../images/Emo122.gif

בדרך כלל, אני לא נוגעת בכדורים , אפילו לא אקמול, גם לא במגרנות הכי חזקות שלי, אני מאמינה שהגוף והנפש צריכים לייצר ולהתגבר על הכאבים בטבעיות, מאמינה בעבודה התהליכית, אז איך זה, שכבר שבוע אני לוקחת כדורי הרגעה בגללך, אמנם טבעיים, אבל בכל זאת... אפילו כשערן נהרג, שנה לקח לי לעכל את זה, חודש שלם הייתי בהלם ואלם, אבל לא לקחתי שום כדור, ועכשיו נכנסת לי לחיים כמו רוח סערה, וכבר שבוע שאני לא מפסיקה לבכות, אני קצת בוכה גם על השנה הזו האחרונה, או אולי השנתיים, שבאמת היו הרבה מעבר למה שהייתי מסוגלת להתמודד, לטוב ולרע, הכל היה עוצמתי וגדול מידי ולי לא הייתה שום שליטה. ואז בא השקט, חודשיים שקטים שהתחלתי לעכל בהם את כל התקופה הארוכה והאיומה הזו, ואת רגעי הקסם הקטנים והמאושרים. אבל ידעתי שאני חייבת לנצל כל רגע של שקט כזה ובמהירות, כי שקט כזה בחיי בדרך כלל מבשר על סערה גדולה שמתקרבת, אם רק הייתי יודעת... אם רק הייתי יודעת שהיא תבוא בדמותך, אם רק הייתי יודעת עד כמה... אם רק אתה היית יודע, אולי היית מוותר, או שמא ידעת ולמרות ובגלל הגעת?... אין לי מושג. ושוב עשיתי את הטעות הנוראה מכל... ידעתי בשניה שנכנסת לחיי בשנית שהלב שלי שלך, והכחשתי, לעצמי לחברות, שכנעתי כמעט את כל העולם שאני בשליטה שאני יודעת מה אני עושה, שאני עם היד על הדופק, רק חבר אחד וירטואלי ניסה בעדינות להוכיח אותי, ואני... מכחישה "מוכרת קרח לאסקימוסים"... ואז הגיע היום ההוא שבשיא הפשטות והקלילות נפל לי האסימון, ואיתו גם החומה, והודתי בפניך ובפני עצמי שהלב שלי שלך, זה היה קשה, אבל רק אחרי, כשכתבתי לך את שעל ליבי, המילים פשוט זרמו באופן הכי טבעי והגיוני שיש, כאילו אין דבר יותר נכון מזה, אבל אחרי ששלחתי.... לא יכולתי להפסיק לבכות, סופשבוע שלם ואני בוכה... ואז באופן מפתיע הגעת, יום ראשון בלילה, ואתה נוחת לי בחדר שינה, כל כך נבוך , כל כך כואב, כל כך עצוב, ואני, אם רק הייתי יכולה הייתי לוקחת אותך למקום שיש בו רק טוב, רק חום אהבה, כנות, רכות, שקט ופשטות, אותי, אבל אתה, כמו אז... כל כך מסובך, פוחד, מבולבל, ולי אין שום זכות להוציא אותך משם, ואני ממשיכה כבר שבוע שלם לבכות ולהתלבט אם מותר לי להושיט אליך יד ולומר לך אני שלך, כאן ועכשיו רק תבחר, כי מחר כבר יהיה מאוחר, או לתת לך להתפלש בקושי שלך וכשתסיים אולי כבר לא אהיה שלך, אני תוהה אם יהיה נכון ללחוץ אותך לפינה ולומר לך שלא אחכה לך עוד הרבה זמן, שבעצם אני לא רוצה לחכות יותר, חיכיתי מספיק. זה יגרום לך ללכת באופן סופי? או שמא אולי ינער אותך ותבין את מה שאתה ממילא כבר יודע. מפחדת, מפחדת להפסיד אותך במשחק לא הוגן, מפחדת לחכות לך, שונאת את הכאב הזה, שונאת כבר את הבכי הזה ומפחדת לשנוא אותך בסופו של דבר. הלוואי והייתי יודעת מה נכון, בינתיים אני שותקת אבל לא לאורך זמן, בקרוב מאוד אהוב שלי תהיה חייב להחליט אם אתה לוקח או בורח, כי לכאב הזה אני לא יכולה לא רוצה ולא ראויה. מקווה בשבילך יותר מבשבילי.
 

