"כוכבת השבוע" יוצא לדרך

../images/Emo124.gif "כוכבת השבוע" יוצא לדרך ../images/Emo70.gif

בנות יקרות, בשעה טובה, משחק ההכרות 'כוכבת השבוע' יוצא לדרך! איך זה הולך? פשוט מאוד! כל פעם יש מתנדבת שהיא ה'כוכבת' התורנית לאותו השבוע. אני אציג אותה בקצרה, ואתן חפשיות לשאול אותה שאלות שונות, כדי להעמיק את ההכרות. הכוכבת תעשה כמיטב יכולתה לענות על השאלות. ושוב תודה לגיטה
שהעלתה את הרעיון.
 
ול../images/Emo41.gif הראשונה: קבלו את STORM ../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

אז ככה: סטורמי שלנו כבר מ'ותיקות' הפורום. היא בת 37, והיא אמא לשני ילדים: בן ובת, שהם מרכז חייה. היא עוסקת בחינוך מיוחד, אוהבת מוזיקה אירית, וכותבת למגירה [בינתיים יצא לנו להתכבד בשיר אחד מפרי עטה]. אז - כבוד לכוכבת הראושנה שלנו, תודה על הרוח הספורטיבית, ו-יללא! להתחיל לשרשר שאלות!
 

נ ע ם ב ת

New member
הי סטורמי ../images/Emo140.gif

השאלה שלי קשורה להיותך אמא לבן ובת. איך העובדה שאיבדת את אמך משפיעה על האימהות שלך לבנך, לעומת האמהות שלך לבתך ?
 

Storm131

New member
לקוראסון שוקולד

לא משהו עסיסי לצערי,הכרנו כבר בתקופת הלימודים בתיכון אבל רק כידידים ממש לא קרובים.למעשה הייתי מיודדת יותר עם בן-דודו.לאחר השרות הצבאי הוא פשוט התקשר ויצאנו כחצי שנה עד הנישואים.אגב גם הוא התיתם מאימו עוד לפני שנישאנו.
 
ועוד בקשר לבעלך ...

אני מבינה שיש לכם מאפין נוסף - שניכם יתומים מאם. האם הוא יודע על השתתפותך בפורום? איך הוא מרגיש כלפי זה? מאיזה תחום עיסוק הוא בא? וגם - האם את רואה שוני בדפוסי ההתמודדות שלכם כגבר ואישה ביחס למות האם? [כמובן שצריך לסייג ולוצר שאיבדתם אותה בגילאים שונים. את היית ילדה, והוא - אני מניחה - בשנות העשרים המוקדמות שלו].
 

Storm131

New member
הי סקאלי

הוא יודע על השתתפותי בפורום.הוא לא מתלהב מהעניין,הוא העדיף את המצב כשהדברים היו סגורים בין שנינו וכעת הוא חש שאני נפתחת.הוא עוסק בתחום היהלומים כפרנסה אבל חי מוזיקה בנשמתו.הוא חזר לאחרונה לתחום הזה והוא כותב ומלחין שירים בבית. יש שוני רב בהתמודדות שלנו אבל יש לציין שדמות האם שלו זכורה לו כאישה חולנית בגוף ובנפש מאז שנולד ואין לו זכרונות של חום וטיפוח.הוא בחר לא לסלוח למשפחתו בכלל,ונראה לי שהוא רואה בי מעין פיצוי על דמות האם שלא היתה לו.כנראה שאני מעניקה לו איזה סוג של יציבות ובטחון,לעומת זאת אצלי אני לא חשה שהוא יכול לספק לי את החסרים שלי וזאת הבעיה.
 

Storm131

New member
הי נעםבת

יש הבדל מהותי,בתי היא הבכורה וכשהיא נולדה חשתי איך כל הפחדים וחוסר הבטחון מציפים אותי.בעצם גדלתי איתה מחדש,והיום אנחנו יותר חברות מאשר אמא ובת עם גבולות ברורים.עם הבן זה היה קל יותר,זורם יותר וכנראה שלא היה קיים המתח של עניין ההזדהות,כלומר ההקבלה לילדות שלי ולמה שקרה עם אמא שלי,כך שאיתו הגבולות הרבה יותר ברורים,והכל קל יותר.
 

נ ע ם ב ת

New member
סטורמי - תודה, וגם ../images/Emo35.gif

את חושבת שבהגדרה זה קשה יותר לנו לשים גבולות וכו'.. עם בת ?
 

Storm131

New member
נועםבת

נראה לי שכן,יש כאן בעיה של טשטוש גבולות בין מה שאני חוויתי לבין הבת שלי.כלומר:לפעמים לא הייתי מודעת לכך שהיא לא חוותה את הטרגדיה שלי ולכן לא צריך כל הזמן לגונן עליה ולפנק אותה,בעצם רציתי לתת לעצמי את מה שלא קיבלתי. היום אני מודעת לזה ולכן נזהרת יותר.
 
שבוע טוב סטורם

יש לי הרבה שאלות אבל אתמקד בשתיים: *ספרי קצת יותר על ילדייך, בני כמה הם, כמה זמן לאחר פטירת אימך הם נולדו. * 2 תכונות בולטות שלך או במילים אחרות סטורם היא אדם ש...... מקווה שלא סיבכתי אותך.
 

