flower kings

[שיר דויטש]

זאת הדוגמה הברורה ביותר

Epitaph, I talk to the wind וגם Moonchild הם בכלל לא שירי רוק מתקדם.

 

[HelterSkelter1]

להיפך

לדעתי כל השירים שהזכרת הם רוק מתקדם.

 

[שיר דויטש]

אתה יכול להסביר למה?

כי אני שומע שירים בעלי מבנה רגיל לחלוטין של בית פזמון בית, חלק עם קצת תוספות. בMoon Child יש תזמור מינימליסטי, הרמוניה פשוטה מאוד, הכל על ארבעה רבעים, וכו'. הקטע המטורף שבא אחרי השיר עצמו, מלבד העובדה שהוא מנותק לחלוטין, הוא קטע פסיכדלי ואין בו שום דבר פרוגרסיבי. ITTW זה שיר פולק-רוק קל שכזה, ואין ממש שילוב עם מוסיקה קלאסית. יש נושאים מעטים וברורים, ופזמונאיים למדי. וגם I Know what I want של ג'נסיס, מה פרוג בו, בדיוק?

 

[HelterSkelter1]

בוא לא ניכנס לזה שוב

ונסכם ככה - לדעתי הקטעים שהזכרת של קרימזון הם כן פרוג, במיוחד אפיטאף. אם אני אנסה להגיד למה, לא נצא מזה, וזה גם לא כל כך חשוב. עם זאת, אני חושב שאני מבין למה אתה לא מסכים איתי, זאת משום שהם קטעים שלא בדיוק מייצגים את הפרוג כמו לדוגמא סטארלס או פראקצ'ר. I know what I want - לא פרוג, לדעתי, וגם לא אמרתי שהוא פרוג. הקטע השני ועיקרי במונצ'יילד הוא לא ממש פסיכדלי, אבל גם על זה (עוד יותר אפילו) אני לא חושב שכדאי להתווכח. בו נסכם שמדובר בשירים יפים מאוד

 

[tz6]

אההההה!!! תודה לך!

בהרבה פעמים הראשונות ששמעתי אותו לא הבנתי, כל מה ששמעתי זה הכינורות-סינטי המגוחכים האלו, ועכשיו... well, עכשיו התרגלתי. זה עדיין לא פרוג, לדעתי.

 

[HelterSkelter1]

על מה אתה בדיוק מדבר?

 

[מורנא007]

I know what I like

 

[RamiSun]

חחח...למה לסגור?

יש מחר ...לא?

 

[שיר דויטש]

ושוב

אתה אומר ש"אני מבין שמר סטולס רוצה להתפרנס איכשהו" אבל כפי שאתה אומר בדרך כלל - אם רוין סטולט היה רוצה להרוויח כסף ממוסיקה, הוא היה מפיק את אנני פריד, במקום לכתוב יצירות פרוג של שישים דקות.

 

[RamiSun]

מה שבטוח זה שרוברט פריפ

לא מעוניין להתפרנס כלל.

 

[CallMeCavanaugh]

בזזזזזזזזזזזזזזט

אם הוא כל כך לא רוצה להתפרנס, למה הוא מופיע עם סטיב ואי וג'ו סטריאני?

 

[RamiSun]

אישתו לוחצת עליו

הוא לא רוצה כלל

 

[אורי ברייטמן]

תראה את העובדות

העובדות הן - שלהקת TFK השקיעה את עיקר מאמציה בשיווק תוצרתה לארה"ב. שים לב שהם שרים באנגלית, למרות שהם לא מבינים אנגלית. שים לב שקצת העבודה של הלהקה פשוט מדהים - הם מפיקים אלבומים כמו מפעל לייצור גרביים. ושים לב שהם משלבים במוסיקה שלהם את כל הקלישאות המוכרות מכל אלבומי הפרוג הגדולים של שנות השבעים. תשמע, באופן עקרוני אין לי שום דבר נגד "מק-פרוג", אבל להגיד שהם אחת הלהקות הגדולות של הפרוג - זה כמו לומר שמקדונלד'ס הם אחת המסעדות הטובות ביותר בעולם.

