flower kings

[שיר דויטש]

בוקר טוב

מה אתה אומר עכשיו על הקטע? יפה, לא?

 

[אורי ברייטמן]

אתה מציק לי

עזוב אותי בשקט.

 

[holo]

הדיון שלכם מבדר אותי

במיוחד אתה

 

[jazzis]

מילים, מילים, מילים...

אורי יקרי, שוב וויכוח ישן נושן. לדעתי אתה נותן חשיבות יתרה לטקסטים בפרוג. במקרים רבים הטקסטים הם רק filler, ז.א. משהו שהזמר, או יותר נכון הווקאליסט - צריך על מנת להשתמש או על מנת "להפעיל" את הקול האנושי שלו, שהוא למעשה עוד כלי נוסף בהרכב. ניתן כמובן לעשות ווקאליזות - אך הדבר דורש השכלה מוסיקלית רצינית, אותה אין הדרך כלל לזמרי הלהקות. המילה או השפה נועדה לדיבור, לא לשירה, והשימוש בה בסביבה מוסיקלית היא למעשה "העתקה" מלשון טרנספוזיציה, של מדיום אחד למדיום אחר. לפיכך, משמעות הטקסט היא ברוב במקרים משנית עד מאוד. כמובן שטקסט אינטיליגנטי, המשולב היטב במוסיקה, מוסיף נטבח נוסף ביצירה ומעניק לא מימדים נוספים, אך ידידי - כמה טקסטים אינטליגנטיים באמת יצא לך לשמוע בימיך? אדם

 

[מורנא007]

לדעתי יש חשיבות למילים

לפחות באלבום Unfold the future. אני חושב שניכר שהפיגועים ב- 11 לספטמבר השפיעו על מחבר המילים.

 

[שיר דויטש]

האמת היא שלא התעמקתי בזה

אבל העניין יבדק. תוקם ועדת חקירה.

 

[מורנא007]

../images/Emo13.gif ../images/Emo88.gif

 

[אורי ברייטמן]

הכל מילים, הכל דיבורים

"במקרים רבים הטקסטים הם רק filler, ז.א. משהו שהזמר, או יותר נכון הווקאליסט - צריך על מנת להשתמש או על מנת "להפעיל" את הקול האנושי שלו" תראה למשל את להקת national health - אם לא היה להם משהו טוב להגיד, הזמרות פשוט שרו "לה-לה-לה" וסגרו את הסיפור. אם אין לך משהו טוב להגיד, פשוט אל תגיד אותו. לא כך? "משמעות הטקסט היא ברוב במקרים משנית עד מאוד" לא אצל קרימזון, לא אצל מריליון, לא אצל RUSH, ולא אצל ג'נטל ג'ייאנט, ולא אצל פלויד, ולא אצל האמיל. גם לא אצל ת'ינקינג פלייג, ולא אצל ג'נסיס - ולא אצל "ארט ברז". "כמה טקסטים אינטליגנטיים באמת יצא לך לשמוע בימיך?" המון! הפרוג באמת אינו מצטיין בטקסטים, אבל אני תמיד מקשיב לטקסטים. להקות שיודעות לכתוב טקסט מקבלות אצלי נקודות נוספות. רוג'ר ווטרס, פיטר האמיל ואפילו פיטר גבריאל, מבחינה זאת, הם אלופים.

 

[HelterSkelter1]

טקסטים

אני מסכים איתך שעיקר הפרוג הוא המוסיקה ולא הטקסטים, אבל בפרוג מצאתי לא מעט להקות שהמילים לשירים שלהם היו טובות בהרבה מהמון להקות רוק "רגיל" שנתקלתי בהן. אז נכון, יש את יס, אבל מצד שני יש את קינג קרימזון (מצידי פיטר סיינפלד ברוב המקרים הוא כותב מעולה, ופאלמר-ג'יימס לא פחות טוב), פינק פלויד, ג'ת'רו טאל, ואן דר גראאף, הנרי קאו (ארט ברז) ת'ינקינג פלייג, רוברט ווייאט, ואפילו ג'נטל ג'יאנט והאטפילד אנד ד'ה נורת' - ועוד רבים וטובים. לעומת זאת, ברוק "הרגיל" של אותה תקופה קשה לחשוב על הרבה להקות עם רמת טקסטים דומה.

 

[אורי ברייטמן]

רוק רגיל ושות'

דווקא בעניין הטקסטים - לרוק המתקדם אין שום יתרון. אני מכיר דווקא המון רוקרים "רגילים" - מג'ון לנון, דרך אלוויס קוסטלו, קייט בוש, תורי איימוס, תומאס דולבי, בוב דילן, פריתדנרס, רולינג סטונס ועוד המון המון אמנים שפשוט כתבו טקסטים מעולים. יש אלפי דוגמאות. כפי שכבר אמרנו שוב ושוב - הרוק המתקדם מבוסס על פרמטרים מוסיקליים, לא על פרמטרים טקסטואליים. לכן אין לו שום יתרון כאן.

