שלום לכולם

[jen10]

אם זה 200 מעשיות כמה עמודים יש בספר

 

[הגבירה מן האגם]

600

 

[בינקיס]

אפשרויות נוספות על עולם קסום

לדעתי, תוכלי גם לחפש בספרים: "רצות עם זאבים" וסדרת הספרים: "אמהות בנות בנות אמהות" ו "אבות בנות בנות אבות". יש שם סיפורים שמופיעים בהם שדים, מכשפות, בנות-ים לעיתים וכו'. אבל- מכיוון שהזכרת שמדובר בגיל 15 - כדאי להיות זהירים בבחירה. אני חושבת שחלק מהם מתאימים.

 

[jen10]

גילי הוא 19 פשוט לא משנה אם הספר

לגילי 15 כי הספרים של הפיות במיוחד לגילים כאלה

 

[בינקיס]

הו, לא! קבלי תיקון ופירוט.

ספרים לפיות- לכל גיל, לא? למי שאוהב, בכל גיל. הספרים שהמלצתי עליהם מיועדים לדעתי ל- 15 ומעלה, אם לא ל- 18 ,20 ומעלה והם עוסקים (בין היתר)בנשים ובמערכות יחסים שלהן. הם מורכבים מקובץ מעשיות, אגדות-עם שנאספו ולכן משובצות בהם גם דמויות קסומות כפיות ועוד, כנראה בהתאם לאמונות בחברות ותקופות מהן התגלגל הסיפור. בקיצור, אלה ספרים הפונים בעקרון לאוכלוסיה בוגרת הרבה יותר מגיל 15 . אולי מתאים, לשיקולך. אשמח לשלוח לך סיפור לדוגמא.

 

[jen10]

בכיף שלחי לי

 

[בינקיס]

לJEN10 , הבטחה להמשך.

מבטיחה לכתוב לך מחר את הסיפור, מחר אתפנה לכך. אולי עוד היום הערב.

 

[jen10]

תודה בינקיס אני יראה את זה|../images/Emo13.gif

בעוד ייומיים אני נוסעת

 

[השד מבגדד]

יש אוסף, סיפורי שדים....ו

בספר שנקרא השד טנטל , על שדים בעירק. יש לי אם מעונינים ארשום ממנו. מבוסס על אמונות מפי אנשים שחיו באותה תקופה.

 

[השד מבגדד]

השד טנטל- קטע שיר עד שדים

רבים בעירק ספרו שהטנטל ראו, שראוהו בצבעים , שראוהו, נשבעים. אחד נשבע שראה קיר, אין סוף אורכו,הקיר דבק ושר לו שיר, אן שפנה חסם דרכו. שני נשבע ראה עיזה שובבנית ופזיזה שעטיניה כה טפחו כמו בלון, חלב שפעו. לשון הוציאה...מה..מה.. הצטחקקה ונעלמה.המשך יבוא...

 

[השד מבגדד]

השד טנטל- המשך..

שלישי , ספר הושיט ידיים אל עץ שזיף שתול על מיים וכהרף עיין - אפס אין, אין שזיף , אין פלג מיים. ורביעי גם התפאר, כאן בחצר מולי נעמד כעמלק, גערתי בו ויסתלק. ובהיותי ילדון בן שש כה היסתקרנתי למשש כל צמח אם שתול? כל חפץ- פן טנטל.. אמרו: , נטפל לבודדים, אמרו: שנא מתעודדים. היכן שכן הוא? חברים, בנפחדים, בנפחדים.

 

[בינקיס]

לJEN10 ולכל המתעניין.

