרציתי זה בראש או בראשונה שמלה נוחה, נשפכת, בלי מחוכים ועניינים, בלי תחרות, וממש בלי נפח. משהו שיבליט את היתרונות שבגוף שלי ויהיה מחמיא. המחיר לא השפיע על הסגנון. בחרתי בסופו של דבר יד שניה כי זה התאים לי, וכי לא רציתי לקנות משהו שאני לא יודעת אייך יראה בסוף, וכן, גם המחיר השפיע על העניין הזה. כשמדדתי את השמלה שהחלטתי עליה הרגשתי מאוד נוח, הרגשתי שהיא אני והיא לא הופכת אותי למשהו אחר.
 

noit4

New member
כתבתי לך אתמול

שככה הכי יפה בעיני. השמלה מקסימה ביותר!
 

vpitzi

New member
השמלה שלך יפהפייה!

מאוד מאוד אהבתי! גם יושבת עלייך נפלא!
 

vpitzi

New member
היי

אני מירי, בת 26 מרמת השרון (לבקשתך - גיל ועיר מגורים
) חיפושי השמלה שלי התפרשו על פני יומיים - בשניהם הלכתי לבד. ביום הראשון מדדתי ב-5 מקומות בת"א, וביום השני נסעתי לחיפה - למקום שהכי הכי אהבתי את השמלות בו (עליזה גרטס), ושם סגרתי שבוע לאחר מכן, כשהבאתי איתי גם את אמא שלי לסגירה. לפני שאבי הציע לי נישואין והתחלנו לתכנן את החתונה לא חשבתי מעולם איך אני איראה עם שמלת כלה. כשהתחלתי להסתכל בקטלוגים היה לי ברור שמה שאני מחפשת זו שמלה בקוים מאוד נקיים ולא משהו נפוח, כי זה לא אני. במקומות בהם מדדתי זרמתי עם ההצעות של המוכרות, גם אם השמלות כללו תחרה למשל, שזה גם לא ממש הסגנון שלי. אני חייבת לומר שדי הופתעתי בזמן מדידת השמלה הראשונה, כי אני לא מהבחורות הרזות (בחורה יחסית ממוצעת - מידה 38-40), וממש פחדתי ששמלה לבנה בהחלט לא תעשה עמי חסד. כשמדדתי את הראשונה בגלית קורנר - הייתי ממש בשוק לראות כמה היא למעשה מחטבת (לא הייתי מודעת בכלל לעניין המחוכים והמחטבים קודם לכן). בסוף סגרתי עם שמלה ללא מחוך (עם חיטובית). המחיר לא השפיע על סגנון השמלה, וזה רק בגלל הפחד שהיה לי שכל השמלות יראו עלי נורא, אז אמרתי שמה שאני אמצא ויהיה יפה - זה מה שייבחר בלי קשר למחיר (התקרה שהקצבתי הייתה 10000 ש"ח, בסוף סגרתי ב-6300). שמחתי מאוד שהפחד הזה שלי התבדה במהלך המדידות, ובסופו של דבר מאוד מאוד נהניתי ביומיים הללו שבהם מדדתי שמלות. זהו, יצא ארוך, מקווה שעזרתי.
 

candyme

New member
תודה רבה לכל העונות!!

אם יש עוד.. אשמח.. אם לא, אסתדר עם מה שיש.. :) שיהיה לכולנו שבוע נפלא!!!
 
אני הייתי לגמרי בחרדות מהשמלה

לא רק שאני לא הולכת עם שמלות (אפילו לא באירועים), אני גם כמעט לא לובשת לבן. והייתי בטוחה ששמלת הכלה שלי תיראה עלי מגוחכת ולא טבעית (כמו כל עניין האיפור, התסרוקת והנעליים). עקב כך, לא ידעתי איזו גזרה אני רוצה, אם אני רוצה מחוך או לא, ומה בכלל מתאים לי. בהתחלה חרשתי את דיזינגוף באדיקות, וכל השמלות נראו לי אותו הדבר, או מאוד מאוד ביזאריות. בחנות אחת כמעט התפשרתי על שמלה משונה עם המון המון בד, ובחנות אחרת כמעט חתמתי על שמלה בעלת מחוך חונק בטירוף. בעיקר בגלל שכל חיפוש כזה הוריד לי 3 שנים מהחיים. בסוף בסוף, עקב כל מיני המלצות, הגעתי למעצבת ברעננה. ניסיתי להסביר לה מה אני רוצה, אבל למרות כל הניסיון שצברתי ברחוב דיזינגוף, לא הצלחתי ממש להסביר את עצמי. מדדתי 6 שמלות, ואף אחת מהן לא עשתה לי את זה. כמעט ויתרתי, כי כבר הייתי צריכה לחזור למשרד, אבל אז היא ביקשה ממני לנסות שמלה שדווקא לא התאימה לתיאור שלי. ומה אתם יודעים, זה היה בדיוק זה. וגם בחצי מחיר ממה שקורה בדיזינגוף.
 

