אז ככה
1. יש לא מעט נשים בודדות, שבוחרות במודע ובאופן מחושב להכנס להריון ולגדל ילד כאם חד הורית. מדוע אם כן החוק מונע מגבר את אותה הבחירה? 2. הזכות להיות הורה היא לא דבר מקודש. כמו למשל חופש הביטוי, גם לה יש סייגים. אבל כמו כל זכות תפקידה של המדינה היא לדאוג לכך שכל אזרחיה יוכלו לממש את זכויותיהם השונות במידה שווה, וללא דעה קדומה. עיקר הטענה שלי הוא שברוב המכריע של המקרים המדינה לא מנסה, ולא יכולה, להבטיח הורות נאותה לילדים, ולכן היא לא צריכה למנוע מיחידים, או זוגות הומוסקסואלים, את מימוש הזכות. מדוע גבר צריך למצוא אם פונדקאית בקליפורניה, כשילדות בנות 11, בגיל שבו אפילו יחסי מין בהסכמה נחשבים בגדר אונס, יכולות להכנס להריון, ולהוליד ילדים? מדוע זוג הטרוסקסואלי זכאי לטיפולי פוריות במימון המדינה, אבל לא זוג הומוסקסואלי? 3. ודאי וודאי שזכויות הילד גוברות על הזכות להורות. אבל כאן בדיוק הסתירה הפנימית בדבריהם של כל מי שהתקוממו על דעתי, שהמצב האידיאלי הוא שילד יגודל בידי זוג ההורים הביולוגי שלו. אם אין שום קריטריון שיכול לחזות מי יהיה הורה טוב ומי לא, כיצר אנחנו בתור חברה יכולים לגנות גבר שבגיל מתקדם מחליט להפוך לאב? מדוע איש אינו מתקומם כשסר פול מתחתן עם דוגמנית בת חצי מגילו, מוליד ילד, ומתגרש בתום ארבע שנים? ומה עם אליסון לאפר, שהיא נפגעת תלידומיד קשה, ואם לילד? האם גם נכים קשים לא צריכים להיות הורים? אם כבר הזכרת eugenics, האם קביעות שרירותיות כאלו, של מי כן מתאים להיות הורה ומי לא, הן לא סוג של eugenics? הטענה שלי היא שמשום שאין שום דרך להבטיח שהורה כזה או אחר יהיה הורה ראוי, זכות הילד היא לא רלוונטית, משום שאי אפשר לייצג אותה באופן נאות. במקרה זה הזכות של כל אדם להיות הורה גוברת כברירת מחדל. 4. הסקס קשור לעניין, כי הרבה יותר ילדים לא רצויים באי לעולם בגלל בני-עשרה עם עודף הורמונים, מאשר אנשי עסקים אמידים well past their sell by date. מהו התוקף המוסרי שלנו בתור חברה לבקר את האדם המדובר, כשישנן בחורות שנכנסות להריון כשהן כל כך שיכורות שהן אפילו לא יודעות מי האב? לא ברור לי איך אפשר לקבוע פרופיל נפשי של אדם על סמך כתבה בעיתון, ולהטיל דופי במניעיו. אבל גם אם נקבל את קביעתך שלאדם יש כישורים חברתיים מוגבלים, הרי שניתן לראות זאת בתור נכות מסויימת. אם כך הרי שתפקידה של החברה הוא לעזור לאותו פרט לממש את זכויותיו ולא להערים עליו קשיים. משום מה הדיון הזה יצר אצלי תחושה לא נוחה, שלו הכתבה היתה על איש עסקים, אמיד, מבוגר, והומוסקסואל, שבחר להפוך לאב, היא היתה זוכה ליותר סימפטיה.