חג שמח!

[RenanaD]

 

[o0Invisible0o]

חג שמח!

בדר"כ אני לא נהנית מהחג הזה בגלל כל הדרמה המשפחתית סביבו אבל השנה אני הולכת לארוחה אצל ישראלים בונציה..

יהיה מעניין.
הכנתי מוס תות לקינוח..וכדורי קניידלעך לארוחה ויאייייי
אבל מה שבאמת משמח אותי זה שמחר אני ממריאה לי לפריז ואחרי חמישה ימים לברצלונה..!!

אז נתראה עוד 10 ימים!! [אין לי מושג איך אני אשלים את כל הסדרות..לא ראיתי כלום השבוע!

]

 

[dans girl]

יואו, המוס תות של בצק אלים

את עושה לי חשק עכשיו (למעשה יש לי חשק כבר מאז שהייתי צריכה לבחור איזה קינוח להכין לחג, אבל חיזקת אותו עכשיו

)!
אבל זה בעייתי להכין, כי אמאבא לא יאכלו (או יאכלו ואמא תעשה לי רגשות אשם על זה שיש בזה סוכר ולמה אני מפתה אותה ככה

), ומחלבון אחד אשכרה יוצאת כמות פסיכוטית לגמרי של מוס

. וזה כל כך מלא אוויר שאי אפשר לאכול מזה יותר מדי

.
וקניידלך! אדיר! לומר את האמת לא נראה לי שאי פעם טעמתי קניידלך בצורתם האשכנזית, אצלי הסבתא העירקית עושה קניידלך וזה בעצם קצת כמו קובה

, ממולא בפטריות וכאלה

רק לפני איזה שנתיים גיליתי שלא ככה קניידלך אמורים להיות

.
בכל מקרה, את מגניבה שאת מבשלת להם גם.
ואיזה מגניב להתארח אצל ישראלים בחו"ל, זה ממש נחמד.
ויו, תהני בפריז ובברצלונה ותצלמי המון!!
ואל תדאגי לגבי הסדרות, יהיה לך כה כיף בחו"ל ותשלימי לאט לאט כשתחזרי, אין לאן למהר, גם ככה אוטוטו הכל נגמר

.

 

[LemonLimeLilach]

אני רוצה לבוא לאכול אצל המשפחה העיראקית שלך

כל הדברים שסיפרת בשרשור נשמעים שווים!!

לא נראה לי שאי פעם טעמתי קניידלך אמיתיים... רק מקופסא

אבל הם טעימים!!! (ואנחנו מכינים ממש עכשיו)

 

[Rachel47]

בואי אליי לאכול קניידלעך אמיתיים

לא מקופסא!!!!

 

[dans girl]

קופסא זה לא מגניב

ותכלס, שווה לך לבוא אלינו, יש לנו אוכל ממש טעים

.
ואת מוזמנת בשמחה, רק תזכירי לי שנה הבאה

.

 

[LemonLimeLilach]

תביאי לי מחר בקופסא!!

 

[Rachel47]

אבל זה צריך להיות עם מרק

וחם

 

[RenanaD]

או אלי! אמא שלי עושה מדהימים

(אני מתגעגעת

מה זה מרק עוף בלי קניידלעך

)

 

[dans girl]

חג שמח!!! ואני כותבת על סדרות אבל אף אחת לא כאן כדי לענות לי

.
יאי על הקטניות, סוף סוף פעם בשנה את (ושרי

) מתפנקות ביחס לאחרים

.
אני עשיתי את ליל הסדר אצל דוד שלי, מהצד הכיפי, כך שהיה ממש מצחיק כרגיל עם דרבוקות ודפיקות על השולחן ובלאגנים

. אבל הסדר היה קטן מהרגיל (משהו כמו 10 אנשים) ובן דוד שלי לא היה עם הגיטרה אז היה קצת יותר שקט מהרגיל. והבת של בת דודה שלי הייתה והיא הדבר הכי מופלא שקיים בערך בעולם ולא ראיתי אותה כבר איזה חודשיים (שזה נצח במונחים שלי, אני משתדלת לראות אותה אחת לשבועיים לכל הפחות) אז היה לי ממש כיף

.

