continue

[Serpent Axis]

האמת שאיכר בלי מיומנות באמת יכול

להרוג אביר מיומן עם שריון מלא וחרב בעזרת לא יותר מקלשון. מובן שהוא יזדקק לקצת ממה שאנחנו מכנים "מזל". אבל אף שריון אינו מושלם, אף אביר מיומן אינו לחלוטין מודע לכל מה שקורה סביבו (בעיקר בסביבה מלאה בתוהו כמו קרב בימי הביניים) והכי חשוב - חרב מול קלשון זה לא הימור טוב ברוב המקרים. במיוחד אם דעתו של האביר מוסחת (כנראה על ידי כסחן מקצועי אחר בחליפת פח).

 

[shadowfax]

לא דובר במו"ד

אבל מדובר פה בדוגמה טובה: בשיטה שנתתי בדוגמה WHFRP יכול לקרות מצב שבו איכר יכול להרוג אביר במכה אחת, זה לא סביר אבל אפשרי, בערך כמו במציאות, למרות שסביר יותר שהאביר יהרוג את האיכר... עכשיו למה מנחה צריך להעניש את השחקן? בשיטות המתאימות השחקן יענש ע"י השיטה עצמה, אבל יש פה משהו נירחב יותר וזה חופש השחקן לשלוט בדמותו, שחקן שיודע שלהסתער על 5 איכרים יכול להביא למותו בסבירות גבוה אבל גם יכול לקחת את הסיכוי ולנסות את מזלו עם קשר למנחה ורצונותיו או תיכנונו, שחקן שמחליט שהדמות שלו תעשה משהו אינו צריך לחשוב מה המנחה רוצה לעשות עם הדמות שלו, להעניש? למה? בגלל שלא הלכת בדרך שהמנחה רוצה?

 

[0Pandemonium0]

צריך לזכור שהמילה האחרונה היא בידי השה"ם ולא

בידי הקוביה. קוביה זה אלמנט אקראי שלא תמיד מתאים לעלילה שלנו: למשל, הדמות שלי החליטה לקפוץ מעבר לצוק ולנחות על מדף סלע צר שבולט ממנו, כדי שתוכל להגיע לקן הרוק ולגנוב אבן יקרה כלשהי שנמצאת שם. גלגלתי את הקוביה והופ! הדמות שלי נחתה על המדף בשקט מוחלט, יציבה לחלוטין, מבלי לעורר את תשומת-לבה של הרוק הישנה ומבלי להחליק או ליפול. מה חבל שהדמות שלי היא אביר לבוש שריון מלא ומצלצל שלא מספק אחיזה טובה בקרקע, וכל משקלו על כתפי הדמות המסכנה. אבל היי, הקוביות קבעו. בולשיט. אף מנחה טוב לא היה נותן לזה לעבור בשקט, גם אם הקוביות אמרו. הקוביות, לצערנו, לא מודעות לכך שהן משמשות במשחק עם משתנים שונים, וזורקות סתם תוצאות. המנחה והשחקנים הם אלה שצריכים לראות האם התוצאה שנתנה הקוביה הגיונית, בהתאם לעולם המשחק שלהם. למנחה יש את כל הסמכות לערער על הקוביות.

 

[shadowfax]

למה?

נניח שהדמות מותקפת ע"י נחש ארסי שמכיש את דמות ואתה זורק גילגול הצלה (אני משתמש כרגע במו"ד לשם הנוחות) והדמות עברה בצורה מטורפת, למה למנחה צריכה להיות האופציה לערער על הזריקה הזאת? מה הטעם בה? יותר מזה מה הטעם בכלל לשחק עם התוצאה ידועה מראש? על מי אנחנו עובדים בעניין? חוסר יכולת של המנחה להתמודד עם האופציה של נחיתה שקטה אינה קשורה לשאלה האם זה הגיוני, בחור נפל 30 מטר לפני שבוע ויצא ללא עצמות שבורות, צנחן עם מצנח שלא ניפתח נישאר בחיים אחרי נפילה, אתה הולך לחפש ביצה של נשר ענק שאין היגיון שהוא קיים, אבל לקפוץ בשקט מופתי אתה לא יכול? לזרוק קוביה עם אופציה להצלחה כאשר אתה למעשה אומר שזה לא יעבור אצל המנחה רק בגלל שהוא לא חשב על זה או בגלל שזה לא מתאים לעלילה שהוא רוצה, רק לי זה נישמע כמו כיסוי על הנחיה גרועה? מנחה טוב היה נותן מינוסים על הביצוע כדי להפוך את העניין לקשה כי לתאר את הקושי בעניין וברגע שניזרקה הקוביה עושה את העבודה שלו ומשכלל את התוצאה לתוך הסיפור וממשיך הלאה...

