[ESPS]

אתה צודק !

מותר ואף רצוי לכל גבר שישכב עם חברו, ויבצע משכב זכר, כלומר מין אנאלי. התורה שבכתב היא מן... המלצה בלבד. היא מן סיפור אגדה... אם רשום שאלוהים ברא את האדם מעפר, זה סיפור ילדים לפני השינה, זו מעשייה. למעשה- אלוהים משקר. אלוהים ברא את האדם הראשון מן הקוף. אם רשום "עין תחת עין"- זו סתם פתגם, משל ושנינה. זה הרי "עין תחת ממון". אם רשום " לא תלווה בריבית" - זה סתם פתגם... הרי קביעת הפרוזבול קבעה שמותר להלוות בריבית, ואף השמיטה אינה שומטת את החוב. אם אבותינו נשאו להם נשים ככל שרק רצו, והדבר נאסר בחרם דרבנו גרשום, הרי שפוליגמיה נאסרה ב"תורה", זוהי התורה שאוסרת על ריבוי נשים. הרבית לך בנשים? עברת על ה"תורה". ועל כן אנו רוקדים בשמחת תורה עם ספר התורה, ספר התורה שבו רשום שאדם נברא מעפר , ובפורום דתיים אמרו לי ש"זה לא בדיוק ככה". אותו ספר תורה שבו רשום "עין תחת עין, שן תחת". אותו ספר תורה שבו רשום שמשכב זכר, הוא "תועבה". אותו ספר תורה בו מתוארת השמדת סדום ועמורה. אז רגע.. בו נתחכם קצת, אולי אפשר לקבוע עוד איזו תקנה, לסלף את התורה קצת יותר, ללכת צעד נוסף. בוא נחפש לנו איזה רב שיתקין לנו תקנות שתתאמנה יותר להלך הרוח של המאה ה 21. מה דעתך?

 

[ספר יקר]

אין לנהל דיונים בשרשור האירוח

מוזמנים בחום לפתוח דיון בנושא בשרשור נפרד. כמו כן, יש את אופציית המסרים. זאת מתוך רצון למקד את השרשור למטרה לשמה נפתח - שאלות הגולשים לרב יובל שרלו ותשובותיו עליהן בהתאם להשקפתו ותורתו.

 

[גרי רשף]

התגובה שלך ממחישה יפה את הבעייה

כך וכך כתוב, וזהו; ולא מעניין שיש מצוקה אישית, שיש מקום לאמפתיה, שאולי ללב הבעייה אין פתרון הלכתי אבל לבעיות המשנה יש וכו'. על פי אותו הגיון אם מישהו יגיד לי שאמו נפטרה אז אני צריך לשאול אותו בציניות אם הוא מצפה ממני להחזיר אותה לחיים, ואם זה חדש לו שכולם בני תמותה- כולל הוא וילדיו שגם הם ימותו באיזשהו יום. אז הוא כנראה לא מצפה לזה למרות שבצר להם- רבים מצפים לניסים ונפלאות, ציטוטים מדעיים על עובדות החיים זה לא מה שמתבקש, ומעט אמפתיה היא מה שנדרש כעת.

 

[ספר יקר]

אבקש לא לפתח דיונים בשרשור האירוח.

לשם כך ניתן לפתוח שרשורים נפרדים.

 

[הרב שרלו]

למה אני צריך להגיב לדברי מי שמדבר על מהות חי

למה אני צריך להגיב לדברי מי שמדבר על מהות חיי כ"אוסף של קשקושים ובלבולי ביצים" ?

 

[בנימין1000]