 

[HelterSkelter1]

לא שאלה של יתרון

סתם תחושה כללית שלי. מהרשימה שנתת אני מודה שלא שמעתי את כולם. מה שכן שמעתי, כמו הרולינג סטונס, ג'ון לנון (בביטלס הוא לא רע) וקצת קייט בוש לא ממש הלהיב אותי (מבחינה טקסטואלית). בוב דילן אומנם כותב טקסטים טובים, אבל המוסיקה שלו משעממת אותי, כך שאני לא מרבה להאזין לו. מה שאני מנסה להגיד הוא שהפרוג מתמקד במוסיקה (וטוב שכך - לי זה אישית חשוב יותר מהטקסטים) אבל לא חסרים לו גם משוררים טובים.

 

[dimfo]

תשמע בריטמן עם כל הכבוד

מריליון הם באמת חיקוי של ג'נסיס. תסתכל על פיש, הוא מחכה במודע את סגנון השירה וההגשה של פיטר גבריאל ויש עוד דוגמאות. אני מתנצל עם הודעה זו תפגע במישהו, זאת דעתי אחרי האזנה לשני אלבומים שלהם.

 

[אורי ברייטמן]

אנחנו מדברים על הטקסטים, לא?

אל תתבלבל: אני מדבר על טקסטים נטו, דהיינו מילים שמודפסות על בוקלט. אתה מדבר על סגנון הגשה ועל חיקויים מוסיקליים. אין ספק שמריליון מחקים את ג'נסיס, אבל הטקסטים שפיש כתב (ולא איך שהוא שר אותם) הם פשוט טקסטים טובים, אין מה לעשות.

 

[dimfo]

העלת טיעונים נכונים

ובענין הטקסטים אני מסכים. אבל למעשה כל מה שאמרת כאןף או לפחות רוב מה שאמרת לגבי הפלאוור קינגז תקף גם לגבי מריליון, שלמעשה החלו את כל זרם הניו-פרוג. אתה מבין את הסתירה כאן?

 

[אורי ברייטמן]

אני מפריד בין הנושאים

יש עניין של "מי כתב טקסטים טובים", שזה עניין אחד. ויש עניין של "מי היה חלוץ בפרוג", שזה עניין אחר לחלוטין. מריליון לא היו חלוצים של שום דבר מוסיקלי - הם פשוט שרדו איכשהו את שנות השמונים בעזרת רידוד הפרוג. זה היה מאבק נגד חברות התקליטים, לא מאבק נגד הקהל. הקהל תמיד אהב פרוג, אלא שחברות התקליטים החליטו ללכת נגד פרוג. בכל אופן, להקת TFK קיבלה כאן הרבה יותר מדי תשומת לב. זה רק מראה לך כמה אנשים מתבלבלים בין הצלחה מסחרית ובין הצלחה אמנותית. אלו דברים שונים לחלוטין!

 

[dimfo]

בשורה התחתונה

אין שוב הבדל בין מריליון לבין הפלאוור קינגז. מה הקשר להצלחה בכל מקום?

 

[שיר דויטש]

יש הרבה הבדל

שתי להקות שלא דומות זו לזו אפילו קצת. יש גם אנשים שמתבלבלים בין הצלחה היסטורית להצלחה אומנותית (ומהי הצלחה היסטורית של להקה, אם לא מסחרית, בעצם?)

 

[RamiSun]

לא דומות, אבל שתיהן טובות.

ויש להן הרבה מהמשותף, מבחינת ההתבססות על הלהקות המיסדות מהעבר אצל מריליון זה ג'נסיס, יס , פינק-פלויד אצל TFK זה יותר קינג-קרימזון, ג'נסיס, יס חוץ מהעובדה שמריליון לא זוכה למי יודע מה הצלחה כלכלית, בעצם.

 

[dimfo]

פספסת את הפואנטה

ברור שזאת לא אותה להקה. בדיוק כמו שיס וג'נסיס הן לא אותה להקה, ועוד אלף ואחת ואריאציות כאלו. מה שניסיתי להגיד, שבעצם כל הדברים שברייטמן אמר על הפלאוור קיגנז (מופרכים כלל שיהיו) תקפים כולם גם על מריליון, חוץ מאולי נושא הטקסטים.

 

[RamiSun]

שטויות במיץ

להקות הפרוג בשנות השיבעים, הגדולות שביניהן...יס פינק פלוייד גנסיס נהנו מהצלחנה כלכלית ומסחרית. נראה לי שיש רק אנשים שמבלבלים בין אי הצלחה כלכלית לאיכות אמנותית אני מקווה שאבק לא יצליחו פיתאום כלכלית...כי אז אורי אתה תתחיל לזלזל במוזיקה שלהם, (סתם...כמובן שבשבילהם אני מקווה שהם יצליחו) אם היית חי בשנות השיבעים היית צריך להגיד את כל מה שאתה אומר על TFK על Yes אגב לא פעם אמרת/כתבת...