האמת, בסוף הכתבה היה משפט שמצאתי מגעיל במיוחד:
"תיכף יקום הגאון שיציע לי לעבור, נניח, לחיפה או לפתח תקווה. למכור ביוקר, לקנות את אותו המטראז' בחצי המחיר, לסגור בן לילה את המינוס ועוד להישאר עם עודף שאמנם הספרה הראשונה שלו היא 1, אבל אחריה באים עוד שישה אפסים. מה שקראו פעם מיליונר.
אלא שהפתרון הכל כך מתבקש חשבונאית הזה הוא בלתי אפשרי משום בחינה אחרת. בגלל הילדים, שהם כבר גדולים מכדי להתנתק מהסביבה והחברים; בגלל העבודה — שלפחות במקרה שלי מוכרחה להישאר קרובה לעיר; בגלל החברים; ובעיקר בגלל שהאדם הוא באמת תבנית נוף מולדתו, ולמרות שנולדתי בחיפה, הרי שהמולדת הקרובה שלי ב־27 השנים האחרונות היא מרכז תל אביב. כמו בשיר ההוא של ג'טרו טול: אני זקן מכדי להמציא את עצמי מחדש, וצעיר מכדי להפסיק ולהתקיים בסביבה שמשאירה אותי במינוס תמידי."
אז בעצם חוץ מההנחה השגויה שלגור בשכירות ולהשכיר את הדירה שלך זה בלתי אפשרי(ישר למכור ולקנות :/), הוא גם מתלונן על זה שבתור עיתונאי אין לו מספיק כסף לגור במקום כמעט הכי יקר בארץ, פשוט גאונות לשמה.