קראתי את הדברים
שכתבתם יותר מפעם אחת. קראתי גם את הביקורת שלך רות , ממקום של רצון להבין , אולי בכל זאת את צודקת ואני טועה. וברור לי שהמסקנות שהסקת מושתתות על המידע שסיפרתי ואולי למידע זה אין מספיק בסיס כדי להגיע להבנות שהגעתי. לא סיפרתי שיש בידי צו הרחקה בגין אלימות שאני עוצרת את עצמי מלממש כי לא יודעת איך זה ישפיע על הילדים. לא סיפרתי שראו את בעלי מסתובב איתה בלילות כמו זוג יונים, לא סיפרתי הרבה דברים שקשה לי אפילו לחשוב עליהם..ושלומי אמר שיש כח בידיעה. והוא נגע בדיוק במקום הנכון. אני לא מצטערת שהיתה הפגישה הזו אתמול.באיזה שהוא מקום בלב, חוסר האונים שקיים בחוסר הידיעה רק הוסיף לכאב. הידיעה שהוא מתקשר אליה והיא אליו , כי ראיתי את השיחות האלו בנייד שלו, וזה שהוא עומד מולי ואומר לי שאין לו שום קשר איתה. שעבדה כפקידה ,ואחרי שעזבה לפני חודשיים הוא לא שומע ממנה בכלל, היתה גומרת אותי כל פעם מחדש. גם זה שסיפר שלא יודע איפה היא בכלל גרה , ומה אני רוצה ממנו, אבל בסופו של דבר רואה שהתקין לה מזגן עם הלוגו של המשרד שלו.....כל אלו רמסו את הבטחון שלי. אני צודקת, אני מדמיינת כפי שהוא אומר.....זה עינוי שאני לא מאחלת לאף אדם. אין סיכוי בעולם שהיתה יודעת פרטים אנטימיים עלי ועליו , כפי שהטיחה בי אתמול, אם הקשר היה קשר של פקידה- מעסיק. אז כן..זה כואב. ו- כן לא ישנתי כל הלילה, ובודאי יהיו עוד הרבה "לילות לבנים"אבל לא מצטערת