gerber has came to town
אז כן חבריה, חזרתי לחיים!!! נסיעה במכונית לקצה השני של העיר שם נמצא המכון כושר שלי עשתה את שלה. בהתחלה נסיעה עצבנית וחסרת מעצורים (במלוא מובן המילה), וקללות בלב(לא רוצה להתפרסם בעמוד המרכזי בעיתון בתור אחד שקלל בקול ולכן דקרו אותו) לכל העוברים ושבים שנוסעים רק במהירות המותרת לרוכבי אופניים (בחיי, ילד עם קורקינט מודל 78 הצליח אפילו לעקוף איזה אחד) אחרי כן העצבים קצת יצאו,נרגעתי והתחלתי דווקא להתאהב במהירות של קורקינט. אבל כשהגעתי למכון כושר וראיתי את המדריך כושר, איליה, שוב הסעיף עלה. שתבינו מי זה איליה...זה אחד עם פנים של מאפיונר, בן 50, פנים עצבניות, ומבט מזלזל לכל הנכנסים למכון.(וגם למורה שלי בהתעמלות בתיכון קראו איליה, וגם הוא לא היה בדיוק המורה האהוב עליי).לזכותו ייאמר שהוא האדם היחיד שפגשתי בחיי שיש לו שרירים בכרס...(בחיי, זה אמיתי!!!) אבל שוב הנדנדה נמשכת, ואחרי 5 דקות שוב נרגעתי. עשיתי כפיפות בטן(אם לאיליה מותר שרירים בכרס, אז למה לי לא?) וכשסיימתי התחלתי להתנשף (קופסת פארלמנט לייט ביום לא הולכת ברגל..היא רצה על הההליכון
) מרוב התנשפות התחלתי להרגיש כמו במדיטציה: נשימות עמוקות וסדירות,פנימה והחוצה, פנימה והחוצה, וכן הלאה.כך נרגעתי והעברתי שעה כייפית במכון כושר. ואז חזרתי הביתה שמח וטוב לב, ובמצב רוח על הכיף כיפאק.כרגיל פתחתי מיד את המחשב, והחלטתי לחלוק איתכם את הרגשתי. ובכן חברים, כמו שאתם רואים - היום יום קייצי, השמש זורחת אפילו בירושלים, תיכוניסטיות מסתובבות ברחובות (בתל אביב הן הולכות לים, בירושלים הן הולכות לקניון לקנות ליפסטיק ומסקרה חדשים), ובקיצור יום שמח לנו היום! אז אגיד לכם עכשיו שלום (עד להודעה הבאה) ותעשו חיים..
אז כן חבריה, חזרתי לחיים!!! נסיעה במכונית לקצה השני של העיר שם נמצא המכון כושר שלי עשתה את שלה. בהתחלה נסיעה עצבנית וחסרת מעצורים (במלוא מובן המילה), וקללות בלב(לא רוצה להתפרסם בעמוד המרכזי בעיתון בתור אחד שקלל בקול ולכן דקרו אותו) לכל העוברים ושבים שנוסעים רק במהירות המותרת לרוכבי אופניים (בחיי, ילד עם קורקינט מודל 78 הצליח אפילו לעקוף איזה אחד) אחרי כן העצבים קצת יצאו,נרגעתי והתחלתי דווקא להתאהב במהירות של קורקינט. אבל כשהגעתי למכון כושר וראיתי את המדריך כושר, איליה, שוב הסעיף עלה. שתבינו מי זה איליה...זה אחד עם פנים של מאפיונר, בן 50, פנים עצבניות, ומבט מזלזל לכל הנכנסים למכון.(וגם למורה שלי בהתעמלות בתיכון קראו איליה, וגם הוא לא היה בדיוק המורה האהוב עליי).לזכותו ייאמר שהוא האדם היחיד שפגשתי בחיי שיש לו שרירים בכרס...(בחיי, זה אמיתי!!!) אבל שוב הנדנדה נמשכת, ואחרי 5 דקות שוב נרגעתי. עשיתי כפיפות בטן(אם לאיליה מותר שרירים בכרס, אז למה לי לא?) וכשסיימתי התחלתי להתנשף (קופסת פארלמנט לייט ביום לא הולכת ברגל..היא רצה על הההליכון
) מרוב התנשפות התחלתי להרגיש כמו במדיטציה: נשימות עמוקות וסדירות,פנימה והחוצה, פנימה והחוצה, וכן הלאה.כך נרגעתי והעברתי שעה כייפית במכון כושר. ואז חזרתי הביתה שמח וטוב לב, ובמצב רוח על הכיף כיפאק.כרגיל פתחתי מיד את המחשב, והחלטתי לחלוק איתכם את הרגשתי. ובכן חברים, כמו שאתם רואים - היום יום קייצי, השמש זורחת אפילו בירושלים, תיכוניסטיות מסתובבות ברחובות (בתל אביב הן הולכות לים, בירושלים הן הולכות לקניון לקנות ליפסטיק ומסקרה חדשים), ובקיצור יום שמח לנו היום! אז אגיד לכם עכשיו שלום (עד להודעה הבאה) ותעשו חיים..