לגבי אי אדום לבן>>>
בוודאי שמת לב לרחובות מתחדשים, בהן שפת המדרכה עשויה משיש, כמו שיש באבן גבירול בת"א. צביעת השיש באדום לבן הינו דבר לא אסתטי ויש שיגידו שהדבר מכער את הרחוב.
כמו כן, במקומות בהם הכביש ארוך, למשל דרך נמיר (בקטע הצפוני), אומנם אין אדום לבן ואומנם יש תמרור בתחילת כל קטע (אחרי כל צומת) שחל איסור על חניה או עצירה, אבל גם אין ממש צורך בצביעת כל הקטע באדום לבן (כך לטעמי). לעומת זאת, בבאר שבע יש את שדרות רגר, השדרה המרכזית בעיר, ציר תנועה שתמיד מלא, גם ביום כיפור תראי בו מספר מכוניות נוסעות, בעיקר בשל בית החולים שיושב עליו אם כי לא רק. ובכל זאת, אין תמרורים המורים על איסור חניה או עצירה וגם אין אדום לבן. אומנם בחלק הצפוני של שדרות רגר יש בתים הצמודים לכביש ולכן הנתיב הימיני משמש חניה, אך בהמשך דבר לא בנוי בסמיכות לשדרות רגר ועדיין אין שום שלט. המצב החוקי הוא שכל אחד יכול לחנות שם בלי כל בעיה, הרי אין שום תמרור המורה על כך, בפועל אף אחד לא חונה ואף אחד גם לא "עוצר לרגע" - אין חיה כזאת. כי כולם מתייחסים לזה כנתיב נסיעה לכל דבר ועניין ולכל נהג יראה מאד תמוה לעצור שם אפילו לרגע אחד.
אז נניח ואחנה בנתיב, יש מצב שהפיקוח העירוני ישים לי דו"ח על הפרעה לתנועה וזו בהחלט הפרעה לתנועה, הדבר ייצור פקקים ובשעות העומס פקקים לא קטנים בכלל. יחד עם זאת, כל עוד אין שום תמרור המורה על הסדרי חניה, החניה כשרה. מה עושים במקרה הזה? האם מותר לחנות או אסור לחנות? אין לי מושג אבל אף אחד לא מנסה לחנות שם ולכן כנראה שלעולם לא נדע.
מדוע הבאתי את הדוגמא הזאת? כי לרוב יש היגיון באיפה ניתן לחנות ואיפה אסור. ההיגיון הוא, היכן שקיימת הפרעה לתנועה הסדירה - אסור והיכן שחניה במקום זה תפריע לשדה הראיה של כלי הרכב, גם מקום זה יהיה אסור לחניה (בעיקר כשהכביש מתעקל, צומת קמץ וכו'). במידה והעיקול ארוך, שמים תמרור המורה על איסור חניה ועצירה. במידה והעיקול קצר, צובעים באדום לבן.