 

[Rudess]

תראה את העובדות

"אבל להגיד שהם אחת הלהקות הגדולות של הפרוג " כן, הם בהחלט אחת הלהקות הגדולות של הפרוג כיום, זאת עובדה. "שמקדונלד'ס היא אחת המסעדות הטובות ביותר בעולם" כנראה שכן, כי עם הצלחה של עשרות אלפי סניפים ברחבי העולם אי אפשר להתווכח, ואני לא בא לטעון אם האוכל של מקדונלדס בריא,טעים,מגעיל,משמין או כל תיאור אחר. ברור שרמת האוכל במקדונלדס היא לא של מסעדת גורמה צרפתית , אבל עובדה היא שהעסק הזה שהתחיל בדוכן קטן של המבורגרים ומילק-שייק לפני עשרות שנים, הגיע לעסק עולמי מדהים (אני ממליץ לך לקרוא את הספר "מקדונלדס/ג'והן פ. לאב).

 

[אורי ברייטמן]

אני רואה את העובדות

"הם בהחלט אחת הלהקות הגדולות של הפרוג כיום" זו הצהרה שאין לה גיבוי. תפתח כל אנציקלופדיה - תראה את השמות הידועים: קרימזון, יס, אי-אל-פי ושות'. אבל לא תמצא אף ספר רציני או מגזין רציני שיגיד לך שTFK היא אחת מלהקות הגדולות של הפרוג. אתה משתמש במילה "כיום", וזה קצת מצחיק - לפי המילה "כיום", הרי שכל מה שמגיע למצעד המכירות הופך את האמן ל"גדול" במובן היסטורי. יש הבדל ברור בין המונח "היום" ובין המונח "היסטוריה". כאשר מודדים גדולה של אמן כלשהי, תמיד בודקים אותה לפי ההיסטוריה. אי אפשר לחיות רק ב'היום'. "כנראה שכן, כי עם הצלחה של עשרות אלפי סניפים ברחבי העולם אי אפשר להתווכח" אתה מתבלבל בין פופולריות ובין איכות. אין ספק שמקדונלד'ס היא מסעדה פופולרית, אבל אף מדריך מסעדות לא מתייחס אליה כמסעדה טובה. להיפך - נעשה לא מזמן סרט שמתאר את הנזקים שהיא גורמת לגוף. אני לא חושב שיש מדריך מסעדות אחד בעולם שמתייחס אליה כמסעדה "טובה". אתה יודע - גם השואה היתה מאוד פופולרית (כל הצבא הגרמני השתתף בה). ועדיין קשה להגיד שהיא היתה "טובה".

 

[kurush]

שוב השאלות מהעולם הגסטרונומי

אורי, כשאתה הולך למסעדה, היית מוכן לשלם 300 שקל בשביל מנה של פילה עגל ברוטב מרציפן? או למשל דג בקלה אפוי בקצפת? זה הרי אוכל מהפכני לגמרי, אוונגרדי בטירוף. אף אחד לא עשה את זה. אבל הסיבה שאף אחד לא עשה את זה היא כי זה לא טעים. זה לא עובד ביחד. זה לא מתחבר. העולם הגסטרונומי של היום הגיע לרמה המגוחכת שבה אנשים יכינו מנות עם מרכיבים שפשוט לא מסתדרים, ומבקרים יהללו אותם רק בגלל שהם יצירתיים, אבל כל בנאדם שפוי, כולל אנשים שבאמת אוהבים אוכל מתוחכם, פשוט לא היה מוכן לגעת בהן. אני? אני מעדיף פסטה טריה עם ראגו שבושל כמה שעות טובות, רצוי מבשר שמן, עם עגבניות תמר טריות, ובזיליקום טרי, עם קצת פרמג'יאנו רג'יאנו מגוררת למעלה. אז נכון שזו לא מנה מקורית, וכבר עשו אותה בעבר. אבל זה טעים. גם הפלוואר קינגס ככה, מבחינתי.

