שטניזם מהו....
שטניזם 1. מה נקרא שטניזם ואינו כזה: הנוצרים האדוקים ביותר מאמינים שקיימים רק שני כוחות על-טבעיים בעולם - אלוהים והשטן. על-פיהם כל אדם שאינו עובד את האלוהים שלהם הוא עובד את השטן (כולל יהודים ונוצרים שאינם בעלי אמונה זהה לשלהם). על פי כך יותר מ- 95% מאוכלוסיית העולם שייכת לשטניזם. קבוצה שנייה טוענת שכל הדתות שאינן משיחיות הן צורה של שטניזם כולל בודהיסטים, הינדויים ומוסלמים. לפי-כך לפחות 75% מאוכלוסיית העולם שייכים לשטניזם. אחרים מאמינים שכל הדתות פרט לדתות אברהם (נצרות, איסלאם ויהדות) מושפעות מן השטן ומכאן הן צורה של שטניזם. הקבוצה האחרונה מאמינה שרוב דתות העולם אינן דתות של השטן, אך שדתות כמו סנטריה, דתות מהקריביים, דרואידיזם, וויקה ודתות הניו-אייג´ (שהן דתות רודפות שלום במקורן) הן צורה של עבודת השטן. כמו כן כל התעסקות בנסתר כגון קריאת קלפי טארוט, אסטרולוגיה וכו´ נחשבות לעבודת השטן. תיאורם של בודהיסטים, דרואידים, הינדויים, יהודים, מוסלמים, טאואיסטים, וויקנים ונאו-פאגאנים כעובדי השטן יצר במהלך ההיסטוריה בלבול עצום שפעמים רבות גרם עויינות וחוסר סובלנות דתית, ופעמים גם למעשי לינץ´ ורצח המוני כנגד אנשים שכוונותיהם היו רק טובות וטהורות. המונח "שטניסט" או "שטניזם" יכול להתייחס רק לדתות בעלות קשר ישיר לשטן היהודי-נוצרי. שטניסט הוא: אדם העובד את השטן היהודי-נוצרי, או עובד אל אחר בעל אותן תכונות כגון האל המצרי סת, או מקבל את השטן כעיקרון חיים שקדם לנצרות ומשתלם לחקות אותו וללכת בדרכו. 2. צורות של שטניזם שהופיעו בעולם: אלו הן 4 האמונות הנפוצות ביותר בעולם בקשר לשטניזם. יש לציין שאין ביניהן שום קשר פרט להכרה בשטן במסגרת האמונה שלהן. שטניזם דתי - דרך החיים הזו רואה בשטן גם עקרון חיים וגם כח על-טבעי המקביל לאל. רוב ההולכים בדרך זו הם מבוגרים, אם כי ישנם גם מעט מאוד בני נוער. שלוש מסורות נכללות בדרך החיים הזו: כנסיית השטן, מקדש סת, וכנסיית שחרור השטניזם. על-פי מחקר מ-1991 רק כ-3500 מבוגרים בארה"ב הסכימו להודות על השתייכות לאחת מהכתות האלו. אולם המספר גדול בהרבה כיוון שבסוף שנות ה-70 משרד ההגנה של ארה"ב העריך שישנם כ-10,000 איש רק בכנסיית השטן. (ראה נספח על כנסיית השטן). חשוב לדעת גם שהשטן בו הם מכירים שונה לחלוטין מהשטן הנוצרי. השטן לפיהם הוא קדם-נוצרי ומקורו בתפיסה הפאגאנית של כח, און, מניות וחושניות. עבור רוב אותם שטניסטים השטן הוא כח הטבע ולא צורה של אל. השטן שלהם אינו קשור לגיהנום, שדים, קלשונות וכו´. מאז תחילת שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 הופצו שמועות רבות על טקסי התעללות שטניים בתינוקות, ילדים ומבוגרים. כל השמועות נופצו כיוון שהן לא הוכחו.(ראה נספח טקסי התעללות). שטניזם גותי - זוהי דת דמיונית רעה ביסודה שהומצאה על-ידי הכנסייה הנוצרית בימי הביניים. עליהם סופר שהקריבו ילדים, מכרו את נפשותיהם לשטן ועוד. השטניזם הגותי מעולם לא היה קיים כאירגון בעבר, הוא אינו קיים היום לפרט בדמיונם של אנשים ובסרטי זוועה ואימה. רצוי לא להתבלבל בין השטניזם הגותי לתרבות הגותית שכוללת פילוסופיה, מוסיקה ואורח חיים שאינו קשור בשטן כלל. שטניזם שיטחי - זוהי דת הממזגת בתוכה אלמנטים משטניזם דתי, שטניזם גותי, כישוף מעשי וטיקסי וכל דבר טיקסי שהמאמינים מצליחים למצוא. בדרך-כלל משתייכים לדת הזו בני-עשרה ובדרך כלל רק לזמן קצר. מספרם נע בין עשרות לבין מאות אלפים בכל מקום בכל רגע נתון (בצפון אמריקה). הם בדרך כלל מתדרדרים לפעילות פלילית "קלה" כמו וואנדליזם וגראפיטי, ועלולים במקרים הגרועים להתדרדר גם לפלילים קשים כמו חילול בתי-קברות, התעללות בבעלי חיים ובאנשים. צורות אחרות של שטניזם - לעיתים מופיעים רוצחים הטוענים שהם בצעו את מעשיהם בשם השטן או שהם שטניסטים בעצמם. דוחות משטרתיים הראו שכול אותם רוצחים כלל אינם מכירים את הדתות הקשורות בשטן. מאז שהחלו להחקר טקסי ההתעללות השטניים נמצאו רק 3 מקרים בהם הייתה הכנה של "זירת התעללות פולחנית", ומבדיקה התברר שבמקרים אלו המתעלל השתמש בהעמדת פנים על-מנת להפחיד ולשלוט בקורבן. להקות רוק כבד טוענות לפעמים להשתייכות לכת השטן על-מנת לעלות מכירות של תקליטים. 