Storm131

New member
למיכל של הכוכבים

אמי נפטרה כשהייתי בת-11 ובתי הבכורה נולדה 12 שנים לאחר מכן,בני נולד 4 שנים אחריה.הם ילדים מקסימים ששואלים אותי המון על אמי וזה מאוד מצער אותם שלא זכו להכירה.אגב בתי ממש מזכירה את אמא שלי בתכונות מסוימות,במיוחד באהבה הגדולה לקניות,בגדים יפים,אסטתיקה,ואהבת בילויים.אני תמיד מדמיינת את אמא שלי חיה ולוקחת את נכדתה למסעות של קניות. לגבי:אני רואה את עצמי כאחת שיודעת לתת,להיות חברה,יודעת להקשיב לחברותי בכל זמן שהן זקוקות לי,חייבת להיות תמיד מוקפת חברות,רגישה לבני אדם,ילדותית לפעמים,וצומחת כל הזמן.
 
סתם מעניין אותי- מה הקטע של המוזיקה

האירית? מאיפה זה בא לך? יש לך שורשים אנגלוסקסיים?
 

Storm131

New member
סקאלי

לא,אין שורשים אנגלוסקסיים.מאז גיל ההתבגרות דיברה אלי מוזיקה זרה יותר ממוזיקה מקומית,לדעתי יש לכך קשר למשהו בניתוק השורשים שלי,כשנחשפתי על ידי חברה למוזיקה אירית,פשוט נדלקתי על העניין.בכלל תרבויות זרות ונופים זרים תמיד ריתקו אותי והדמיון הוא אחד הדברים שהצילו אותי.
 

gitta

New member
קפיצה בזמן ../images/Emo160.gif

יש לי מכונת-טיסה עתידנית, שיכולה להטיס אותך לכל נקודה בזמן, בעבר או בעתיד. את נוסעת אתי והשנה הכרונולוגית היא 2045. אנחנו מגיעות לבית גדול ומקסים, שבו את גרה בשנה זו, עם בעלך, ילדייך ובני זוגם, נכדייך ונכדותייך. אנחנו פותחות את הדלת ורואות אותך יושבת בסלון עם צעירי המשפחה סביבך, מספרת להם על עצמך ועל החיים שהיו פעם, בעבר... והנה מה ששמענו....
 

Storm131

New member
גיטה,איזו משימה!

קשה לי לחשוב על עצמי כעל סבתא,אבל אנסה להפעיל את הדמיון.אני מתארת לי את עצמי יושבת מוקפת בנכדים מתוקים והם שואלים אותי שאלות על חיי.אני מספרת להם היכן נולדתי ,איך באתי לעולם לאחר נסיונות רבים ומיאשים של אמי ללדת.כשהגעתי סיפרו לי שהייתי נסיכה קטנה ומפונקת לזוג הורים צעירים שרצו לתת לי הכל.עד שנולד אחי ישנתי בלילות במיטתם,הייתי הנכדה המפונקת ומאוד אהובה על משפחתי המורחבת.הלכתי ודיברתי מהר והייתי פעוטה די שובבה.כשגדלתי ונולד אחי עברנו למשק של סבא במושב וילדי המושב היו למשפחתי השנייה.הייתי אחראית ולימים תלמידה טובה ואהבתי לקרוא,לצייר ולחלום בהקיץ.אהבה גדולה אחרת שלי היתה טיפוס על עצים,בעצם הייתי ילדה די ספורטיבית ואהבתי להתחרות עם הבנים בריצות.היה לי חשוב לגרום לאמא גאווה כי היא הייתה מאוד עדינה והעריצה חוזק.והחשבתי את עצמי לילדה חזקה.הרבינו לצאת לטיולים וסך הכל זכורה לי ילדות יפה ומאושרת.ואז... קרה הרע מכל.החיים לאחר מכן מעולם לא חזרו למה שהיו לפני,אבא התחתן תוך שנה והביית הפך להיות מקום שאינו שלי ממש.המשכתי היות תלמידה טובה,ניסיתי לעשות דברים שיעזרו לי כמו לצייר,לרקוד אבל לא קיבלתי שום עידוד,להפך,די דיכאו לי את יצר היצירה.עברתי דכאונות,תהומות וגם אפאטיות,בצבא נפתחתי והכרתי חברות מקסימות,זו היתה תקופה יפה.לאחר השרות הצבאי למדתי ותוך כדי כך נישאתי והפכתי לאמא צעירה.היה קשה ועברו עלי שנים לא קלות בכלל,במהלך נישואי עברתי טיפול נפשי ששינה את חיי,עדיין כשיש לי צורך אני פונה לאותה פסיכולוגית חכמה שהצילה אותי ועזרה לי לקבל את עצמי,לעשות תהליך של השלמה ולהתחיל לתת לעצמי חיים ולא רק השרדות.יש תקווה ואסור להרים ידיים.
 

gitta

New member
"יש תקווה ואסור להרים את הידיים"

מילים אלו שלך, סטורמי היקרה, יכולות להיות הכותרת של הפורום שלנו. אהבתי את תשובתך וחשבתי לי שיש לך כשרון כתיבה שכדאי לפתח, ואז ראיתי שאכן את כבר עושה זאת. יש לך עתיד בכתיבה, לא רק למטרת ריפוי, ואני מאחלת לך הצלחה מרובה. לילה טוב וחלומות נעימים ומרפאים, מגיטה.
 
למעלה