0. אני שותה תה עם חלב.
1. סבא וסבתא שלי הם האנשים היחידים שאני מכיר שישנים בין שתיים לארבע בצהריים. 2. אני הבן אדם היחיד שאני מכיר שניסה לישון עשרים וחמש שעות ברציפות וכמעט עלתה בידו. 3. לפי האמור לעיל בדקתי ומצאתי שישנתי לכל הפחות שתים עשרה שנה מתוך עשרים שנות חיי. 4. בישיבה קבעו מתי הגיע זמן ערבית לפי "היקיצה הטבעית של עובבי". 5. בטקס ההשבעה בטירונות נמנמתי כשקראו את שמי ברמקול קפצתי בבהלה וצעקתי "הקשב המפקד!" במקום "אני נשבע!". חמש מאות אנשים צחקו בקול על חשבוני. אאההה אאאאהההההה אאאאאאההההההההההה. נראה לי שאחטוף תנומה קלה. כמובן עיקר שכחתי. בישיבה שלי היה נהוג לומר על אדם שיישן שתים עשרה שעות ברציפות ש"הוא ישן בייגלה". דבר שרימז על העיגול או הבייגלה שעשה השעון במשך שתים עשרה שעות. אנשים שישנו יותר מכך נחשבו גיבורים והועלו לדרגת אנשים הישנים "בייגלה עם שומשום". אולם מאז שאני הגעתי שמה נוספה דרגה לבכירים ביותר: "מתקרב לקרסוליו של עובבי". אנשים בדרגה זו נכנסו למעגל החברים הקרוב שלי שלצערי לא יצא לי יותר מדיי לפגוש, מסיבות מובנות. הם היו משתתפים בכל הפגישות של מועדון החברים-פגישות שהסתיימו מוקדם, מסיבות מובנות. בכלל בישיבה היו לי המון חברים שאינני זוכר את שמם, מסיבות מובנות. טוב כתבתי יותר מדיי אני צריך לסיים, מסיבות מובנות.