3. מסורות ואמונות של השטניזם הדתי: השטן בצורתו הפאגאנית נחשב יותר כעיקרון ולא כאל. מושם דגש על אחריותו של הפרט לעצמו. השטן אינו אחראי למאמיניו. השטניסט מכבד ומוכיר את החיים. ילדים ובעלי חיים הם הצורה הטהורה ביותר של כח חיים, וכשכאלה הם נחשבים לקדושים ויקרים. הם מאמינים שעל האדם לחיות את מאוויו ותשוקותיו (עם דגש על 7 חטאי המוות) יחד עם מבוגרים המסכימים לכך. יצירתיות וייחוד מעודדים. הם משתמשים בסימלה של באפומת (ראה נספח הפנטגרם), ובסמל עתיק מן האלכימיה שסימל את הגופרית. תחילתו של השטניזם הדתי זוהי טעות לחשוב שהשטניזם הדתי הוא עתיק. סברה אחת שאינה נכונה אומרת שהוא פותח ע"י אליסטר קראולי(1875-1947). זו תוצאה של אורח חייו הנועז שפורסם בצהובונים שכינו אותו "האדם הרשע ביותר בעולם", ו"המפלצת 666". על-פי העיתונים הללו הוא הקריב קורבנות חייה, קיים אורגיות וכישופים הכוללים בתוכם יחסי מין. קשה לדעת עד כמה השמועות עליו אמיתיות שכן ידוע שהוא אהב מאוד פירסום, ועם זאת מעולם לא נעצר, נשפט או נאסר. למרות שהוא מעולם לא החשיב עצמו כשטניסט, שטניסטים רבים רואים בו דמות נערצת בגלל כישוריו המיסטיים האדירים. הסברה שנראית נכונה יותר היא שהשטניזם הדתי הפך לאירגון ב-30 לאפריל 1966 ע"י אנטון סזנדור לאווי, כאשר זה הקים את כנסיית השטן. בעקבות זה הכנסייה הנוצרית הפיצה ספרים מימי הביניים שאיתם פרצה הפניקה של שנות ה-80 (Satanic Panic). הפניקה היתה חסרת בסיס אז, והיא חסרת בסיס היום. שטניזם דתי היום - ממה יש להיזהר שטניסטים דתיים היום משתדלים להיות מכונסים בקבוצות וכתות שונות. בינם ובין הוויקנים ישנה עוינות מסויימת על בסיס מקצועי. בכלליות הם אינם מזיקים. 4. שטניזם גותי- המקור והיום זוהי דת דמיונית שהומצאה ע"י הכנסייה הנוצרית בימי הביניים כדי לבסס את מעמדה. היא הייתה דמיונית אז והיא דמיונית היום. במהלך המאה ה-15 פורסמו ספרים של הכנסייה שהורו לשרוף שטניסטים ואף נתנו תיאור מדוייק שלהם. בעקבות הספרים גבר מנהג שריפת המכשפות. המכשפה האחרונה באירופה נשרפה בשנת 1792. בדרום אמריקה המשיכה הכנסייה לשרוף כופרים עד שנת 1830. מזה 300 שנה לא נמצאו עדויות חותכות על טקסי התעללות שטניסטיים בעולם כולו (פרט למקרה אחד ביוון ב-1995), אולם מחקרים שבוצעו במדינת יוטה הראו שתושבי המדינה מאמינים שבצפון אמריקה יש כ-60,000 מקרים כאלו בשנה, וכן שכת השטן היא אירגון בין לאומי סודי המהווה סכנה גדולה לאנושות. הסכנה בשטניזם הגותי הוא היגררות של בני נוער אחרי ספרים שהם קוראים (בעיקר ספרי שנאה כנגד השטן המופצים ע"י הכנסייה הנוצרית), ואחרי סרטי זוועה ואימה המבוססים ממש על אותם הספרים. 5. שטניזם שיטחי - אז והיום ישנם עשרות אלפי בני נוער העוסקים בשטניזם באופן שיטחי (בארה"ב). המקורות שלהם הם בדרך-כלל ספריהם של לאווי וקרואלי. לעיתים הם גם מקבלים עידוד מספריה של הכנסייה הנוצרית. לעיתים הם ילמדו גם מספרים על קבלה, כישוף מעשי, וויקה, ודתות נאו-פאגאניות. בני נוער אלה מתדרדרים בדרך כלל לתקופות מוגבלות לפלילים. מקורות: “Religious Requirements and Practices of Certain Selected Groups” Department of the U.S. Army, Apr-1978. “The Satanic Bible"’ by A.S. LaVey (1989) “Satanism” by the Ontario Consultants on Religious Tolerance מקווה שתרמתי קצת לדיון.... באור, Dia Leoghann