והיום היינו בארוחת ערב אצל ההורים של ארוס של אחותי, שהייתה די מבאסת כי זה היה עם מלא מהמשפחה המורחבת שלו שאני לא מכירה והם דתיים אז לא יכולתי להיות עם הפלאפון ואפילו אחותי השניה לא הייתה שם כדי לשעשע אותי (אמא פטרה אותה, ואותי לא, שזה אוף

).
בכל מקרה, מה שכן יצא מזה חיובי, שהנעליים של סבתא שלי התפרקו לה לגמרי באמצע הדרך, והיא מידה 33

. אז נתתי לה את הנעליים שלי, שהם אמנם מידה 36-7 אבל עם סקוצ' אז אפשר להזיז ואני הלכתי יחפה (דבר שאין לי בעיה לעשות באופן כללי בלי קשר), וכמובן שכתמיד סבתא מחפשת סיבות להרעיף עלינו מתנות וכסף, אז היא החליטה שהיא קונה לי נעליים

. אז מחר אנחנו כנראה הולכות לחפש, כי אני צריכה לחתונה של אחותי ואמא צריכה וסבתא כמובן צריכה

. וזה גם היה מתוזמן היטב כי בדיוק אתמול לסדר לבשתי שמלת סטרפלס שחורה והגעתי למסקנה שאין לי נעליים שמתאימות

. אני לא חובבת של נעליים שחורות, זה משעמם מדי, אז כלום לא ממש התאים

. בסוף הסתדרתי אבל זה יוצא די מגניב שעכשיו גם יש לי סיבה טובה לקנות נעליים וגם סבתא רוצה שזה יהיה על חשבונה

.

חוצמזה זה בערך היום חופש היחיד שלי בחופש הזה, אני די לומדת בשאר הזמן

. זה מבאס לגמרי, אבל אני אודה לעצמי על כך בהמשך הסמסטר, כשהמעבדה בפיזיקלית לא תתפוס לי כ-85% מהזמן שאני לא בשיעורים במהלך השבוע

.

 

[Kill Bernard]

החג הזה מעייף!!

זה אומר רק דברים טובים, כי זה עייפות כואבות-לי-הרגליים ואני-צריכה מקלחת, בניגוד לעייפות די-כבר-ללמוד.
חופש זה נפלא

לא מצאתי זמן להצטרף לאיחולים ולסיפורים בזמן ואני מאויימת מכמות הטקסט שהופיעה כאן, אז בינתיים אני אסתפק ב - חג שמייח לכולם..

 

[LooKinG FoR My NaMe]

חג שמח!

עשינו סדר אצלנו מצומצם, שאיכשהו אחי הצליח לגרור עם מדרשים באמצע הסדר והאחיינים שלי היו מתים לישון.

שכחתי איזה כיף זה בתור ילד קטן כל הקטע עם האפיקומן, 2 האחיינים שלי עשו מערך מודיעיני על איפה אחי מחביא את האפיקומן

ואני צריכה להגיש 3 עבודות אחרי פסח ולהתכונן ל-4 בחנים שאף אחד מהם הוא לא מגן, אז לא יהיה לי עוד זמן לנפוש...

חופש מהנה!

 

[RenanaD]

