בוקר עם חברות: Bike, Swim, Fun
אחחח, איזה בוקר כיפי היה לי.
חול המועד הזה אני צוברת הרבה "זמן חברות", בשביל כל הימים שאני מתאמנת מוקדם, לבד בחושך (פולניה, פולניה
)
הבוקר סוזי הצטרפה אלי לאימון טכניקה.
לא לפני שזכינו להנות ביחד מזריחה מופלאה על האגם
תרגלנו המון פניות, מכל סוג אפשרי, ב"מגרש המשחקים הקטן" (להבדיל מהגדול שנמצא ליד הים).
עוד ועוד שמיניות, סללומים, סללומים ביחד אחת, רכיבה בין שני פסים צרים, רכיבה בלי ידיים, אימון קריטריום עצמאי שארגנו לנו. הכל מכל וכל.
אימון חשוב בשבילי, להחזיר לעצמי את הבטחון על האופניים, ואימון חשוב בשביל סוזי, שזכתה פעם ראשונה לשחק איתי בכל המשחקים האלו על האופניים. היה תענוג אמיתי לראות את סוזי המדהימה שלנו מפנימה את הטכניקה כל כך מהר. מסתכלת עלי בספקנות ומודיעה לי שהיא לא יכולה - ואז עושה את זה כמו גדולה, שוב ושוב.
הכל מונצח, בתמונות ואפילו בוידיאו (שצילמתי בשביל לנתח טכניקה), כך שלא תוכלי להתכחש סוזי
משם חזרה לגבעה, והיה תענוג אמיתי לראות את סוזי לוקחת את הפניות במהירות ובבטחון. עוברת באלגנטיות את ה-S המפורסם בגבעה ב-30 קמ"ש. אלופה! (באמת אלופה, למי שלא זוכרת, סוזי בדרך לאליפות אירופה!)
בסיום האימון המשכנו לקנטרי יחד עם נעמי וקינחנו באימון שחייה.
הייתי צריכה לחשוד שמשהו לא בסדר כשגם סוזי וגם נעמי הודיעו שהן שוחות היום "קל".
קל? נפחתי את נשמתי
כל הדרך, כשאני רק מנסה (וגם מצליחה
) לשרוד בדרפטינג על נעמי, חשבתי רק כמה שצעדתי לאחור עם השחייה. עד שבקיר, אחרי 1000 מטר, גם סוזי וגם נעמי התוודו שבעצם זה היה טמפו, וגם הן עבדו קשה...
בוקר מושלם, ודרך מושלמת להתחיל את היום.
אפשר כל יום ככה?
תודה חברות יקרות