חששותיך לא מוצדקות. קראתי היטב.
עכשיו נתייחס לשאלה המהותית שלך.
בשביל זה אני צריך רק להכיר גוף "השקעות" שעונה על ההגדרה שלך.
כלומר כזה שמחזיק כל נייר לפחות 10 שנים. למשל.
שמעולם לא קונה נייר לתקופה קצרה ושמחזיק רק ניירות של חברות שהוא בדק עסקית ולעומק, שהוא מבין היטב את תחום ההתמחות שלהן ואת השוק ושמעולם לא קנה נייר של חברה שהוא לא מבין בה.
יכול להיות שיש חיה כזאת.
אבל היא הרבה יותר נדירה מתוכניתן שעשה קורס במכללת שקר כלשהי ועובד היום בתפקידי מחקר בכירים בתעשייה.
--
לגבי התשואות החיוביות זה מאוד פשוט.
קודם כל, יש לא מעט בתי השקעות שפשטו רגל
או שסתם הפסידו (ללקוחות כמובן) המון כסף.
אבל הבסיס הוא פשוט. כל עוד הבורסה באופן "ממוצע" מעלה את הערך של עצמה, כל מי שיהמר על המדדים יצליח. (ולמעשה, בממוצע, רוב מי שיהמר בבורסה יצליח)
כמו בכל סיפור פונזי פשוט, הפרמידה יכולה לגדול ולתפוח הרבה זמן. הרבה מאוד אפילו.
אבל אם יום אחד הבעלים של החוב האמריקאי יחליטו לפדות את חלקו, או שהקונגרס ישים לעצמו רגליים כמו שהוא כמעט הצליח לעשות, הפרמידה עשויה להתפוצץ.
ואפילו במשבר האחרון בארה"ב הרבה גופים שהרוויחו שנים, מחקו את הרווחים האלה וקרסו לחלוטין.
כמובן שבראיה לאחור, תמיד אפשר למצא מניה שאם היית משקיע בה בשנת 1935, ולא מוכר לעולם, היית היום המליונר הכי גדול בעולם.
מצד שני, היו תקופות שאנשים היו בטוחים שדיגיטל היא חברה כזאת. למשל.
--
לגבי הערכות שווי של אנליסטים - היות ודיברת על השקעה בחברות שאתה מאמין ביכולת שלהן על פי ניתוח מדדים שנגזרים בין היתר מהמאזן ומניתוח שוק, והיות ואני והנחתי שאתה לא עובר בעצמך על המאזנים ועל מחקרי השוק, הנחתי שאתה מקבל את ההערכות של מי שכן אמור, תאורטית, לעשות את הדברים האלה.
טעות שלי. לא התכוונתי לשים לך מילים בפה.
אבל אם ככה, איך אתה מחשב את המדדים?
--
אגב, התובנות שלי בתחום הן לא רק מקריאה של ספרים.
מעבר לעניינים משפחתיים קרובים,
באחד הכובעים שלי עבדתי תקופה עם סוחרים מאוד "נחשבים" כדי לנסות "לתרגם" את המוח שלהם לאגוריתם מסחר.
תקופה של תובנות מעניינות על שוק ההון ואסטרטגיות.
קצת יותר מעניינת מקורסים אקדמאים ולא אקדמאים שעשיתי לפני כן בתחום.