שלום כבוד הרב

ראשית אני רוצה להודות לרב שלמרות עיסוקי הרבים מקדיש מזמנו לנושא. עצם ההתייחסות עצמה מעודדת מאוד. מחילה שאין לי שאלות הלכתיות קצרות וממוקדות, אלא פשוט מה שיצא לי- שמי בנימין (שם בדוי), בן 18.5 מישוב בדרום הארץ. כרגע לומד במכינה קדם צבאית. עמוק בארון. לפני המכינה היה ברור לי שאני הולך להיות חילוני. במהלך החודשים האחרונים התחזקתי רוחנית ב"ה, אך הנטייה מהווה בשבילי מחסום. אני עובר תקופה לא קלה והיו רגעים שכבר התייאשתי וחשבתי ש"טוב מותי מחיי". לאחרונה יצא לי לחשוב על כל האופציות של חיי דת ביחד עם הנטיה. כל אופציה נראית לי גרועה יותר מהשנייה: א. לצאת עם בחורה ולגלות לה על הנטייה - יש סיכון שאם לא תרצה להמשיך תגלה אודות הדבר ואני "גמור", וגם אם מישהי תסכים לצערי הרב תהיה ככל הנראה סוג ב' (שהרי גם אני כזה בחברה הדתית). וכמובן - אהבה שאין בה משיכה היא בעייתית לכל הדעות. ב. נישואים עם לסבית - רוב הרבנים נגד, היחס המספרי בין הומואים ללסביות לא מאפשר פתרון כולל, אין הרבה אופציות ושוב- בעיית המשיכה. ג. התנזרות מלאה. לא להנשא - בעיה של פרו ורבו (למרות שיש רבנים שפוטרים), למות כזקן ערירי ללא ילדים. ד. וכמובן ההתלבטות אם לצאת מהארון או לא שהיא נושא בפני עצמו. לפחות לשני הצדדים יש דבר משותף אחד - בשניהם החסרונות גדולים בהרבה מהיתורונות. למה לעזאזל אני צריך לעבור את זה?! לא מספיק שנולדתי עם מחלה שאין לה מרפא, מחלה שמונעת ממני את האפשרות למיצוי המשיכה המינית שלי, מחלה שגוזלת ממני כ"כ הרבה כוחות, אני צריך להתמודד איתה לבדי ואסור לי לגלות עליה לאף אחד כי היא בושה ענקית! איפה נשמע כדבר הזה?? כמובן שאני רוצה להיות דתי, אבל למה שאדם שפוי ייבחר לחיות בחברה שבה תמיד יהיה סוג ב', כשהוא יכול פשוט להוריד את הכיפה ולחיות בחברה בה הוא סוג א' ?? למה הספורט החביב על כל חבריי במכינה הוא "מי שונא הומואים יותר"? או "באיזה סוג מיתה יש להרוג אותם"? למה "הומו" היא קללה לכל דבר? אני לא מבין את המטרה של הקב"ה בעניין הזה?? איזה מן נסיון זה? ניסיון לכל החיים?? וידוע שלא מעמידים אדם בניסיון שלא יכול לעמוד בו, ומה הדרך לעמוד בניסיון הזה? כ"כ קשה לעמוד בפני היצר שאתה נמצא 24\7 בחברה שכולה גברית ומסתובבת לרוב בצורה לא צנועה??? זה כמו לשים נער סטרייט ללמוד במדרשה! איך יוכל לעמוד בפני היצר?? איך אני יכול לאהוב את ה' כשהוא אינו אוהב אותי? ולמדנו במכינה שלכל אדם יש מטרה בעולם, ואילו אני? אין לי מטרה בעולם הזה! ומה אם ההורים? למה מגיע להם הסבל הזה? מתי הם ידעו שאני לא הילד המוצלח שהם חושבים שאני! אני הומו! לא יהיו לי חיים נורמלים אף פעם! שוב מחילה מכבוד הרב על הדברים המאוד לא מסודרים שנכתבו ישירות מהלב למקלדת ולא בצורה מסודרת. אשמח להתייחסות הרב למה שימצא לנכון. תודה רבה, בנימין.

 

[בנימין1000]

תיקון והוספה

*עיסוקיו הכוונה. וברצוני להוסיף שכשאני אומר שאני רוצה להיות דתי - הכוונה לדתי אורתדוכס ולא "יהודי מאמין" או "מסורתי" וכל מיני הגדרות שונות לאלו העושים בהלכה כרצונם. תודה.

