היום היתי אמורה להגיש את הפרוצדורה הרקורסיבית
שמדפיסה את לוח הכפל. אבל בגלל השביתה הזו לא עשיתי את זה. בכלל לא טרחתי לכתוב אותה. זה לא שמשעמם לי- זה אפילו נחמד שיש חופש וזמן לעשות כל מיני שטויות וללכת לבריכה כל יום, שזה משהו שלא הייתי עושה אם היה לי בצפר. אבל אני אחזור לבצפר אחרי השביתה ואני אצטרך ללמוד בעצמי המווווון חומר ולא יהיו לי חיים עד אחרי הבגרויות והציונים שלי ירדו. אני בנאדם שצריך את המסגרת שתחזיק אותו. לעשות זו לא הבעיה שלי, אבל אני צריכה שידרבנו אותי, אני צריכה לדעת שאני עושה משהו בשביל משהו. לכן אני הולכת לשיעורי מדרגה ולא לחדר כושר, כי כשאתה בשיעור, בקבוצה, אתה לא מוותר לעצמך בכזו קלות כמו בחד"כ.