משהו חשוב
- פותח הנושא אלה השביסטית
- פורסם בתאריך
זוהי רק דעתי...
===באחריות הקוראים בלבד===
לדעתי הקב"ה חייב אותנו להטהר עם פרה אדומה כדי שהיום נדע שאנחנו טמאי מתים. שאנחנו לא נגיע למצב האידיאלי עד שתהיה לנו פרה אדומה. עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו! הדבר הזה, המודעות הזאת שאנחנו טמאי מתים - שזה נשמע ממש חסרון עצום בנו - גורם לגישה שלנו להשתנות. לדעת שיש לנו עוד הרבה מה לתקן, ובכך להביא את הגאולה!
===באחריות הקוראים בלבד===
אני עצמי והפיצול
New member
או.קיי
בס"ד כל החוקות, אין להם סיבה..
בס"ד כל החוקות, אין להם סיבה..
בנוגע לשמירת נגיעה....
בנוגע לשמירת נגיעה, יש לי הרבה מאד מה להגיד. אני רואה בשמירת נגיעה דבר כל כך טוב, ואני אסביר את הדיעה שלי. דבר ראשון, הרבה אמרו שזה בגלל שה' אמר, והאמת היא שגם אני בדיעה הזו, אבל עם הזמן אני מבינה עד כמה מבחינה הגיונית זה כל כך טוב ומיוחד לשמור נגיעה. תראו, כשבן אדם זקוק לאהבה, זה לא טוב כי בעצם זה שהוא זקוק למשהו זה אומר שהוא לא יכול בלעדיו, והוא תלוי בו, וזה בעצם הופך את האהבה שלו לאהבה שתלויה בדבר, ואהבה שתלויה בדבר סופה שלא להתקיים, כיוון שכאשר לא יהיה לאדם את הדבר שהוא תלוי בו, "תיגמר" לו בעצם ה"אהבה" הזו. כמעט כל דבר תלוי בדבר אחר. אדם תלוי במזון, כי אם לא יהיה לו אותו הוא ימות, זה יגרום לו לחוסר במשהו. אותו דבר - אם לא יהיה לאדם את הנגיעה וזה יגרום לאהבה "להיגמר", במקרה זה הנגיעה היתה הגורם שהאהבה היתה תלויה בו. רק הדברים החומריים והגשמיים תלויים בדבר, כי הם מוגבלים. אבל הדברים הנפשיים והרוחניים - לא תלויים בדבר כי הם לא מוגבלים ומוגדרים בגבול מסויים. לכן כדאי לשמור נגיעה, כך שהקשר יהיה נפשי ואמיתי ושלא יהיה דבר מסויים בקשר שכשהוא יחסר האהבה תעלם. יש הרבה לא-דתיים שחושבים שהדתיים לא אוהבים את גוף האדם, לא נותנים להנות ממנו, ובעצם חושבים שהדתיים נגד הגוף. כל זה בא מאי הבנה - לא מבינים שזה שהאדם שומר על הגוף שלו, זה הופך אותו ליותר יפה ומיוחד. במה זה מיוחד? בזה שכאשר תהיה עם בנאדם, רק זה שתתן לו יד - יהיה בשבילך הדבר הכי מיוחד שיש, שלא כמו אלו שלא איכפת להם, נוגעים כמעט בכל אחד, ונשיקה או חיבוק הופכים לדברים מובנים מאליהם. התורה רק מעלה את היחודיות והיופי שבגוף ע"י שמירת הנגיעה, כך שהקשר שנבנה הוא רוחני באמת ואמיתי. מבחינה אישית שלי - אני תמיד חשבתי שאם לא שומרים נגיעה, זה עלול לגרום לכך שהנגיעה תהיה דבר חשוב בקשר, ושהנגיעה גורמת לבני אדם להרגיש קרבה, אבל זו לא קרבה אמיתית אלא פיזית, והקרבה האמיתית נמדדת בקרבה הנפשית. כשיש לך קרבה אמיתית וחזקה עם מישהי (או מישהו - לבנות), גם כשלא תהיה איתה - האהבה שלך אליה לא תישבר, אלא אם כן היא תלויה בדבר חומרי. עוד משהו - לי אישית היה ניסיון כזה שלפניו חשבתי כמו מה שכתבתי מקודם, והנסיון שלי רק חיזק את זה. אני חושבת שאם אדם מרגיש שהוא יכול לאהוב באמת ולתת את כל כולו, כשהוא יהיה עם מישהי, אחרי שהוא נגע כבר במיהי אחרת לפני כן, הוא ירגיש עם עצמו רע ומגעיל שהוא בכלל נגע בה. ככה אני מרגישה. זה לא שאני נגד הנגיעה עצמה, שהיא חלק חשוב בחיים, אני נגד התוצאה שלה ומה שהיא גורמת. לכן גם אם אדם נמצא עם מישהי והוא חושב שהוא ישאר איתה עד הסוף, הוא לא יכול להיות בטוח (מתוך נסיון). עד החתונה הכל יכול לקרות.
