רשמת שאת לא רוצה לדבר עם אחותך כדי לקחת מפתח, אבל גם רשמת שהיית אצלה יומיים במהלך המלחמה. דיברת איתה כשהיית שם? או שהיא גרה מספיק קרוב כדי שתוכלי פשוט ללכת לשם בלי יותר מידי תקשורת איתה?
האמת שביום שהתחילה המלחמה, כשהייתה את האזעקה הראשונה ב-4 בבוקר באיזה יום (להודיע לנו על המלחמה), אז היא שלחה לי הודעה ואפילו שאלה אם אני רוצה לבוא אליה כי בבית שלה יש ממ"ד ואז שאלתי אותה אם הילדים הגדולים שלה בבית סתם כדי לדעת, לא אמרתי כלום על לישון שם. והיא כתבה לי הודעה חזרה שהיא לא חשבה ספציפית על זה שאני אשן שם. ואני כזה- מי בכלל דיבר על שינה? אבל אולסו, אם אני באה אליה ב-4 בבוקר בגלל המלחמה ואני לא יודעת מתי אני אלך, אז הגיוני שאני ארצה לישון שם מתישהו.
בקיצור ההערה שלה עשתה לי ממש אנטי, אז אמרתי לה שלא צריך אני אסתדר. ואז היו את היומיים הראשונים שפשוט נשארתי בבית שלי עם כל ההתראות ובעיקר ישנתי. אחרי היומיים האלה היא שוב שלחה לי הודעה אם אני רוצה לבוא ונראה לי הבינה שהתעצבנתי מההערה שלה, אז היא הוסיפה גם שאם אני ארצה לישון יש את החדר של אחיינית שלי פנוי, אז אמרתי בסדר, ובאמת באתי אליה יומיים, אבל לא הייתי אצלה כל היומיים האלה, פעמיים באתי בערב והלכתי בסביבות הבוקר כי רוב ההתראות היו החל מהערב לתוך הלילה וברוב שעות היום לא היו אזעקות.
בעיקרון כאילו לא זוכרת כמה ממש דיברנו אבל נראה לי אנחנו מסוג מהשפחה שאנחנו פשוט שונאים אחד את השני בלב אבל נחמדים אחד לשני כלפי חוץ, אז זה סוג של היה הווייב כשהייתי אצלה אנחנו במקרים נדירים ממש רבים וצורחים אחד על השני, שזה חבל לדעתי, כי עדיף שפשוט נריב ונצרח אחד על השני ונוציא את כל העצבים, במקום זה אנחנו שומרים טינה בלב כל הזמן אז אנחנו כל הזמן מתנהגים נחמד אבל כועסים מבפנים.
ציינת גם שאת לא בקשר טוב עם בעלה של אחותך וזה ממש מתסכל שאת צריכה לפנות אליהם בשביל המפתח. החלק השפוי שבי יגיד לך לעשות מאמץ אחרון לפנות אליה לגבי המפתח, זה רגע אחד של חוסר נעימות וזהו.
אז לגבי המפתח, היה איזה יום שחשבתי מה לעשות, יש לי ידיד ממש טוב שהוא ממש קרן האור היחידה שלי בזמן הזה, והוא עוזר לי במלא דברים. דיברתי איתו, והוא הסכים ללכת אליה לקחת את המפתח ממנה לשכפל ולהחזיר לה (ואני כמובן הייתי מחזירה לו כסף). וגם שלחתי לה הודעה והיא אמרה שהיא מסכימה. אבל באותו יום (נראה לי שזה היה ביום ראשון), עדיין זה עשה לי קצת חרדה כל העניין וחשבתי שאני אעדיף אם אחד ההורים שלי יוכל לעשות את זה. אז התקשרתי בבוקר לאמא שלי וביקשתי ממנה שהיא או אבא שלי כנראה כי הוא יותר נייד, יעשו את זה, והיא הבטיחה לי שאבא שלי יעשה את זה, ואז הלכתי לישון והתעוררתי בערב, התקשרתי לאמא שלי ושאלתי אם הוא עשה את זה, אז היא אמרה לי שהיא שכחה. אז התחלתי לצרוח עליה וממש איבדתי את העשתונות כי היא הבטיחה לי שהיא תדאג לזה, אם היא לא הייתה מבטיחה או אומרת שקשה להם זה משהו אחד, אני פשוט לא יכולה לסבול שהיא כל הזמן מבטיחה לעזור לי בדברים ואז לא עושה את זה. והיא המשיכה להבטיח שזה יהיה ביום אחר, וצרחתי עליה שאני לא מאמינה למילה שיוצאת לה מהפה יותר. הייתי ממש פקעת עצבים כל הלילה...