adiduar

New member
הסיפור שלי קצת יוצא דופן

בת 29 מתל אביב קצת אחרי ההצעה התחלתי לגלוש באינטרנט בכל מני אתרים של חתונות - וגם של שמלות. לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה, ידעתי מה אני לא רוצה. כל השמלות נראו יפות אבל אז ראיתי את ה-שמלה - אצל אחת מהמעצבות (הקטנות דווקא) בדיזינגוף. התקשרתי אליה לקבוע מדידה, מדדתי את השמלה, והיא אכן היתה מושלמת. מדדתי עוד 2 שמלות רק לצורך ההשוואה, אבל אף שמלה אחרת לא נראתה לי יפה כמוה. באותו רגע סגרתי (אפילו לא הלכתי למקומות אחרים למדוד, אפילו לא היה לנו תאריך!). אין לי תמונות כי החתונה רק בעוד 3 חודשים... מדידה ראשונה בחודש הבא.
 

נינה333

New member
אני והשמלה

אף פעם לא דמיינתי את עצמי בשמלת כלה. לא היתה לי שום שמלת חלומות. כך שכשזה הגיע לשלב המחשבות על שמלה, היה ברור שזה צריך להיות פשוט, נקי, קליל. אני. בהתחלה גם הייתי בגישה שאני לא אוציא אלפי שקלים על שמלה ללילה אחד (חחח) אז חשבתי ללכת לחנויות מעצבים או לתופרת. אבל לפני זה רציתי להתרשם מסגנונות ומדגמים, ולדעת מה מחמיא לי ומה פחות. כי לא תמיד מה שרואים בתמונה גם יושב יפה על הגוף. חרשתי את התמונות שבאתר מתחתנים. ראיתי כל מיני סגנונות שלא התחברתי אליהם. היו כמה תמונות של שמלות שמצאו חן בעיניי והחלטתי לבדוק. ביקרתי ב 2 מקומות. אחד מהם הוא גם קו לבן, ששם סגרתי בסופו של דבר. להפתעתי, כל שמלה שמדדתי - אהבתי. וכל שמלה בלבלה אותי יותר. הסיבוב הראשון היה עם אחותי. לסיבוב השני הצטרפו כבר חברה ואמא שלי. בסיבוב הזה, אחרי שמדדתי שוב את השמלה הראשונה שמדדתי בפעם הקודמת, היתה החלטה פה אחד שזו ה- שמלה. אחרי שגם בדקתי אצל תופרת ובחנויות מעצבים, החלטתי שההפרש במחיר הוא סביר לגמרי (השמלה היתה ממש מציאה) ואני מעדיפה לקנות אותה מהמעצבת ולא לתפור לבד. לפני שסגרתי סופית, לקחתי איתי את אור כדי שיאשר, ואז סגרנו ולקחו לי מידות. סה"כ היו 4 מדידות. בכולן אהבתי את השמלה. כל כך חיכיתי למדידה הבאה. ממש התגעגעתי לשמלה שלי. לא חשבתי שככה זה יהיה. ממדידה למדידה יצא שרזיתי קצת, ורק יום לפני החתונה השמלה ישבה עלי בדיוק כמו שצריך. זו היתה הפעם הראשונה שראיתי את השמלה שלי, עלי, וממש התרגשתי. ועכשיו היא אצלי, ועוד לא ניקיתי אותה מאז החתונה, ואני תוהה מתי יצא לי ללבוש אותה שוב
 