רייצ'ל, הסיפור שלי עם סם האונס!‬

השרשור ההוא כבר ישן ולא קופץ, אז אני מתעצלת לגלול עד לשם

טוב, אז ככה. כשיש חשד לצליאק, עושים בדיקת אנדוסקופיה (או איך שלא קוראים לזה) כדי לקחת ביופסיה מהמעי הדק, מכניסים צינור דרך הפה. הגעתי לבי"ח עם אבא שלי, השכיבו אותי על מיטה והזריקו לי לווריד חומר מטשטש. הייתי צריכה להיות בהכרה, כי הרופא נתן לי לנשוך איזה מנשך שישאיר את הפה שלי פתוח, ותוך כדי הכניס את הצינור ואמר לי לעשות תנועות של בליעה, כדי להקל על הבדיקה (הצינור עושה לאנשים רפלקס אוטומטי של הקאה). וזה הדבר האחרון שאני זוכרת שהלך בחדר הזה...
הדבר הבא שאני זוכרת היה שהתעוררתי בחדר ההתאוששות. אבא שלי היה לידי, והאחות נתנה לי לאכול ולשתות משהו, נראה לי תה וכמה פתי-בר. ראיתי שאבא שלי קורא איזשהו דף, אז שאלתי אותו מה זה. הוא אמר שזה תיאור הבדיקה שעברתי, הרופא פירט את כל מה שהלך. ברור שזה עניין אותי, אז ביקשתי ממנו את הדף והתחלתי לקרוא. אבא שלי הסתכל עלי בה-ל-ם, ולא הבנתי מה הוא רוצה... אז הוא שאל אותי אם אני לא זוכרת שקראתי כבר את הדף הזה. לפני חצי שעה בדיוק. ולא

מסתבר שאחרי הבדיקה הוציאו אותי על המיטה לחדר הזה, עירנית לגמרי ומתלוצצת עם רופאיי. אבא שלי שאל אותי איך אני מרגישה, ואמר לי שיש לנו מלא זמן אז שאנוח קצת בינתיים. הסתובבתי הצידה ונרדמתי כמו בול עץ. הוא תיאר לי את כל מה שהלך ולא זכרתי מזה שום דבר. פשוט כלום.
אחרי כמה ימים/שבועות היה לי תור לגסטרו, לקבל את התשובה הסופית אם יש לי צליאק או לא. במקרה זה היה אותו רופא שגם עשה לי את הבדיקה. אז סיפרתי לו את כל הסיפור הזה, ואיזה קטע שעשיתי פעולות ודיברתי עם אנשים ומלא דברים קרו, אבל אין לי שום זכרון של הדברים האלה. אז איזה מצחיק זה, מה זה, נתנו לי סם אונס?!

ואז הוא ענה, בשיא הרצינות, שכן

זה משהו בסגנון!

בקיצור, סם אונס זה מגניב

ומסוכן רצח. אבל בעיקר מגניב, בשימושים הנכונים

שמעתי שיש אנשים שהבדיקה הזאת היתה ממש טראומטית בשבילם, אבל בשבילי זה היה בידור אחד גדול ואני מרגישה שיש לי מור"ק לספר

 

[LooKinG FoR My NaMe]

הנושא של ההודעה הזאת מאוד מטריד...

 

[dans girl]

 

[RenanaD]

אך אינדיקטיבי

 

[Chrismakkah convert]

גדול!

אז בסה"כ כמה זמן היית תחת השפעת הסם הזה?? ולפחות לא היית מהמטופלים האלה (והבנתי שזה מאוד נפוץ) שקמים אחרי הבדיקה ושואלים "נו, מתי עושים את הבדיקה?".
מה שאני הכי זוכרת מהבדיקה שלי זה את הספריי המרדים בגרון- גם לך נתנו כזה??. לפני שנתנו לי חומר בוריד, השפריצו ספריי לתוך הגרון, ואני כזה "היי, מגניב, הגרון שלי רדום!". אחרי כמה שניות פתאום נרדמה לי הלשון! וזה כבר בכלל לא מגניב, זה הרגיש כאילו שבלעתי את הלשון שלי! זה נורא!
כמובן שלא היה לי זמן להתבאס יותר מדי כי מיד הרדימו אותי דרך הוריד והדבר האחרון שאני זוכרת זה את המנשך הצהוב ששמו לי בפה

יש לי זיכרון מעורפל, כמו מתוך שינה שלי נאבקת עם האחות ומנסה להקיא, אבל הדבר הבא שזכרתי הוא שקמתי מחוץ לחדר. זה הכי מגניב בעולם! הרגשתי שעברו 5 דקות ובפועל עברה חצי שעה!
ואמא מספרת שיצאתי וחייכתי אליה, אבל אני לא זוכרת את זה בכלל..

אז כן, רננה, הסיפור שלך מצחיק יותר

 

[dans girl]

יאי גם אני!