בנוגע לשמירת נגיעה, יש לי הרבה מאד מה להגיד. אני רואה בשמירת נגיעה דבר כל כך טוב, ואני אסביר את הדיעה שלי. דבר ראשון, הרבה אמרו שזה בגלל שה' אמר, והאמת היא שגם אני בדיעה הזו, אבל עם הזמן אני מבינה עד כמה מבחינה הגיונית זה כל כך טוב ומיוחד לשמור נגיעה. תראו, כשבן אדם זקוק לאהבה, זה לא טוב כי בעצם זה שהוא זקוק למשהו זה אומר שהוא לא יכול בלעדיו, והוא תלוי בו, וזה בעצם הופך את האהבה שלו לאהבה שתלויה בדבר, ואהבה שתלויה בדבר סופה שלא להתקיים, כיוון שכאשר לא יהיה לאדם את הדבר שהוא תלוי בו, "תיגמר" לו בעצם ה"אהבה" הזו. כמעט כל דבר תלוי בדבר אחר. אדם תלוי במזון, כי אם לא יהיה לו אותו הוא ימות, זה יגרום לו לחוסר במשהו. אותו דבר - אם לא יהיה לאדם את הנגיעה וזה יגרום לאהבה "להיגמר", במקרה זה הנגיעה היתה הגורם שהאהבה היתה תלויה בו. רק הדברים החומריים והגשמיים תלויים בדבר, כי הם מוגבלים. אבל הדברים הנפשיים והרוחניים - לא תלויים בדבר כי הם לא מוגבלים ומוגדרים בגבול מסויים. לכן כדאי לשמור נגיעה, כך שהקשר יהיה נפשי ואמיתי ושלא יהיה דבר מסויים בקשר שכשהוא יחסר האהבה תעלם. יש הרבה לא-דתיים שחושבים שהדתיים לא אוהבים את גוף האדם, לא נותנים להנות ממנו, ובעצם חושבים שהדתיים נגד הגוף. כל זה בא מאי הבנה - לא מבינים שזה שהאדם שומר על הגוף שלו, זה הופך אותו ליותר יפה ומיוחד. במה זה מיוחד? בזה שכאשר תהיה עם בנאדם, רק זה שתתן לו יד - יהיה בשבילך הדבר הכי מיוחד שיש, שלא כמו אלו שלא איכפת להם, נוגעים כמעט בכל אחד, ונשיקה או חיבוק הופכים לדברים מובנים מאליהם. התורה רק מעלה את היחודיות והיופי שבגוף ע"י שמירת הנגיעה, כך שהקשר שנבנה הוא רוחני באמת ואמיתי. מבחינה אישית שלי - אני תמיד חשבתי שאם לא שומרים נגיעה, זה עלול לגרום לכך שהנגיעה תהיה דבר חשוב בקשר, ושהנגיעה גורמת לבני אדם להרגיש קרבה, אבל זו לא קרבה אמיתית אלא פיזית, והקרבה האמיתית נמדדת בקרבה הנפשית. כשיש לך קרבה אמיתית וחזקה עם מישהי (או מישהו - לבנות), גם כשלא תהיה איתה - האהבה שלך אליה לא תישבר, אלא אם כן היא תלויה בדבר חומרי. עוד משהו - לי אישית היה ניסיון כזה שלפניו חשבתי כמו מה שכתבתי מקודם, והנסיון שלי רק חיזק את זה. אני חושבת שאם אדם מרגיש שהוא יכול לאהוב באמת ולתת את כל כולו, כשהוא יהיה עם מישהי, אחרי שהוא נגע כבר במיהי אחרת לפני כן, הוא ירגיש עם עצמו רע ומגעיל שהוא בכלל נגע בה. ככה אני מרגישה. זה לא שאני נגד הנגיעה עצמה, שהיא חלק חשוב בחיים, אני נגד התוצאה שלה ומה שהיא גורמת. לכן גם אם אדם נמצא עם מישהי והוא חושב שהוא ישאר איתה עד הסוף, הוא לא יכול להיות בטוח (מתוך נסיון). עד החתונה הכל יכול לקרות.
ארוך אבל שווה
מסכימה בכל מילה. דברים רוחניים לא מוגבלים ולא תלויים בדבר מסויים. זה כמו האמונה שלנו בקב"ה - אנחנו לא אומרים לאהוב אותו ולהאמין בו רק כשהוא "טוב" אלינו ו"מתנהג" כמו שאנחנו רוצים, אלא גם כשרע לנו והדברים לא נראים כמו שאנחנו רוצים שיהיו. אחרת זו אהבה שתלויה בדבר... ככל שאני חושבת על זה אני מרגישה יור עד כמה שזה נכון לשמור נגיעה, זה הופך את הקשר להרבה יותר מיוחד... (נכון שידעת מה אני עומדת לכתוב?
)
מסכימה בכל מילה. דברים רוחניים לא מוגבלים ולא תלויים בדבר מסויים. זה כמו האמונה שלנו בקב"ה - אנחנו לא אומרים לאהוב אותו ולהאמין בו רק כשהוא "טוב" אלינו ו"מתנהג" כמו שאנחנו רוצים, אלא גם כשרע לנו והדברים לא נראים כמו שאנחנו רוצים שיהיו. אחרת זו אהבה שתלויה בדבר... ככל שאני חושבת על זה אני מרגישה יור עד כמה שזה נכון לשמור נגיעה, זה הופך את הקשר להרבה יותר מיוחד... (נכון שידעת מה אני עומדת לכתוב?
לביא בטרוף שלנו
New member
לפי ההלכה אסור בגלל שהאשה
נדה אבל אם היא טובלת מותר(למדתי את זה בגמרא...)
נדה אבל אם היא טובלת מותר(למדתי את זה בגמרא...)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.