"מפל של שיער לבן"/ מתוך הספר "אמהות בנות בנות אמהות" ג'וזפין אווטס- סקר. מובא כאן בנוסח מקוצר, כדי שייכנס לדף: לפני שנים רבות גרה בסין נערה, ולה השיער הארוך ביותר שראיתם אי-פעם. שחור ובוהק עד הקרסוליים. כולם כינוה "שיער ארוך" הנערה גרה עם אמה הזקנה והחלושה, טיפלה בה ובבית, ניקתה והאכילה את החזירים. בוקר-בוקר היתה צועדת מרחק גדול, וסוחבת דליי-מים כבדים, כי לא היתה באר ליד ביתן, ומעולם לא התלוננה. בלכתה בדרך היתה תוהה, בינה לבינה ,איך זה שאין נחלים זורמים במורד הר הלופטי, שמעל לכפר שלהם. יום אחד טיפסה שיער ארוך במעלה ההר, הרחיקה לכת, ופתאום ראתה צמח מוזר מלא עלים: "החזירים שלי וודאי יהנו ממנו" חשבה לעצמה, משכה בצמח, התאמצה והתאמצה, עד ששלפה מהאדמה צנון ענק. הצנון הותיר אחריו בור עמוק, וממנו פרץ, להפתעתה ,נחל מים זכים. "איזה מים טובים!" חשבה כששתתה בשקיקה. ואז צנחה על הדשא עייפה ומרוצה. פאותם נשבה רוח חזקה חטפה מידיה את הצנון, הטילה אותו חזרה לבור, והמים פסקו לזרום. הרוח הלמה בשיער ארוך, העיפה אותה וטלטלה, עד שהצליחה להסתתר מאחורי הסלעים, ובעודה נרגעת הבחינה באיש זקן ששערו צהוב. "אני הרוח של הר הלופטי!את גילית את סוד המים שלי!" צרח בזעם "אסור לך לגלות על כך לאיש, ולא דמך בראשך!" ובין רגע מצאה עצמה שיער ארוך שוב בגינת ביתה. היא המשיכה בשגרת יומה, גררה דליי מים בחום הלוהט ולא גילה לאיש. היא ראתה כמה קשים חייהם של אנשי כפרה ללא מים, ונעשתה עצובה מאוד. היא ראתה אנשים, זקנים, חולים וילדים סוחבים דליים כבדים, ועם הימים גדל העצב, ושערה הארוך האפיר, עד שהפך לבן כשלג. יום אחד ראתה אישה זקנה סוחבת בקושי את דלייה, ופתאום נפלה, נחבטה בראשה והמים נשפכו ארצה. כשעזרה לקום, חשה כעס גדול ואז החליטה. כינסה את כל אנשי הכפר על ראש ההר וקרא: "יש מים רבים באזור. המים גם שלנו- הר הלופטי חייב לחלוק אותם עמנו!" כולם פסעו יחד, עד שהגיעו אל הצנון המוזר, שיער ארוך משכה בו שוב בכל כוחה עד שנשלף, וזרם המים פרץ. כולם הודו באושר לשיער ארוך שאמרה: עלינו לחתוך את הצנון לחתיכות, שלא יחסום שוב את המים." כך עשו, ואז שתו כולם, רחצו ושמחו במים הזורמים. לפתע נשבה הרוח, חטפה את שיער ארוך והביאה אותה למקלט הסלעים של הזקו צהוב השיער: "בוגדת שכמוך! גילית את הסוד וכעת תענשי." צרח " לנצח תשכבי על צוק ההר, והמים הקרים שבנחל ישטפו אותך ואת שיער הארוך. זה יהיה עונשך!" שיער ארוך רעדה: "אנא, רוח הר הלופטי, הנח לי רק להיפרד מאמי שבכפר". הרוח נאנח, ובניגוד לטבעו הקשה, ריחם על נערה ווויתר לה "אך חיזרי לפני שהערב ירד, ולא- כולם יסבלו!" הרוח העיפה את הנערה לכפר. שם חגגו כולם, וליבה נחמץ, נפרדה מאמה בעוצרה את הדמעות, כדי לא להקשות עליה. יצאה לגינה, ואז פרצו הדמעות, ליד העץ האהוב עליה. פתאום יצא מן העץ איש בעל שיער ירוק: "נערה יקרה, אני אעזור לך. פיסלתי את דמותך באבן. רוח ההר יאמין כי זו את, אך עליך להקריב את שיערך הארוך." האיש הירוק גזר את השיער הארוך וחיבר אותו לפסל, שדמה לחלוטין לנערה. הרוח נשבה ונשאה אותם שוב לראש ההר. השכיבו את הפסל, והמים זרמו ושטפו את השיער, מפל יפהפה של מים מנצנצים. שיער ארוך הושבה לגינתה ליד העץ , ומתוכו דיבר האיש הירוק:" את נערה טובה ואוהבת, חזרי לאמך ולכפרך, וחיי שם בשלווה." שיער ארוך המשיכה בחייה, שערה שוב צמח, שחור ומבהיק, ומאז מביטים אנשי הכפר יום יום במפל השיער הלבן הזורם במורד ההר, כדיל הביא להם מים.

 

[jen10]

תודה זה היה יפה../images/Emo140.gif

 

[הגבירה מן האגם]

לא...