איש הולך ומרביץ בגרסה קצת אחרת
הוא הלך לו בדרך המאובקת לבדוף צילו נמתח לפניו מוקף אדום מאור השמש השוקעת. לפניו רצועה ירוקה פתאומית בתוך האבק הצהוב חום ציינה את נוכחותו של נחל קטן עוד לפני שהריח את המים ברוח הקלה. גשר עץ רעוע צבוע צבע אדום מתקלף רעד לו תחת כפות רגליו הזהירות. משהו לא היה בסדר. באמצע הגשר חושיו אמרו לו עצור! להב דק ניתר מבין הקורות, מחמיץ את קצה נעלו בקושי בציפורן. סדרה של חיצים נורתה לעברו והוא ניתר לאחור בקשת, מעקל את גבו בחינניות של אנפה כדי לנחות על קצות האצבעות של כף ידו השמאלית בעוד ימינו שולפת את החרב, מסיים את הגלגלון דרוך וחמוש. שלושה חיצים ננעצו עמוק בקורות הרקובות למחצה. הם קרובים. מבט מהיר סביב חשף את מקומם של 4 קשתים מימין ושלושה משמאל, מתחבאים בתוך צמחיית הנחל העבותה. מאחוריו נשמע קול נחיתה, עוד שניים עלו על הגשר ומשני צידי הגשר טיפסו כעכבישים עוד 4 מהאורבים, סכיניהם בשיניהם. הוא היה מוקף. הם היו 13 הוא היה אחד. הוא נשם עמוק ונשף לאט, זה יגמר לפני שהשמש תשקע. עוד לפני שהם פנו אלי הוא כבר כיווץ את אמת זרועו השמאלית, שולך לתוך כף ידו את 3 הסיכות המורעלות הראשונות. הם ישבו מוסתרות היטב בחריצים בין אצבעותיו. השודד הקרוב אליו ביותר פתח את פיו לדבר "את הכסף עכשיו" "אין לי דבר בשבילכם" ענה בעודו מניף את ידו השמאלית בתנועת ביטול המסווה את הטלת הסיכות בדיוק אנטומי אל עינייהם של שלושת הקשתים משמאל. הרעל היה חזק, הם מתו בשקט, מוסווים בתוך הצמחייה. "אז ניקח את מה שנמצא על גופך!" צעק השודד הדברן...אל האוויר הריק. הוא כבר זינק לשמאל אל תוך הנחל שולף את שלושת הסיכות הבאות ומטיל אותן אל צווארו של הדברן וחזם של שני השודדים לצידיו בעודו נופל ונעלם לתוך המים הירוקים. הוא צלל עמוק ככל שהנחל הקטן יכל להציע לו, שולף את שלושת הסיכות האחרונות ושחה אל מתחת לגשר, עולה בחסות המסווה של צמחיית הנחל, הוא כיוון בזהירות והטיל גם את השלוש האילו, בקשתים מהצד השני של הנחל. הקשת האחד שנותר ראה את חבריו נופלים והחל לירות לתוך המים בפראיות מאחוריו שמע שני גופים נוספים נופלים למים ואחד מלמעלה צועק הוראות מבוהלות בקול ניחר. הוא יצטרך למהר! אל צלל ושחה בשקט, בתנועות גדולות, לא מוציא אוויר מריאותיו כדי לא לחשוף את מקומו, אל המקום בו חשב שהקשת האחרון נמצא בו. התיישב באיטיות על הקרקעית ודחף את עצמו כלפי מעלה בכוח מזנק מעלה מתוך המים הישר מול הקשת החמושה של הקשת שהביט בו באימה ושיחרר את החץ. למזלו הקשת לא דרך את הקשת עד הסוף עדיין והחץ פגע בו בזרועו השמאלית, ננעץ היטב בשריר אבל לא חוצה עורק ראשי. הוא צעק בכאב וניצל את הוצאה האוויר הכלוא מריאותיו גם כדי להעניק עוד כוח למכת החרב שלו, חותך את הקשת, היד האוחזת בה ונועץ את הלהב עמוק לתוך חזהו של אוייבו החשוב כמת. בעודו צולל חזרה לתוך המים הוא שלף את החרב מחזה אוייבו, יודע שהוא ימות מטביעה בדמו שלו ושקשתו חסרת תועלת, מה גם שביד חצויה אחת אי אפשר לטעון חדשה. מתחת למים הוא שבר את זנב החץ התקוע בזרועו השמאלית, מאבד אוויר נוסף בזעקה תת מימית. בעזרת רגליו בלבד הוא שחה הלאה בצלילה, מחפש את השניים ששחו אחריו במים העכורים הירוקים. איתרא מזלו והוא ראה את רגלו של אחד השחיינים הקטלניים הללו לפני שהלה ראה אותו, הוא נעץ ברגל את החרב וסיבב אותה בפנים. האוייב המופתע הסתובב אליו רק כדי לחטוף עוד דקירה קדימה הישר לתוך הבטן. הוא שיחרר את חרבו ע"י בעיטה בבטן האוייב שתרחיק אותו ושחה משם מהר ככל האפשר. גם זה לא יחיה לראות עוד יום. המים העכורים האילה בפצע בטן כזה יחסלו אותו גם אם לא ימות מטביעה. תנועה פתאומית מאחוריו הצילה אותו ברגע האחרון מלחלוק את אותו הגורל עם אוייבו האחרון. הוא עלה לנשום אוויר וראה את המים נעים לעברו באיום. הוא ניסה לזנק אחורה ולנעוץ את חרבו לתוך האיזור החשוך במים העכורים. הזינוק הצליח חלקים בלבד אבל הלהב שלו ננעץ עמוק בגב התוקף. הוא סובב אותו בפראות ונעמד במים מביט למעלה אל הגשר. השודד האחרון צעק עליו הבטחות נקמה איומות בקול ניחר משנאה. הוא שלף מהכיס האחורי שלו את פגיון האכילה שלו ובתנועה אחת זורמת הטיל אותו לתוך פיו הצועק של האחרון. דממה השתררה בנחל השלו. רק פכפוך המים נשמע סביבו. הוא החזיר לעצמו את נשימתו ובחן את זרועו, לא קטלני אבל הפצע הזה צריך חבישה וניקוי במים נקיים... והא עוד צריך לשלוף את ראש החץ קודם. חורש שיניים לקראת המצפה לו הוא התחיל לדשדש לעבר הגדה...
