פינת הצומי !!!

לירונר

New member
../images/Emo124.gif פינת הצומי !!!

בהמשך למסורת ארוכת השנים (NOT) של הפורום, עולה שוב פינת הצומי.. פינת הצומי של היום אמורה להחזיר לי את הצומי האבוד מהשנה שעברה. בדיוק היום לפני שנה תקף את המחשב שלי וירוס, ולא רק זה, אלא שנשרף הזיכרון, ששרף את הכרטיס רשת, ששרף לי את הלוח אם. בקיצור - נעלמתי מחייהם של גולשי הפורום לשבועיים ויומיים. השבועיים ויומיים הכי ארוכים ומלאי דם יזע ודמעות (וזה היה גם פסח, אז בואו לא נשכח את המרור...) כשחזרתי לככב בפורום ראיתי שיש לי 4 מסרים, הייתי מאושר, מעולם לא היו לי כל כך הרבה מסרים. *אני בטוח שזו הנקודה שבה אתם חושבים שהמסרים היו פרסומות.* אתם חושבים נכון
אבל המכה הקשה מכל הייתה שאף אחד (חוץ ממרמלד שיח') לא שם לב שנעלמתי
אני רוצה את הצומי שלי, ואני רוצה אותו כאן ועכשיו !!! ודרך אגב - השאירו את
במיוחד בשבילי
 

לירונר

New member
הצלקות בנפשי עוד טריות ../images/Emo70.gif

וזו פינת הצומי, תני קצת צומי ותתפטרי מזה
ודרך אגב - נראה לי שאני מצטנן...
 

hatul

New member
אוי, לירוני חמוד ומסכן.... ../images/Emo24.gif

אני יודע כמה שזה קשה... המחשב שלי קרס לאחרונה הלוך ושוב, עד שניסיתי לסדר לו את המאוורר, או משהו בכיוון (מאוורר חיצוני, בשלב הזה) וכן, אני מבין - זה קשה לסחוב את העלבון שנה שלמה...
 

Ophel McNeil

New member
אני גם רוצה צומי! פסח זה רע! ../images/Emo117.gif

אני שונאת את פסח. הלך לי הגב מלנקות את כל המדפים.... אני הולכת למות, וכנראה אין מחר שביתה. החזירו לי את הכתף שלי! @_@
 
*נפטרת*

לירוני אהובי
אין מספיק מילים כדי לתאר את רחמיי עלייך... אני מתארת את תחושת ההרגשה והבדידות הנוראה, שהרגשת במשך שבועיים ויומיים שלמים. אני מנסה לתאר את תחושתו של לוח האם השרוף ואיני מצליחה. אני פורצת בדמעות שאני קוראת את הודעתך הנרגשת, שנכתבה מעומק הכיס מרה. ושאני חושבת על הזיכרון האבוד...לא זיכרון זמני, אלא זיכרון שנשכח לתמיד, אני ממררת בבכי. איזה עולם! החיים מתאכזרים! הווירוסים תוקפים! ואנשים מסכנים נותרים ללא מחשב במשך שבועיים ויומיים! אי אפשר לתאר זאת! ששה עשר ימים בלי מחשב! *פורצת בבכי* *מוחה דמעה* *ועוד אחת* *ועוד אחת* לסיום לירון, אני מאחלת לך את כל הבריאות המחשבתית בעולם! ליאור! ועכשיו שסיימתי, אני רוצה צומי! מחר, אין לנו לימודים אבל האחים הקטנים שלי הולכים. ומה אני הולכת לעשות? אני הולכת לנקות לאחותי את החדר. כן כן...והוא מלא בברביות...אני לא יודעת איך אני אסיים את זה...צומי!
 
אחותי

יש לך את זה
אז באוניברסיטה אין חופש ואין שביתה (בינתיים). ולי יש שיעור בתשע בבוקר.
 
למי יש ומה?

אני חושבת, שאם הייתי לומדת באוניברסיטה משו שאני אוהבת(כמו מזרחנות)הייתי מחכה לשיעורים...זה נמאס באיזשהו שלב?
 
גם כשלומדים משהו שמעניין

יש הרבה שיעורים בדרך שהם לא ממש מעניינים. חוצמיזה, לקום לשיעור בתשע לפנות בוקר זה לא אנושי.
 
8?

אתה בן! אתם אמורים רק לסדר קוצים ולהתקלח... <הגעתי למסקנה שאני הורסת כל פורום שאני נמצאת בו עם ההודעות הצ'אטיות שלי>
 
../images/Emo11.gif

וכמה זמן את חושבת לוקח להגיע לאוניברסיטה בפקקים של הבוקר? ולמצוא חניה? ואני לא יוצא מהבית בלי ארוחת בוקר... בקיצור. 6.
 
../images/Emo3.gif

תעבור לגור אצל אחד המרצים, אני בטוחה שתגיע יותר מהר לאוניברסיטה ובנוסף לזה יהיה פראייר שיכין לך ארוחת בוקר
 
*ממררת בבכי*

אני לא מאמינה! אני נשארתי ערה רק בגלל השביתה! ועכשיו, ב-2 לפנות בוקר, הם החליטו שאין! לאנשים בפוליטיקה אין חיים? מה הם עושים ערים בשעות כאלה...? זה הלילה השני שאני ישנה 4 שעות...אוף!
 
פססססט

יש לי הצעה בשבילך. כשלא יודעים אם יש או אין שביתה, לא נשארים עד מאוחר רק כדי לדעת אם יש או אין שביתה. הולכים לישון ואומרים לאמא שתעיר אותך בבוקר אם יש לימודים. במקרה הכי גרוע שיש לימודים והיא שכחה להעיר אותך - אז ישנת עד מאוחר וצריך להשלים את החומר. זה פחות נורא מלישון ארבע שעות כל יום...
 
למעלה