../images/Emo13.gif חדשה פה
אפשר להצטרף? בת 26. הייתי נשואה חמש וחצי שנים (פלוס שנתיים שיצאתי איתו). נפרדנו לפני שלושה שבועות (בדיוק היום זה שלוש). בדרך לגירושים (וודאיים בלי סיכוי שמשהו ישתנה). כבר תקופה שידעתי שזה לא זה ועדיין זה כל כך כואב ומורכב ובעיקר מפחיד. פתאום לחזור
להורים.... פתאום להתחיל חיים חדשים.... לפרוד שלי היה עסק ונתתי את כל כולי לו ככה שהנה אני עכשיו בלי עבודה ובלי מקצוע (התחלתי ללמוד קורס מקצועי לפני שלושה חודשים - כנראה שידעתי שהסוף קרב). אחרי החתונה עזבתי את מקום מגוריי לטובת מקום מגורי הפרוד ואיבדתי את כל חברי. הפרוד היה כל עולמי ולא יצרתי חברים חדשים והנה אני עכשיו בודדה לגמרי בלי אף אחד חוץ מההורים... הפרוד מתנהג כאילו אני אוויר כאילו לא חלקנו מיטה ו
שש וחצי שנים. היה לי יום הולדת והוא לא טרח לשלוח אס אם אס או להתקשר
(אין מצב ששכח כי יודעת בוודאות שאימא שלו הזכירה לו).... אני לא חושבת שכואב לי כל כך על עצם הפרידה ממנו (כואב לי אבל כבר זמן מה שהבנתי שזה לא יכול לעבוד בנינו - טיפ לחיים אל תעבדו עם בן הזוג) כמו הפחד שמשתק אותי של מה אם אשאר לבד לתמיד ולא אפגוש מישהו אחר
... שלושה שבועות שמסתובבת עם מחנק בגרון וכאב בבטן ועיינים דומעות
...
אפשר להצטרף? בת 26. הייתי נשואה חמש וחצי שנים (פלוס שנתיים שיצאתי איתו). נפרדנו לפני שלושה שבועות (בדיוק היום זה שלוש). בדרך לגירושים (וודאיים בלי סיכוי שמשהו ישתנה). כבר תקופה שידעתי שזה לא זה ועדיין זה כל כך כואב ומורכב ובעיקר מפחיד. פתאום לחזור
