free your mind המהפכה בדרך.

hey you

תשמע, המרד שלי לא בא ממקום של "מרד גיל ההתבגרות" כי אני רוצה להיות מיוחדת ושישימו לב אליי. אני רק רוצה לעשות את המוזיקה שלי ושאנשים יתנו לה צ'אנס, ומיכיוון שהמוזיקה שלי היא לא בדיוק מיינסטרים (מה לעשות, לא כולם אוהבים ראפ-מזרחית או רוק קיצ'י ומתקתק)אז יש לי שלוש אפשרויות- 1. להתפשר ולעבור לעשות קאברים ל"ריקוד הביגי שורטי" 2. להמשיך לעשות את המוזיקה שלי בלי שאף אחד ישמע אותה 3. לנסות להפנות או להרחיב את המיינסטרים כדי שהסגנון שלי יכלל בתוכו. אני לא נגד מיינסטרים. אם הביטלס היו הדבר הכי חם עכשיו וכולם היו ילדי פרחים אני לא הייתי מתלוננת לשנייה. אני רק נגד המיינסטרים הרקוב שקיים עכשיו בארץ.
 

neko

New member
עצוב אך נכון, אין לך אפשרויות אחרות

אם ישמעו את המוזיקה שלך, היא מיינסטרים. אם לא, אף אחד לא שומע. את יכולה להמשיך לעשות את המוזיקה שלך, ודרך הפעילות הנכונה להפיץ אותה בקרב אוהבי הסגנון שלך. מי יודע - גם רוק כבד לא היה מיינסטרים לפני 20 שנים, אבל מתישהו מטאליקה הגיעו. בכל מקרה, בהצלחה. לגבי "המיינסטרים הרקוב שקיים עכשיו בארץ" - מי שם אותך לקבוע מהי מוזיקה טובה? אם אנשים שומעים משהו ונהנים, וזה לא משנה אם זה 3 אנשים או 3 מיליון - שיהנו. לא עניינינו לקבוע לאחרים מה לאהוב. אני בהחלט מוצא מוזיקה טובה במיינסטרים, וגם מחוצה לו - ולהפך.
 
חבר ניקו../images/Emo140.gif

קודם כל תודה, אני אשתדל להצליח:) דבר שני, באמת שאני לא באה לקבוע מהי מוזיקה טובה ומה לא, אבל ברגע שאנחנו מגיעים למצב ש"ביגי ושורטי" בראש כל המצעדים, בזכות כמה כוסיות באיזה קליפ, ובלי שום קשר למוזיקה שהם עושים- משהו פה רקוב. כאילו, משהו דפוק בקהל. ברגע שאנחנו מגיעים למצב שבני הנוער הולכים כמו עדר אחרי משהו שנדמה להם שאולי הוא "נכון" או "מגניב". או למשל, דוגמא אחרת, בארבי מנופחת חזה באה ושרה שיר אחד ותוך פחות משבועיים היא הלהיט הכי גדול, בזמן שלהקות מדהימות אחרות (בניי בלייעל, האחים והחיות, הארנב הלבן וכו' וכו') שמופיעות כבר 3-4 או אפילו 5 שנים כמעט רק בפסטיבלים וכדומה ופשוט לא מצליחות להתפרסם, כי המיינסטרים שלנו כל כך מצומצם. משהו פה פשוט דפוק. שוב אני אגיד- אין לי בעיה עם מיינסטרים. יש לי בעיה עם המיינסטרים של היום.
 

neko

New member
הסיבה שמישהו זה או אחר נכנס

למיינסטרים היא בזכות תמיכה של "האנשים הנכונים". נדהמתי לגלות עד כמה כל מה שאנחנו מקבלים מהתקשורת (גם האינפורמטיבית וגם הבידורית) מונחה ע"י בעלי אינטרס זה או אחר. בוא נגיד ככה - אם יש כתבה בעיתון על כך שצביקה פיק מחפש בית לצלם בו את תוכנית הריאליטי החדשה שלו - תהיי בטוחה שאף אחד שם במעריב\ידיעות\וכו' לא חשב "בוא נעשה כתבה על צביקה פיק וחיפושיו!". הכתבה הופיעה כי מישהו במקום הנכון דחף אותה, ויתכן שלמעשה צביקה פיק בכלל לא מחפש בית, וכבר נבחר המקום - אלא שהם רצו לעורר עניין ציבורי, וחיפשו סיבה לפרסם. באופן דומה, להקות מצליחות בד"כ כי חברה כלשהי (הליקון, הד-ארצי וכו') החליטו שהם פורשים את חסותן עליהן, וניצלו את כוחם כדי לקדם את הלהקות באמצעי התקשורת (טלויזיה, רדיו, עיתונות, פסטיבלים, ארועים פרסומיים וכו'). ושוב, זה שאת לא אוהבת את המיינסטרים של היום זה בעיה שלך (ושלי, כי גם אני לא מת עליו), אבל זה לא אומר שהוא גרוע. הזמן יקבע מה היה טוב ומה לא. אני בטוח שגם בשנות ה60 וה70 היו הרבה נפילות, אלא שאנחנו לא נחשפים אליהן, ופוגשים רק את התוצרים האיכותיים מהתקופה ההיא. אני מניח שעוד 20-30 שנה גם מהעשור הזה ישארו רק פנינים בודדות.
 
well...