 

[הרב שרלו]

מתוך נקודת מבט של השתתפות

לפני הכל, אתה לא צריך לבקש סליחה. לפני הכל, לא את כל התשובות לשאלות שלך אני יודע. אני מחפש, ואתה מחפש, וזה המקום שצריך להימצא בו, עד שיתבררו הדברים שאתה שואל. אני לא יודע למה הקב"ה ברא הומוסקסואלים ואסר עליהם לממש את נטייתם, כשם שיש עוד הרבה דברים שאיני מבין למה ריבונו של עולם אסר. אני חש כאב עצום כשאני פוגש את האיסור הזה, ובד בבד נאמן באופן מוחלט לקיומו. מה שאני מחפש הוא את ההדרכה הנכונה ביותר כיצד להתנהל בתוך העולם הזה. כיוון שכתבת בצורה המעלה את הנושאים השונים בהתפרצות כואבת, הדברים שאכתוב יהיו תמונת ראי לדבריך – לא כל כך מסודרים, אולם מגיבים למה שאתה כתבת לפי אותו הסדר. א. איני מכיר פיתרון אחד שהוא הפיתרון האולטימטיבי לבחורים הומוסקסואלים. מניסיוני למדתי שכל אחד מהם צריך לתפור את החליפה הרוחנית המתאימה לו. ראיתי הרבה בחורים הומוסקסואלים שהתחתנו, אולם במודלים שונים ומגוונים. אין מדובר בחתונות עם "סוג ב" בלבד, אלא שפעמים הדבר היה בדיוק להפך – דווקא מי שיכלה לקבל ולהכיל התגלתה כגדולה מכולן. אולם זו אפשרות אחת בלבד, ויש עוד. ב. אינני יודע מהיכן שאבת שרוב הרבנים נגד נישואי הומוסקסואל ולסבית. רבנים רבים הם נגד הצגת פיתרון זה כפיתרון האולטימטיבי, אולם כאפשרות – זו אפשרות מבורכת מאוד. ג. הדברים הכואבים ביותר בדבריך היו בזעקה של למה אתה צריך להתמודד עם הנושא הזה. אני לא יודע. יש לי עוד הרבה שאלות שאני לא יודע את התשובות להן. לעצמי אני עונה כי ריבונו של עולם מטיל שליחויות שונות על בני אדם שונים, ואולי נכון שבמקום שאני אתייחס לבעיות שלי ולמצוקות שלי כאל "מחלה" - אתייחס אליהן כאל "שליחות". לא זו בלבד, אלא שאפשר שתמצא את הדרך לצאת מהארון, אפשר שתמצא דרך טובה יותר בהתקיימות בתוך הארון, ויש עוד אפשרויות רבות. ד. אינני יכול לעמוד בדרכך אם תחליט להיות חילוני. נראה לי כי הכרעה כזו גם לא תפתור את הבעיה שאתה מתלבט בה, וגם תגבה מחיר יקר מאוד בנושאים הנוספים של החיים שתיאלץ לוותר עליהם. ה. מה שאתה מתאר על ההתייחסות של החברה הסובבת אותך ל"הומואים" – הוא מזעזע. תפקיד כולנו הוא לבער את היחס הנורא הזה. אשמח להמשיך

 

[ריק בש]

שאלתי את הרב לפני שנים

דרך האינטרנט, והוא ענה לי במהירות. הפעם אין לי שאלות לשאול, אלא רק הכרת טובה להביע לו: על חוכמתו, על רגישותו, על האכפתיות העצומה שלו ועל אומץ ליבו, ובעיקר על הנחמה שהוא מביא, באמצעות כל אלו, למי שלכוד בקונפליקט הקשה בין מי שהוא לבין מה שהאמונה לכאורה מכתיבה לו.

 

[גנימדס]

 

[הרב שרלו]

תודה

תודה על דברי החיזוק. אני זקוק להם לפעמים.

 

[נשוי גאה1]

שאלה חינוכית חשובה

יש לי כמה חברים טובים הומואים וברצוננו לארח אותם לסעודת שבת יחד עם בני זוגם האם ראוי / כדאי / יש לנו יכולת / לחשוף את הילדים לסוג כזה של קשר? איך מסבירים? מה אומרים? האפשרויות: 1. הגישה ה"תלאביבית" - סוג לגיטימי של קשר והכל טוב ויפה ובכך מרוויחים פתיחות וסובלנות אך מאידך אולי מפסידים משהו אחר? (מה?) 2. להציג אותם כ"חברים" בלבד? למה? (על כל ההשלכות) 3. לא להזמין את בן הזוג האם היוזמה שלנו בכלל בעייתית? האם היא עומדת בסתירה כלשהי לערכים אחרים שאנחנו מנסים לחנך אותם אליהם? אישית, לנו אין שום בעיה (ואולי אפילו עצם העלאת השאלה מעידה על סוג של סגירות או הומופוביה מצידנו) אבל בכל אופן השאלה עולה אז כנראה שזה מציק... תודה רבה ויישר כח