 

[The Evil Rabbit]

../images/Emo45.gif מסכים

 

[הם קוראים לי]

לא מסכים

אם אין שום סיכוי שהשיריון לא יעשה שום רעש (מתכת פוגעת אבן - יוצר רעש, לא משנה מה) אבל יש איזשהו סיכוי שהאביר יצליח בקפיצה והשחקן גלגל גבוה מאוד, למנחה יש את הזכות להשאיר את המשחק ריאליסטי (כן, אפילו בעולם פנטסטי אפשר להשאר ריאליסטים) ולגרום לכך שהאביר אמנם יצליח בקפיצה, אבל יעיר את הרוק.

 

[shadowfax]

לאבירים יש סוליות ממתכת?

מה אם האביר החריש את השיריון שלו? אולי הוא ממתכת מיוחדת? אולי הוא מחזיק בד עבה שימנע הרבה רעש? אולי יש לו נעליים רכות עם סוליות גומי? השאלה היא לא האם היה רעש אלא האם המנחה צריך לחלוק על הקוביות שהוציאו תוצאה סופר מזליסטית של נחיתה חרישית רק כי זה אינו משתלב עם התיכנון שלו?

 

[tapas tapas]

והטלה של קוביה

היא זו שתגרום לכך שהסוליות של האביר יהפכו לגומי? סוליות מיוחדות או בדים וצעיפים זה משהוא שצריך להכין מראש, זה לא יכול להופיע פתאום בגלל שהטילו קובייה מוצלחת. הבעיה היא אולי לא בהטלת הקוביות אלא במכניקה שמאפשרת מיקרים חריגים איפה שלא יתכנו מיקרים חריגים.

 

[Nihau]

הסבר פשוט יותר מסוליות גומי על אביר משוריין

למזלו האביר נחת על ערמת פלומה שהסתבכה בקווצת עשבים נבולים שצמחו על מדף הסלע הצר. הציפור הענקית ישנה טוב, מכרבלת את ראשה מתחת לכנפה העצומה, ולא שמעה את הצילצול העדין של טבעות השריון. האביר נשם לרווחה, אמר לעצמו פעם הבאה להוריד את השריון לפני הקפיצה או למצוא מישהו אחר שיעשה שטויות כאילה, והמשיך במעשיו הנלוזים להכחדת טורף על חיוני במערכת האקולוגית... וכו.

 

[בן קדם]

הסבר מצוין אבל למה

להשמיץ את האביר ולהאשים אותו בכל מיני דברים? ומה אם האביר היה מת? זה לא נקרא להכחיד טורף על חיוני במערכת אקולוגית?

על החתום - האגודה לשימור אבירים נכחדים

 

[tapas tapas]

יש פה ניצול של חוסר הפירוט.

נצלת את העובדה שהשה"ם במקרה לא פירט יותר מדי את הקרקע בו האביר דוהר. ושוב, זה כאילו שפשוט הופיעה ערמת פלומה בזכות הגילגול של הקובייה.

 

[shadowfax]

אולי היא היית שם והוא לא שם לב?

אולי וזה אפשרי שבזמן הנחיתה בגלל תנועה לא רצונית ופוזיצית הנחיתה השיריון לא הרעיש? אפשרי, אולי לא סביר, אבל עדיין אפשרי...

 

[tapas tapas]

אולי

אבל הסיכוי שדבר כזה יקרה הוא הרבה פחות נמוך מ1/20

 

[0Pandemonium0]

רד מהמנחה המסכן. כבר הספקת להאשים אותו ביותר

מדי סעיפים, ואף-אחד מהם לא נכון. לא דיברתי על אפשרות שבה המנחה רצה להעיר את הרוק, ולכן כאשר זה לא קרה הוא התעלם מהתוצאה בקוביות והעיר אותה בכל-זאת. דיברתי על אמינות, ריאליסטות, SOD: לא משנה באיזו שיטה אתה משחק, יש דברים שפשוט לא יכולים לקרות, או דברים שפשוט לא יכולים שלא לקרות. דוגמא: השחקנים נלחמים באיזה יצור שיודע כמה דברים שהם צריכים לדעת. בין שהם יודעים את העובדה הזו או לא, הם נלחמים נגדו כי הוא לא מוכן למסור את המידע בשקט, או סתם כי בא להם והם לא חכמים במיוחד. שחקן זרק קוביה ולפי התוצאה הנחית מכת מוות על היצור הזה, ובאותו רגע גם מנע מהקבוצה לקבל מידע שהיא לא יכולה לקבל בשום דרך אחרת. אז למה המנחה לא יכול להגיד שהיצור רק נפצע קשות, וכעת הוא מתחנן על חייו ומציע מידע בתמורה להם? כן, אפשר גם להגיד שיש עוד דרכים להשיג את המידע הזה ושזה מנחה גרוע או כל דבר אחר, אבל אפשר גם לעשות את שהצעתי. מה הבעיה עם הדרך הזו? ואם אדון גנב למד את השרטוטים של מבנה מסוים בעל-פה במשך חודשים וכעת מתכנן לפרוץ לתוכו, אבל הקוביה מכשילה אותו שוב ושוב בפריצת מנעול פשוט וטיפשי, לא שווה למנחה לוותר ולהגיד שהוא הצליח רק כדי שהשחקן יהנה ויוכל לממש את התוכנית שלשמה הגנב שלו למד ועבד כל-כך הרבה זמן?