------------> השמלה שלי

אני קבעתי פגישה ב"אהבה" בדיזנגוף מדדתי 3 דגמים והאמת... כולם היו נראים לי סבבה לגמרי ! אמא שלי (שהייתה המלווה שלי) עשתה לי פרצוף של "בואי נחשוב". כשיצאנו משם מדדתי שמלה בחנות נוספת של גלית לוי (פיכס..פיכס..) האמת סתם רציתי לראות על מי בדיוק כל הרעש וכמובן שלא התרשמתי . ואז ישבתי עם אמא שלי בבית קפה והיא התחילה: "אולי נלך לטייל בנחלת בנימין ונקנה לבד בד.." "אולי נטוס לאיטליה ונקנה..." "שמעתי על תופרת הזו והזו..." אולי ואולי ואני התחלתי להתבלבל. למחרת חזרתי ל"אהבה" לבד ! שלמתי מקדמה וקניתי את השמלה (לא נראה לי הסכומים שמוצאים על השכרות העדפתי להוסיף עוד קצת ולקנות) . בצעתי כמה שינויים בשמלה ושבוע הבא יש לי מדידה שניה . אמא שלי כמובן נורא נעלבה שהלכתי לבד .... אבל למדידות היא תבוא ובכיף . בינתיים קניתי גם שמלה להחלפה ב JOY למקרה שלגבר תתנדנד היד והיין האדום אההה.... לא רוצה לחשוב על זה אפילו (-: בכל אופן אף פעם לא חלמתי להיות כלה ראיתי את השמלה, נדלקתי וקניתי ... ושלא תחשבו שהתפשרתי היא תהיי מהממתתתתתתתתתתתתתתתתתת ! בינתיים השמלה להחלפה ---------->
 
אני

אני בת 28 (התחתנתי לפני שנה) מהשרון. היו לי כמה רעיונות לגבי איך השמלה תראה, אבל כשהלכתי למדוד (עם אחותי), עברנו איזה 6 חנויות בדיזנגוף, מדדתי בשלוש מתוכן, וגיליתי המון שמלות שונות שיכולות להיות יפות. היה כיף ומרגש לראות את עצמי בשמלת כלה. מין "וואו!" שקרה עם יותר משמלה אחת. את השמלה תכננתי בכל מקרה לתפור בעצמי, כך שהלכתי למדידות רק לקבל מושג על מה מחמיא לי וגם אפשרי מבחינת הכישורים שלי. העובדה שעשיתי אותה לבד לא חסכה את "תסמונת המדידה השניה" שבה שום דבר לא נראה יפה ובא לי לזרוק הכל וללכת לקנות שמלה אחרת, רק שלי לא היתה מעצבת לבכות לה שיכלה להבטיח לי שעד המדידה השניה זה יתוקן... התוצאה הסופית לא היתה דומה לשום דבר שראיתי בחנויות. היא התפתחה בספונטניות תוך כדי העבודה (מצורפת תמונה משלבי הסיום).
 

לימיב

New member
בת 25 במקור מבת ים, לומדת בב"ש

אני ארגנתי לי לפני החתונה יום אחד של חיפוש אחרי שמלות (יום שישי- יום קצר). הלכתי רק לסלונים בראשל"צ ואמא שלי ודודה שלי ליוו אותי- במקום הראשון ראיתי שמלות מדהימות (כלולות) אבל המחיר הבריח אותי. בשאר המקומות הבנתי שהמחיר הולך להיות בדיוק אותו הדבר וברוב המקומות גם הציעו לי בדיוק את אותן השמלות. כמעט מיואשת החלטנו לחזור הביתה, ואז החלטתי לנסות את המקום האחרון ברשימה- שלומי יקיר בראשל"צ. שלומי יקיר זה לא סלון כלות אלא הבית של המעצבת ובתה ויש להן חדר מחוץ לבית שמהווה את הסלון- המחירים שלה היו חצי משאר המקומות והשמלות- שונות לחלוטין. אף פעם לא דמיינתי את השמלה שארצה, רק ידעתי מה אני לא אשים עלי- שום קצפות, ושום נפיחות (יסלחו לי הבנות ששמלתן נפוחה- פשוט לי זה לא התאים). עדי (המעצבת) נתנה לי כמה שמלות ואחרי איזה 3 ראיתי שמלה ממש מהממת, שמתי אותה עלי והרגשתי כמו נסיכה. כבר החלטתי שזו השמלה שלי ומאיזו סיבה עדי הציעה לי לראות עוד שמלה- ברגע שהולבשתי בשמלה האחרונה, שכחתי מהקודמת והתאהבתי. אחרי זה סגרתי עליה ולא יכולתי לחכות שוב עד שאני אלבש אותה שוב. מבחינתי היו כמה דברים שהשפיעו על הבחירה- קודם כל היחס, אחר כך המבחר של השמלות (היה לי ממש קשה למדוד בכל מקום את אותה השמלה) ובמיוחד המחיר- מאד קשה לי לשלם 7000 ש"ח לשמלה, שעד כמה שהיא יפה, אני אלבש אותה פעם אחת בחיים. החלטתי לשלם חצי ואני שמחה על ההחלטה הזו. לא היו לנו שום פאשלות בזמן המדידות כי באמת שהיחס היה מעולה ועדי המעצבת היא מקצוענית. וסיפור אחרון על השמלה- חודשיים לפני החתונה סדקתי צלע (תאמינו או לא- משיעול ממושך) וזו היתה הפעם הראשונה שהמשפט "עד החתונה זה יעבור" היה חשוב ביותר. עד יום החתונה בהחלט הכל עבר (צלע סדוקה זה לא כיף- בקושי אפשר לזוז) והייתי מאושרת. עשו לי תסרוקת, איפרו אותי והלבישו אותי בשמלה הלבנה. ואז הגיע ג'רמי ובצילומים המקדימים החליט להרים אותי. שניה אחרי שהוא הרים אותי הרגשתי כאב מטורף וצרחתי עליו שיוריד אותי (אני עדיין לא מבינה איך לא שומעים את הצעקה שלי בסרט...)- הייתי בטוחה שזהו, עכשיו הצלע נשברה ושכל החתונה אני הולכת לסבול.....אבל סוף טוב הכל טוב- הכאב היה חד פעמי והחתונה היתה מדהימה... והנה התמונה...
 

