ביומיים איחור, גם אני
הטוב של השבוע: השיקום מתקדם נהדר. המילים הרבה יותר זורמות, בעיקר בכתיבה. אני מציירת בקשקושים כיפיים, פעם ביד ימין ופעם ביד שמאל, עובדת על דיוק, עבודה ברצף ואחיזה נכונה. עדיין לא רואים הרבה שיפור, אבל הוא יבוא. והמתמטיקה אהובתי, שוב יש זמנים שיותר נוח לחשב ביד או בראש מאשר במחשבון, כולל נגזרות ואינטגרלים והדברים החמודים האלה. בחיי, לא פעם התחשק לי לקחת את עצמי לריקוד ניצחון - אני מצליחה! מצליחה!!!
הפחות טוב של השבוע: כרגיל, שגרה.
מאכל השבוע: עוף בלימון.
סרט/סדרת השבוע: סטפ אפ. סרטים של שנות התשעים כל כך הרבה יותר נוחים לעיניים.
ספר השבוע: ארבעה ביתם וגעגוע / אשכול נבו. קריאה שנייה או שלישית, כמה אנושי ופיוטי ורגיש.
בילוי/ יציאת השבוע: יום שני (שעבר, לא היום), רמב"ם, גנטיקאי. הוא עדיין רוצה בדיקות גנטיות, כי אני לא בדיוק נופלת למשבצות המסודרות והוא לא יודע איך לאכול את זה. אני כבר הפסקתי לחפש את ה-תשובה, ה-אבחנה. את הכוחות אני שומרת פשוט לחיות את היומיום בשמחה.
תוכניות לסוף השבוע: הייתה הפסקת חשמל כללית מתוכננת לחצי יום, אבל לי יש גנרטור גיבוי אז ארוחת צהרי-שבת הייתה אצלי. והכלבונת מתחילה להתרגל לבית שלי כמקום שהייה ולא רק כביקור באמצע הטיול!
שיהיו לנו ימים שטופי חיוך, וגשם ושמש בעיתם
סיגל