 

[הרב שרלו]

הזמנה לאירוח

עמדתי העקרונית היא שהדבר מאוד תלוי בנסיבות, ולא ניתן לומר דבר אחד נכון לכולם, עד שתתגבש התייחסות הלכתית כוללת ומוסכמת. אני איני מכיר בזוגיות חד מינית כדרך חיים המתאימה לדברי התורה "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד". אם ההזמנה אינה מהווה הכרה בזוגיות זו, וניתן לתאר אותה גם כלפי עצמכם וגם כלפי הילדים כהזמנת שני בחורים לסעודת ליל שבת – דומני שלא רק שמותר לעשות זאת, אלא גם שראוי מאוד לעשות זאת. אם היא מחייבת הצגת חיים משותפים הומוסקסואליים כדרך לגיטימית – יש להימנע.

 

[הרב שרלו]

הזמנת בני זוג הומוסקסואלים

עמדתי העקרונית היא שהדבר מאוד תלוי בנסיבות, ולא ניתן לומר דבר אחד נכון לכולם, עד שתתגבש התייחסות הלכתית כוללת ומוסכמת. אני איני מכיר בזוגיות חד מינית כדרך חיים המתאימה לדברי התורה "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו, ודבק באשתו, והיו לבשר אחד". אם ההזמנה אינה מהווה הכרה בזוגיות זו, וניתן לתאר אותה גם כלפי עצמכם וגם כלפי הילדים כהזמנת שני בחורים לסעודת ליל שבת – דומני שלא רק שמותר לעשות זאת, אלא גם שראוי מאוד לעשות זאת. אם היא מחייבת הצגת חיים משותפים הומוסקסואליים כדרך לגיטימית – יש להימנע.

 

[נשוי גאה1]

שאלה על חינוך הציבור

בתוך עמנו אנו יושבים וככלל (לבד מיוצאי דופן), החברה הדתית הומופובית להחריד. מתייחסים להומואים כאל מחלה בניכור / גועל / רחמים / התעלמות ועד חרם מעבר לניראות הומואים דתיים במגוון פלטפורמות (ע"י הומואים בלבד- לא נראה מודעה של הו"ד/חברותא/כמוך ב'עולם קטן'), מעבר לכך, מה ניתן לעשות? איך הרבנים שומרים על חבר'ה הומואים בתוך הקהילה הדתית ולא מפנים להם עורף ובכך גורמים להם בעקיפין או במישרין להוריד את הכיפה.

 

[הרב שרלו]

היחס להומוסקסואלים בחברה הדתית

החברה הדתית נמצאת בסוגיה זו, כמו בסוגיות רבות אחרות, בעולם מורכב מאוד ועמוק מאוד. מערכת המצוות והערכים הקשורים בסוגיה היא ענקית: היסוד הגדול והעיקרי של חיי משפחה; של פרו ורבו; של אנושיות וחסד וצדק עם כל בני האדם; מאבק בתרבות המקדשת את פירוק המשפחה והרכבתה בצורה מחדש; איסור התורה על יחסים הומוסקסואלים; מצוות התורה על "ואהבת לרעך כמוך" ועוד ועוד. כל אותו עולם מורכב גורם להתייחסויות שונות. אחת מהן היא זו שאתה מתאר. חלק מהציבור הדתי בונה לעצמו עולם בו הוא קובע שההומוסקסואלים פשוט בחרו להיות כאלה, ועל כן היחס אליהם צריך להיות שלילי; חלק מתייחס בצורה של "לכל אדם יש תאוות ויצרים, אז הם צריכים להתמודד עם שלהם, בדיוק כמו שאני מתמודד עם שלי"; וכדו'. אני חושב שצריך לנווט בין העקרונות השונים שציינתי בתחילת דבריי ולבנות דרך עדינה וייחודית, שלא תפגע ובמקביל שלא תאמץ התנהגויות שהן מנוגדות לתורה.

 

[נשוי גאה1]

שאלה של הרגע האחרון

האם הרב מודע לזה שהתופעה רחבה מני ים אני אישית מכיר עשרות רבות של בחורים נשואים ממגוון הציבורתיות הדתית (אך רלוונטי יותר דתיים לאומיים) ברמות דת שונות, מהלייטיםהגדולים עד לדוסים שאתה לא מאמין!!!, ביש"ע ובערים מעורבות, בגרעינים תורניים (שמעתי גם על כמה רבנים אך אני אישית לא מכיר) זו לא סוגיה שולית! השתקה לא תעזור. מריחה הלכתית לא תבוא בחשבון. בהערכה רבה מאוד.