שרית931

New member
שלום הסיפור שלי

שמי שרית מבני ברק בת 23. אני באה מבית דתי וכרגע אני לא דתיה. המשפחה של בעלי- דתיה. ידעתי שהשמלה אצלי הולכת להיות סיפור מכיוון שמאז שראיתי יזשהו דגם של חצבני- שמלת קולר ידעתי שאני רוצה אותה! = בעיות למשפחה הדתית. ואכן שהוא הציע נישואין אני החלטתי שאני לא תפשרת בקשר לשמלה ואני אקח שמלת קולר. מה שכן החלטי גם שאני אתחשב לכן היא לא תיהיה שקופה,קצפתית וחשופה (בחזה ובגב). ההורים שלי לא היו מוכנים לשמוע על כך, ומכיוון שכך ידעתי שני דברים: 1. הולך להיות בלאגן 2. אני הולכת לשלם הבעיה הראשונה החלטתי שאני אתמודד איתה ויהיי מה! אחותי שגדולה ממני בשנה וחצי היתה לצידי וכל השאר לא (לא משנה שהראתי להם את הדגם של חצבני שהוא בכלל לא חושפני). מכיוון שידעתי שאני הולכת לשלם חשבתי שאולי אני יעשה סיבוב שמלות ואח"כ אקח את הדגם שאהבתי לתופרת (ז"א להעתיק במילה יפה). בסופו של דבר הייתי בשני סלונים בדיזינגוף: גלית קורנר- יחס מדהים! אבל השמלת קולר שלהם לא נראתה כלתית אלא יותר ערב והמקום השני- ארנה- רומן בלבן. הייתי עם חברה שלי שעשתה אצל ארנה את השמלה. אצל ארנה מדדתי שני שמלות קולר, שאת הראשונה לא התלהבתי ואת השניה בכלל לא רציתי למדוד כי היא נראתה לי מנוצנצת מדי. אחרי שכנועים רבים מדדתי ופתאום התחלתי לבכות בכי מטורף כאילו משהו מרביץ לי!!! ומיד ידעתי שזאת היא השמלה הנבחרת. המחיר היה קצת יותר גבוהה ממה שחשבתי (להזכירך רציתי תופרת)נ אבל הרגשתי כי זוהי השמלה וזהו המקום למרות המחחיר שהוא לא גבוה אבל עדיין. לגבי הבעל- הוא יותר דתי ממני ופעם לפני הרבה זמן ששאלתי אותו על העיניין של הצניעות (המשפחה השלו דתיה+) הוא אמר תעשי מה שאת רוצה זאת החתונה שלך היום שלך וההרגשה שלך. בתכלס למרות כל הוויכוחים עם ההורים והמשפחה שלי על הצניעות ביום של החתונה כולם אמרו לי "זה כל הסיפור?! כבר חשבנו שזה הרבה יותר חשוף...." ועכשיו משהו שפגע בי ובבעלי: להורים שלי יש קיר בבית שכל מי שמתחתן מביא לו תמונה ותולים שם. וממני הם ביקשו להביא להם לקיר הספציפי הזה תמונה שבה לא רואים את השמלה...
 

adiduar

New member
הי שרית

אחרי שסגרתי עם המאפרת שלך ומעצב השיער שלך, אני רואה שגם סגרתי שמלה איפה שאת... אנחנו מתואמות לגמרי...
 
למעלה