אני לא אומרת שאני בעד העובדה שרק פרובוקציות עושות את העבודה, אבל זה המצב, אני אני הולכת לנצל אותו. ולשמחתי יש לי כמה וכמה קשרים... מה שקובע מה יכנס לעיתונות ולתקשורת ומה לא הוא כמה סיבות, העיקריות בינהם הם באמת 1.קשרים (שכבר ציינתי שלא חסר לי) 2.פרובוקציות. התקשורת מתה על פרובוקציות ואנחנו הולכים לספק להם אותן. קים
 

meitush123

New member
מה העניין? שאנחנו ארץ קטנה!

ולכן אין מיינסטרים רחב, אך גם אין מקום לשוליים, בארה"ב גם להקות שוליים יכולות להתקיים כי בכל זאת יהיו להם את הצופים,כאן-לא
 

Ekrembo

New member
שום מהפכה ושום נעליים

מישהו מפריע לך ליצור מוזיקה טובה? תחנות הרדיו נואשות לרוק טוב, פשוט אף אחד לא מביא להם אותו. עכשיו זו תקופה של מוזיקה מעפנה, חכה חמש שנים, זה יעבור.
 
כן.

קודם כל אני מכירה כמה וכמה להקות מצויינות (!) שהרדיו פשוט לא מקבל אותן, כי הן לא מיינסטרים. הסגנון לא משתנה מעצמו, הוא משתנה כל פעם בעיקבות להקה אחת שבאה ואומרת משהו אחר. תראה למשל את שנות הגראנג'- הכח בא בזכות נירוונה ונגמר ברגע שהם הלכו. תסתכל אחורה על ההסטוריה ותגלה שככה זה עובד. אם כולם יגידו "וואללה נחכה וזה יעבור" שום דבר לא יקרה. peac man kim
 

eyalib

New member
העשור הגרוע ביותר של המוזיקה היה...

שנות התשעים כמובן... אך הוא עדיין עוקף את העשור הנוכחי בקילומטרים ספורים... אל תתנו לי רוקנ'רול...רק תתנו לי...קצת פרוג.
 
שנות התשעים?

קודם כל שנות התשעים מבחינת המוזיקה הישראלית היו מעולות מעולות מעולות!משנות ה-90 יצאו כ"כ הרבה אומנים מעולים. תל אביב של שנות ה-90 זה לא ת"א סטייליסטית ומתייפיפת כמו היום. אף פעם לא סבלתי את שנות השמונים. בכל עשור כמובן יש את היציאות שלו. פה בארץ זה היה סוף שנות ה-60 ושנות ה-70 וללא ספק הניינטיז! מעשור הגרוע ביותר במוזיקה (ישראלית ושאר) לפי דעתי שנות ה-2000!
 

Ekrembo

New member
צודקת../images/Emo24.gif אבל... ../images/Emo3.gif

השינוי לא יבוא מלהקת שוליים שבאה לשנות...אלא אחד שכולם מכירים אחד שיש לו השפעה.
 

neko

New member
דווקא השינוי בד"כ בא מבחוץ.

זה לא שיום אחד מטאליקה ישבו וחשבו "המממ, נמאס לנו מהרוק השקט שהולך פה, בוא נעשה קצת כסאח", ואני די בטוח שהביטלס לא היו ממש מפורסמים כשחליטו לעשות משהו מעט יותר קצבי מהרגיל לזמנם. ובכלל, חשבתי מעט על הנושא, והגעתי למסקנה שהבעיה הגדולה היא לא המיינסטרים, אלא העובדה שהיום בגלל תרבות האינסטנט שנוצרה בשנים האחרונות (10 בערך?), הגענו למצב שאנחנו פשוט מעטים את התקדמות המוזיקה - הכוכבים מתחלפים בשמים כ"כ מהר, ואף אחד לא מביא בשורה חדשה (אחרת זה פוגע בסיכויים שלו להפוך לכוכב - אף אחד לא היה מצביע לנינט טייב אם היא לא היתה שרה משהו שכולם מכירים, ואף אחד לא היה מתעניין בבריטני אם היא היתה מנסה משהו חדש). בודדים היום האמנים כמו נורה ג'ונס, מטאליקה או נירוונה שהלכו התפתחו ובנו משהו שונה מהמקובל - ובכ"ז דבקו אליו כנגד כל הסיכויים, עד שההצלחה האמיתית הגיע. ד"א, WOODSTOCK - למה אנחנו לא רואים פה איזה קישור לאתר של הלהקה שלך? דווקא מעניין לשמוע קצת דברים שונים...
 
למעלה