דווקא ציפיתי לשאלה הזאת
אבל שים לב למה שאמרתי - המצב האידאלי הוא שילד יגודל בידי שני הוריו הביולוגיים. אי אפשר להתכחש לרגש החזק שהורים ביולוגיים מרגישים כלפי ילדיהם. לו יום אחד המדע יאפשר לזוג הומוסקסואלי להכנס להריון מה טוב, אבל עוד רחוק היום. מעבר לזה, גברים ונשים הם שונים, ולכן מה שכל הורה יכול להעניק לילד שונה. אבל כל זה הוא בחזקת המצב האידאלי, והמציאות היא אחרת. חבל שאתה נתפש לשבר משפט ומוציא אותו מההקשר. אמרתי בפירוש שיש הורים רבים שלא הייתי מאפשר להם אפילו לגדל אוגר. מן הסתם, קשר ביולוגי לא מבטיח ילדים מאושרים. אולי לא הסברתי את עצמי, אבל מה שחשוב הוא איך ההורה, בין אם זה זוג הטרוסקסואלי, אם חד הורית, רווק עשיר, או זוג לסביות, מגדל את ילדיו. הדעה הזאת היא לא תולדה של חינוך כזה או אחר שקיבלתי, אלא עניין של תצפיות אישיות. במקרה זה אני לא מבסס את דעתי על שום ממצא מדעי, אלא על חוויות אמפיריות, שאני מודע שהן מצומצמות. הדפנסיביות שלך היא לא ממש במקומה. לבטל דעה בתור דעה קדומה, רק בגלל שהיא לא עולה בקנה אחד עם מה שאולי נוח לך לחשוב, לא ממש מעיד על פתיחות מחשבתית. המסר של מה שניסיתי לומר הוא הפוך מהדברים שאתה מייחס לי. אני חושב שהזכות להיות הורה היא זכות חשובה, והחברה צריכה לאפשר לכל אדם לחוות אותה. כל עיקר הטענה שלי הוא שגם אם היתה הוכחה מדעית חד משמעית שילדים זקוקים לזוג הורים הטרוסקסואלים, הרי שבעולם שבו מחצית ממערכות הנשואין מסתימות בגירושין או פרידה, אין לעובדה הזאת משמעות גדולה. בכדי להבטיח ילדים מאושרים אסור שהחברה תתמקד בדרישות קבלה להורות (כמו זוגיות הטרוסקסואלית), אלא בחינוך להורות, ובפיקוח על ההורים. הפועל היוצא של מה שאמרתי הוא שלמשל במקרה של אימוץ המדינה לא צריכה לתת לזוג הטרוסקסואלי עדיפות על פני זוג הומוסקסואלי.
