לפני כמה ימים
אחי הקטן (בן 13) טס למחנה קיץ בקנדה שנמשך חודש... החלטתי שהגיע כבר הזמן לספר לו שאני נמשך לבנים (כולם כבר יודעים) וכי חשוב שהוא גם יידע... עשיתי את זה דווקא מתי שהוא טס כי אז יהיה לו קצת (הרבה) זמן לחשוב על זה והוא לא ייצטרך להתקל בי ולא אני בו בבית... מצד שני זה היה יכול להרוס לו את הנסיעה... בקיצור בסוף החלטתי כן לכתוב לו משהו ועשיתי לו מין חוברת כזאת שכתבתי לו זכרונות ודברים מצחיקים כאלה ובסוף- ב2 עמודים על זה שאני הומו. אמרתי לו לקרוא את העמודים האחרונים שהוא יהיה לבד... הקטע פה הוא שיכול להיות שהוא יודע כי אני שם בחדר שלי דגלי גאווה, ולא נראה הכי גברי בעולם (בלשון המעטה) וגם עוד הרבה דיבורים סביב העניין במשפחה... אבל עדיין תמיד הייתי איתו בקשר יותר טוב והיו לנו שיחות די עמוקות על החיים וכאלה... רציתי לשאול אתכם מה אתם חושבים- זה היה צעד נכון או לא? אה אגב... הוא לא יצר קשר (טלפון או מכתב) איתי ועם המשפחה שלי מאז שהוא טס (כמעט שבוע) ותאמת אני קצת מודאג...
אבל בכל זאת...
אחי הקטן (בן 13) טס למחנה קיץ בקנדה שנמשך חודש... החלטתי שהגיע כבר הזמן לספר לו שאני נמשך לבנים (כולם כבר יודעים) וכי חשוב שהוא גם יידע... עשיתי את זה דווקא מתי שהוא טס כי אז יהיה לו קצת (הרבה) זמן לחשוב על זה והוא לא ייצטרך להתקל בי ולא אני בו בבית... מצד שני זה היה יכול להרוס לו את הנסיעה... בקיצור בסוף החלטתי כן לכתוב לו משהו ועשיתי לו מין חוברת כזאת שכתבתי לו זכרונות ודברים מצחיקים כאלה ובסוף- ב2 עמודים על זה שאני הומו. אמרתי לו לקרוא את העמודים האחרונים שהוא יהיה לבד... הקטע פה הוא שיכול להיות שהוא יודע כי אני שם בחדר שלי דגלי גאווה, ולא נראה הכי גברי בעולם (בלשון המעטה) וגם עוד הרבה דיבורים סביב העניין במשפחה... אבל עדיין תמיד הייתי איתו בקשר יותר טוב והיו לנו שיחות די עמוקות על החיים וכאלה... רציתי לשאול אתכם מה אתם חושבים- זה היה צעד נכון או לא? אה אגב... הוא לא יצר קשר (טלפון או מכתב) איתי ועם המשפחה שלי מאז שהוא טס (כמעט שבוע) ותאמת אני קצת מודאג...