אני עשיתי גסטרוסקופיה פעמיים (נראה לי שבפעמיים נפרדות בחיי חשדו שיש לי צליאק אז בגלל זה

אבל אני לא זוכרת בדיוק

), וגם לי עשו עם הספריי המרדים בגרון וזה היה מוזר

. ואני לא זוכרת ממש יותר מדי חוץ מכמו שאמרת, שאני מנסה להקיא ואנשים מנסים להרגיע אותי, ואז שהתעוררתי אחרי מלא זמן

. ואני לא זוכרת שאמאבא סיפרו לי איך הייתי כשיצאתי ולא זכרתי, אבל אני כן זוכרת שכשהתעוררתי הייתי מסטולה לגמריייי והצבעתי לאחותי או לאמא שלי או מישהו באמצע המצח ואמרתי להם "יש לך עיניים פה!!!"

.
בכל מקרה, זה לא נעים

. אבל זה משעשע ביותר

ורננה את מעלה בימים האחרונים הרבה יותר מדי נושאים קריפיים

אני מודאגת

אבל אין ספק שהסיפור שלך הכי מצחיק

.
ואני לא מבינה איך יש מטופלים שמתעוררים אחרי הבדיקה או ניתוח או משהו וחושבים שהם עדיין לא עברו אותו. כל הרדמה, מכל סוג שהוא, שאני אי פעם התעוררתי ממנה (וכידוע התעוררתי מכמה

), הרגשתי שעשו לי משהו. אם זה דחפו לי צינור בגרון ואז יש מן הרגשה כזאת לא נעימה כאילו היה לך צינור בגרון

. או פתחו לי את הבטן או את המרפק כדי להוציא מהם משהו

. בכל מקרה, זה מורגש, איך אנשים חושבים שהם לא עברו עדיין כלום? הרי הסיבה שמרדימים היא כי זה לא נעים, וכי יש רפלקסים לגוף שרוצים להימנע מהם, אבל התגובה של הגוף היא כי זה עושה הרגשה לא נעימה. לא יודעת, זה נשמע לי הזוי (ומעורר קנאה! הלוואי עליי להתעורר אחרי שדחפו לי צינור לתוך הגרון ולהרגיש סתם מסטולה בלי כאב גרון של צינור בגרון

)

 

[RenanaD]

פעמיים?! התלהבו עליך! מסכנה

יואו, לרצות להקיא זה הכי נורא שיש. באמת. זה הסיוט שלי! הרפלקס שלי נוראי, נניח כשאני חולה והולכת לרופאה לבדוק את הגרון - אני לא נותנת לה להתקרב אלי עם המקל השטוח הזה. למדתי לפתוח את הפה ולשטח את הלשון מעולה, העיקר שלא יהיה את זה. הרפלקס הזה נוראי. גם במשטח גרון, כשמכניסים את המקל הדק הארוך בשביל לקחת דוגמית של רוק מהגרון? למות

כשהתעוררתי הרגשתי שעברתי את הבדיקה, בטח. הגרון קצת כאב, זה הרגיש כאילו היה שם משהו שלא היה אמור להיות

אי נוחות כזאת. אבל הכאב עבר אחרי כמה דקות/שעות, לא זוכרת. הייתי מוקסמת מדי מהתוצאה של הטשטוש, נראה לי

דפע, אני מתנצלת שאני מפחידה אותך לאחרונה

והסיפור שלך עם העיניים והמצח הרג אותי עכשיו

 

[RenanaD]

אוי, זה הזוי נורא! על זה לא שמעתי

ישנתי איזה 20 דקות-חצי שעה, פלוס הכמה דקות שלקחה הבדיקה עצמה. אז לא הייתי הרבה זמן תחת ההשפעה של הסם... אולי שעה גג? אחרי שהתעוררתי מהשינה כבר זכרתי הכל.

לא נתנו לי ספריי מרדים, מה זה

הייתי אומרת שבא לי לנסות, אבל לבלוע את הלשון לא נשמע חווייתי כ"כ

ולי היה מנשך שחור

עם חור עגול באמצע כדי שיכניסו דרכו את הצינור. אני זוכרת שמאוד התפעלתי מהפשטות של הרעיון

אמרתי לכן שהיתה לי חוויה חיובית ביותר