ה מוזה

New member
"אניטה לחואן חיכתה "

זהו שיר ישן על אניטה וחואן גבהו עשבי הזמן והשושן פרח עם החוחים הם שייכים עכשיו למלאכים אניטה לחואן חיכתה אך הוא אחר לקטוף את רימוני אהבתה גביעי שפתיה הוא עוד לא שתה פתאום הקיץ תם אך לא ייתם סיפור אהבתם זהו כל השיר הוא שייך לחלומות שיש לאנשים שאיחרו לפרוח באביב שלא למדו את שפת האוהבים אותם שלא נולדו בזמן אבל איזו אניטה מחייכת בלבבם אותו חואן אותה האהבה פתאום הקיץ תם אך לא ייתם סיפור אהבתם. (נתן יונתן) ~ ~
~ ~
~ ~ ואם תרפי לרגע מהפחד... מה לוחש לך הקול הפנימי ? מותר..לומר אוהבת , להושיט את היד האם את באמת רוצה שהוא יבחר לאחוז בך וביד מתוך פחד לאבד אותך ? או שהיית רוצה שיעשה זאת מבחירה חופשית ..מאהבה , מרצון עמוק? וכשתרפי מהחשש .. תקשיבי לקול הפנימי ..מה הטוב ביותר בשבילך מה הדבר שיתן לך לחוש שלווה פנימית שלמות עצמית .. "הלוואי והייתי יודעת מה נכון" הלב יודע..
 
"חי"...

אני רואה מה כתבתי ל"קינג קזהבובו" לפני מספר ימים... זה נמצא בדף השמיני... מה יצא לו לחשוף את רגשותיו מול אנשים שעלולים לפגוע בו בשנית... זה היה אחרי שאני שלחתי את המכתב שלי... אוחחח התמימות שלי תהרוג אותי יום אחד.
רגעים של מרמור... מוז אני יודעת שיש חלקים של הגיון בדברייך, אני שומרת על שקט עדיין, וגם הוא. זה קשה, כמעט בלתי נסבל, יותר- זה מכעיס. הייתי רוצה לדעת מה קורה בחיי. לא רוצה לחיות באשליות. אווווף.
 

ה מוזה

New member
"חה "

מוכר,כל כך מוכר הרבה פעמים שבתי לקרוא תגובות שלי וחשבתי לי " את זה את צריכה לכתוב לעצמך ".. כן, אי ידיעה לפעמים הרבה יותר קשה מידיעה ואל תצטערי על מכתב שנשלח אמרת וכתבת את מה שרצית הושטת לו יד ופתחת לו צוהר מתוקה , כשמרפים ..משחררים פרפרים עפים הישר לליבנו
~ כמו חול בכף היד ~ מאת: קליל ג´מיסון מערכות יחסים - מכל הסוגים, הן כמו חול שמחזיקים ביד. אם אוחזים בו בקלילות, ביד פתוחה, החול נשאר במקומו. ברגע שסוגרים את היד ולוחצים בכוח כדי להחזיק בחול, הוא נשפך בין האצבעות. אולי אפשר להחזיק בחלק ממנו, אבל רובו הולך לאיבוד. מערכות יחסים נוהגות כך, שאוחזים בהן בקלילות, בכבוד, תוך שמירה על כבודו של האחר, סביר להניח שישארו בשלמותן. אבל אם לוחצים חזק מידי, ברכושנות גדולה מידי, מערכת היחסים חומקת ואובדת... לפעמים החול נותר ביד רק כשנפתח אותה .. ונשחרר מקווה שהצלחת להבין את התגובה המבולבלת שלי תמשיכי הלאה אל תחיי אשליה אם ירצה הוא יודע את הדרך לליבך ואם לא ימצא את הדרך לשם , הוא לא האחד שאמור למלא את הלב הזה שלך באהבה לחשוף אהבה זו לא חולשה בובה , המכתב שלך אליו הוא שיא העוצמה אל תפגעי מחוסר תשובה "כל עכבה לטובה" (ובטח מתי שהוא אני אקרא את זה ואגיד לעצמי " את זה היית צריכה לכתוב לך ) :)
 