 

[אורי ברייטמן]

גסטרונומיה ומוסיקה - אין קשר ישיר

"כשאתה הולך למסעדה, היית מוכן לשלם 300 שקל בשביל מנה של פילה עגל ברוטב מרציפן?" אני אדם עני. אין לי כסף לשלם על נסיונות כאלה. אבל אני מוכן לשלם 60-80 שקלים בשביל מנה שטרם הכרתי. "נכון שזו לא מנה מקורית, וכבר עשו אותה בעבר. אבל זה טעים. גם הפלוואר קינגס ככה, מבחינתי" אני יודע שזה טעים. אני מסכים שהמוסיקה של TFK טעימה. מסכים לחלוטין. אבל המוח שלי, כאינדיבידואל, לא מסכים. המוח שלי דורש דברים ביזאריים, מיוחדים, חד-פעמיים, קודרים, מורכבים, פרובוקטיביים, פילוסופיים. זה המוח שלי, זה מה שהוא דורש, וככה אני מביט על העולם. בתחום האוכל, אני הרבה יותר שמרני - שניצל, ירקות, מילקי. הקיבה שלי היא לא המוח שלי - מדובר על שני דברים שונים לחלוטין. עוד לא נולד האלבום שיכול לגרום לי לחלות, למות, לחטוף כאב ראש או להקיא. אבל אוכל רע בהחלט גורם לי להיות חולה, או לחטוף כאב ראש, או להקיא, ואפילו אולי למות. בוא לא נשווה אוכל עם מוסיקה - זה לא אותו דבר. מק-פרוג זה רק כינוי, אני לא מתייחס לזה ברצינות.

 

[kurush]

יש קשר הרבה יותר ישיר ממה שאתה חושב

שילובי טעמים נקלטים ומעובדים במוח שלך בדיוק כמו שרצפי צלילים נקלטים ומעובדים במוח שלך. באמת היית מוכן לשלם סכום כסף כלשהו עבור מנה שטרם הכרת, אפילו אם מדובר במשהו כמו עגל בזיגוג מרציפן או משהו בסגנון? תשמע, אני מציע לך - קח שניצל, תכניס לבלנדר עם קצת גלידה וניל, ייצא לך שייק חדשני לחלוטין שאף אחד מעולם לא עשה. המוח שלך כאינדבידואל? נשמע כאילו יש לך מלחמות שליטה עם המוח שלך... אז מה זה בדיוק אתה? האם יש שני אורי ברייטמנים בגוף אחד, שנלחמים זה בזה? האחד מעדיף לשמוע מוסיקה נעימה לאוזן והשני כופה עליו זוועות מוסיקליות חסרות פשר רק כדי למנוע חזרה על רעיונות ישנים?

 

[אורי ברייטמן]

אין לי כוח לדיון הזה יותר

" שילובי טעמים נקלטים ומעובדים במוח שלך בדיוק כמו שרצפי צלילים נקלטים ומעובדים במוח שלך" לא נכון. יש חוש טעם, יש חוש ריח, ויש חוש שמיעה. אני מצטער, אבל הויכוח הזה לא מתאים לי יותר. אני מפסיק אותו כאן, נשבר לי.

 

[Rudess]

אורי ברייטמן נגד שאר העולם

ברייטמן, משאלה של בן אדם תמים על להקה מסוימת, זה הגיע לויכוח אנטגוניסטי מיותר. תאמין לי , אני מעריך אותך בתור בן אדם שמשקיע בתחום הרוק המתקדם, בנית אתר נפלא ואתה תורם הרבה, אבל הויכוחים האנטגוניסטים האלה לא מוסיפים לך כבוד. שמתי לב דרך אגב כאשר אתה עונה לציטוטים של אנשים אחרים, אתה לא מתייחס לכל הדברים שלהם, אלא בוחר לענות רק על מה שנוח לך ועל מה שיהיה לך קל לעשות מניפולציה. מה גם שכאשר אתה רואה שרוב הפורום פה מתנגד לדעות שלך אז אתה פתאום פורש מהויכוח - לא מתאים לך ברייטמן. מה שכן, הויכוחים האלה מפיחים רוח חיה בפורום,כך שיש בהם איזה קמצוץ חיובי בכך שכל מיני אנשים שבשגרה לא כותבים, משתתפים בויכוחים. לסיכום ברייטמן, אין עוררין על תרומתך ועל הידע הרחב והמקצועי שלך, אבל הויכוחים האלה ברוב המקרים הם מיותרים ומהווים "טחינת מים", ולרוב אנשי הפורום פה נמאס מהויכוחים האלה. אפשר לעשות דיונים מרתקים ומעניינים, גם ללא אנטגוניזם וניהילזם.