 

[0Pandemonium0]

ללכת כעיוור אחרי התוצאה בקוביות, שווה מבחינתי

להליכה עיוורת עם הראש בספר החוקים. באמת, יש מקום לקצת אלתור.

 

[Nihau]

נו, בוודאי. אבל אז למה לגלגל קוביה על המנעול?

 

[0Pandemonium0]

אלמנט האקראיות והמזל?

 

[shadowfax]

אני מאשים מנחים כאלו בדבר אחד

חוסר יכולת או חוסר רצון ליצור יחד עם השחקנים עלילה. נניח שכן גנב ישב שעות ולמד מבנה וכל הדרכים אליו וקיבל בונוסים מתאימים ועדיין נכשל בגילגול קוביה כדי לפתוח את המנעול בדלת הקדמית... אז? התפוצץ העולם? נפל פתאום עץ עליו? אם הוא למד את הבניין אולי יש לו תוכנית אחרת? אולי הוא יצטרך לדמות איש במציאות האמיתית שקורה להם פתאום משהו למרות שתיכננו משהו אחר? הכל חייב להיות חלק כי הוא תיכנן את זה מראש? הכל חייב להיות חלק כי המנחה רוצה שזה יהיה כך? הדוגמה של המידע אצל היצור היא הכי גרועה: המנחה מחליט שרק הדמות הזאת יודעת משהו, אז? השחקנים יודעים מזה? או יותר גרוע מזה הדמויות יודעות את זה? מידע חוץ משחקי שמשפיע על פנים משחק זה בהחלט הנחיה טובה: "שניה הוא לא מת כי הוא צריך לתת לכם מידע..." הטיעון שלך תלוש מהמציאות (תרתי משמע) כי הוא מחייב את המנחה לשנות את המציאות שהרגע נוצרה, זה שבירת הSOD הכי גדולה שאני מכיר "אה שניה ... זה לא קרה באמת... מחזירים את הזמן אחורה..." או "רגע לא תיכננתי שזה ילך כך אז זה לא" או יותר גרוע "אני לא רוצה שתעשו את זה אז אתם לא עושים את זה"

 

[0Pandemonium0]

הדוגמאות האלה ממש גרועות פשוט כי המצאתי אותן

על המקום. מה דעתך על דמויות שנכנסות למבוך בפירמידה, הדלת מאחוריהן ננעלת והן הולכות לאיבוד. במזל הן מצליחות למצוא את חדרו של הפרעה המת, שהוא היחיד שיודע את הדרך החוצה. הוא יכול למסור להם את המידע, אבל לא בכזו קלות. קודם הם יצטרכו ללכת איתו מכות. זה בכלל לא קשור להחזרת הזמן אחורה, אתה סתם מציג את זה בצורה כזו כדי ליצור דה-לגיטימציה. זה לא שהדמות מתה ואז המנחה מחייה אותה רק כדי לקדם את העלילה, אלא הוא פשוט מתעלם מן הקוביה מלכתחילה. יש גבול לכמה מזל או חוסר מזל יש לדמות, וברגע שגורם המזל נעשה דומיננטי במידה שבלתי תיאמן, צריך לעשות משהו בקשר לזה.

 

[shadowfax]

המזל הוא גורם מציאותי

למה בכל דוגמה הם חייבים ללכת מכות עם מישהו? באופן כללי למה לתת למישהו מידע ואז להעמיד אותו במצב שבוא הוא יכול למות מבלי לדאוג לחלופה? זאת הנחיה גרוע ולא דומיננתיות של מזל. מזל הוא לא דומיננתי לשחקנים הוא דומיננתי למנחה, שחקנים לא יודעים מה מנחה מתכנן ומה הוא לא, מבחינתם הם רואים רק את תוצאות הפעולה, מנחה שאינו יכול להתמודד עם רעיון שיש קוביות והם יכולות לשנות לו את התוכניות, הוא מנחה שאני מגדיר גרוע, לצערי כיום מנחים גרועים יכולים להתחבא מאחורי "משחק ללא קוביות" כדי להסתיר את חוסר יכולתם להנחות או חוסר רצינותם, בסופו של דבר זה מסתכם במנחה גרוע, זה מה אני טוען כל הדרך (ולמעשה שנים), מנחה טוב יכול לעשות הכל עם קוביות או בלי קוביות (אם אין לו כוח לעבוד קשה זה יהיה בלי) אבל כמו שציינתי שימוש בקוביה מוביל למשחק איכותי יותר מעניין יותר כזה שמאפשר גם לשחקן וגם למנחה להנות מכל מה שמ"ת מספק - חוויה אינטראקטיבית אמיתית ואיכותית.