"חו"...../images/Emo3.gif

לא , אני לא מצטערת, לא על המכתב ולא על המפגש שהיה אחריו. מה שאני כן.. זה נאבקת עם עצמי ובעצמי, המלחמה בין הצורך לומר לו את מה שאני מרגישה וחושבת , במיוחד עכשיו אחרי שנפגשנו "והדבר" הזה היה שם, בעוצמות מכאיבות, ועכשיו, לשתוק? לחכות? להתעלם? כן, ברור לי שזה מה שאני צריכה לעשות, אבל זה לחלוטין לא מה שאני רוצה לעשות. אהבה קשה שפה... הולכת לים לצרוח את נשמתי החוצה... תודה לך כבר אמרתי?...
 
חי חי חי... חה חה חה...

בסוף בכלל לא הייתי בים... 'זתומרת הייתי בדרך אליו, ואז אחי, שתמיד רואה , גם שנדמה לי שלא... צלצל שאני אחזור הביתה עכשיו, הוא לוקח אותי לסרט מצחיק... איזה ילד!! אז השתוללתי לו באוטו... וראינו את שודדי הפיראטים, ונכנסנו למצב רוח אינפנטילי... בחיי, אם יש תודה גדולה שאני חייבת להורי, זה על המלאך הזה שהם הביאו לי. אפילו היום אני קצת מחייכת, אמנם אתמול יכולתי לשים את המחשבות במקום הגיוני בסופו של דבר ואמנם, היום אני לא זוכרת למה ואיך... אבל היו לי חלומות טובים, והחלטתי כל מיני החלטות שאני עדיין לא זוכרת ... אבל פרקתי קצת עצבים עם האח הזה המלאך הזה. אני רוצה להיות פיראט!!! אני רוצה להיות פיראט הומו ולזכות בליבו של ג'וני דפ. בעצם, אולי עדיף שאני אהיה פיראטית?... יותר קל.
בוקר מחורפן...
 
הידעת ?

שג'וני דפ הודה שאת ההשראה לדמות שלו בסרט הוא ביסס על ק'ית ריצ'רדס ? (זה מהרולינג סטונס...) מכירה אותו ?:) ג'וני פשוט היה מ-ע-ו-ל-ה בסרט הזה. ולמה לעזאזל את חושבת שג'וני ירצה אותך שיש לו בבית את ונסה פרדיס ו ?!
 
אדש , אני חייבת לך

וידוי קל ... כבר כמה ימים שאני הולכת ברחוב, בבית וסתם ככה והשם שלך רץ בראש שלי ... כל הזמן אדש,אדש,אדש,אדש.... ועכשיו אני מבינה מאיפה זה בא לי .... כנראה מפה ממך ... השם שלך נכנס לי חזק לתוך התודעה שלי בלי הראשות שלי !!! ראית מה זה? אגב, באמת מאיפה השם הזה הגיע? ואת גו'ני דפ תשאירו לי ... לא משנה מי יש לו , הייתה לו או תהיה לו ..
 
הכינוי

הוא מתוך מחזה של חנוך לוין. יש לך מזל שאת לא מכירה את הדמות, אחרת לא היית אומרת כל הזמן אדש אדש. וחוץ מזה, אולי את חושבת על עדש ?
 
אדש נו באמת....

ממך ציפיתי ליותר!!! ברור שהוא ירצה אותי!! אני אפילו לא צריכה להסביר למה!!!!
 
תיראי...

תציצי מבט אחד בתמונה שלה ובביוגרפיה שלה ותביני לבד... וחוץ מזה. לפתוח עיניים בבוקר ולראות את ג'וני בוהה בך במבט אובססיבי ? you wish
 
תראה אתה בעצמך!!!!

תציץ במבט אחד בתמונה שלי, ונראה אותך לא נופל על הברכיים! וחוץ מזה... !I WISH! I WISH! I WISH מגעיל אחד...
 

ה מוזה

New member
../images/Emo68.gif בוקר טוב בנות ובנים

אין לי מושג על איזה סרט אתם מקשקשים בכזו התלהבות ומיהו האליל הזה שכל אחת כאן כמהה לדמותו
(עכשיו הן פוערות פה וחושבות "איך? איך לא מכירה"?) אני אישית נדלקתי על "נמו"
בוקר טוב
 
למעלה