 

[הרב שרלו]

אני לא יודע מה היקף התופעה

אני יודע שהיא לא קטנה. משער שהיא לא רחבה מני ים, ועשרות רבות הם תופעה רחבה, אך עדיין בתחום העשרות. אולי מאות. אני גם מכיר את מה שאתה כותב על "הדוסים שאתה לא מאמין". קשה להפתיע אותי, רק בשל העובדה שפגשתי בהם, התכתבתי, דברנו, ואני מכיר גם מעולם החרדי שנמצאים בקשר איתי. זו לא סוגיה שולית בשל שתי סיבות: בשל העובדה שיהא המספר אשר יהיה - לא מדובר בבודדים אלא במספר שלא ניתן להגדירו כ"בודדים". הסיבה השניה היא הסיבה העקרונית: המפגש שבין עולם הציווי התורתי ובין התחושות הקיומיות המנוגדות לו. זהו השדה בו מתרחשת סוגיה זו.

 

[ליה59]

טרנסקסואליות - שלאה

האם לנשים טרנסקסואליות ולהומואים יש נשמה ממין נקבה וההפך לגבי גברים טרנסקסואלים ולסביות? פשוט מישהו (רב) נתן לי לקרוא את המאמר/ספר הזה: http://hebrew.grimoar.cz/vital/saar_ha-gilgulim.htm קראתי, אבל לא ממש הבנתי, רק הבנתי שכתוב שם (הקדמה ט): "גם דע, כי לפעמים יתגלגל האיש בגוף נקבה, לסבת איזה עון, כמו משכב זכור וכיוצא בו". אותו רב (שקישר אותי למאמר/ספר הזה), טען את מה שכתבתי למעלה בתור שאלה. תודה מראש

 

[Nחמן]

שלום ליה

וברוך הבא בצל פורומנו. בניגוד למגיב הראשון, שציטט את המקורות בדרך שגועה, אומר כדלהלן: א. אודה, שלא קראתי את כל המאמר, כי הוא ארוך מאוד ויש עוד המון חומר לקרוא ולכתוב בעניינים אישיים שוטפים. עם זאת קראתי את פסקה ט' המדוברת ואנסה לענות על שאלתך בצורה זהירה. הרב חיים ויטל זיע"א היה מקובל ובקי בתורת הסוד. קטונתי ואיני מגיע אף לערך העפר שתחת המנעלים שלרגליו. לכן אנסה לפרש זאת בזהירות רבה אך כדאי ומומלץ לקחת את דבריי בע"מ ולהיוועץ עם מי שבקי בתורת הסוד. בגלגול נשמות הכל יתכן. יתכן, שנשמת אדם תתגלגל לגוף של חיה או בהמה ועוף, ויתכן, שתתגלגל בגוף אדם אחר בין זכר ובין נקבה. אין סתירה בין ההלכה לבין מה שכנראה הוא המקור לטרנסג'נדריות. לנו אין לנו אלא מה שהקב"ה ברא בעולמו וגם אנו חשים, שנשמתנו הפנימית שונה במהותה מהגוף החיצוני, עלינו לקיים את מה שנאמר בתורה: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה" וכן: "ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה, תועבה עשו שניהם, מות יומתו דמיהם בם". אם כן, אם ניקח את דברי רבי חיים ויטל כמקור לתופעה ההומוסקסואלית והטרנסג'נדרית, עלינו לראות בזה דווקא ניסיון גדול והזדמנות לתיקון חטא קדמון. כיוון שאיננו בקיאים בתורת הסוד ואיננו יודעים, איזו נשמה הייתה קודם לכן בגופנו עלינו לקיים את "מצוות ה' ברא מאירת עיניים". כן. אני יודע, שקל לומר או לכתוב, אבל אני יודע, ש"משה אמת ותורתו אמת", ושהתורה לא תכתוב דבר, שאיננו ניתן לקיום. שוב: זו דעתי האישית והיא איננה נסמכת על שום מקור ידוע. אשמח, אם מישהו יאיר את עיניי בכך.