ואז העברתי את הזמן איכשהו וראיתי שהבוקר מתקרב. הידיד שלי שהוא גם כמוני לרוב ער בלילות וישן ביום היה ער, והיה לי פרץ של אנרגיה מהעצבים כנראה, אז כשראיתי שהשעה 6 בבוקר מתקרבת, שלחתי לו הודעה אם הוא יכול לבוא איתי לאחותי לקחת את המפתח ולשכפל ולהחזיר והוא אמר שכן. בסביבות 6 בבוקר נסעתי אליו, לקחתי אותו ונסעתי לאחותי, שלחתי לה הודעה שאני באה עכשיו לקחת את המפתח, היא בד"כ כן ערה בשעות האלה אבל ראיתי שהיא לא ראתה את ההודעה, למרות זאת החלטתי שאני באה אליה בכל מקרה ואני אתקשר ולא אכפת לי להעיר אותה, באמת בהגעתי אליה באיזה 6:15 בבוקר ובאמת הערתי אותה, וחשבתי שהיא תכעס אבל היא דווקא לא, אני פשוט ידעתי שאם אני לא עושה את זה באותו רגע אני לא אעשה את זה, היא נתנה לי את המפתח, אבל אמרה לי שאולי יחליפו עוד פעם מנעול (לא ברור לי למה). גם אמרתי לה באותו בוקר שאני רוצה את המספר של הקבלן שעושה את השיפוץ כדי שיהיה לי קשר ישיר איתו, למרות שאני לא יודעת כמה יהיה לי אומץ לדבר איתו ולהתעסק בכל הדברים האלה, ואז לפני שהלכנו אני וידיד שלי לשכפל, כי גם ככה היינו צריכים לחכות קצת כי הטמבוריה רק נפתחה בשעה 8, אז הלכנו לבית שגרתי בו ונכנסו פנימה סתם לראות את הבית. זאת הייתה חוויה ממש הזויה שהציפה אותי, אני כמעט לא הייתי בבית מאז שהטיל נפל ובטח לא אחרי החלק המאסיבי של השיפוץ. אחר כך חיכינו לשעה 8 ואז שיכפלנו את המפתח ושמתי את המקור לאחותי בתיבת דואר (והיא עשתה לי לב על ההודעה, אין לי מושג כבר מה קורה) הבעיה לטפל בכל מה שקורה עכשיו ואם רק לשכפל מפתח לקח ממני כ"כ הרבה כוחות אני לא יודעת איך אני אתמודד עם דברים אחרים. אני היום שוב חושבת אולי על האופציה של לקנות דירה במקום, אבל גם כל המחשבות על הסידורים שקשורים לזה ממש מציפים אותי. באופן כללי נראה לי שאני במצב ממש לא טוב בריאותית, יש לי כל הזמן סחרחורות ובחילות ואני מרגישה כל הזמן רע. אני חושבת שבטח חסרים לי מלא דברים בגוף בטח ברזל. גם כשהלכנו לשכפל את המפתח אז כל שניה ביקשתי שנשב כי היה לי הרבה סחרחורת. גם יכול להיות שפיתחתי אגורופביה, שזה בגדול פחד לצאת מהבית כי אני באמת כמעט ולא יוצאת מהבית, וכשאני יוצאת, ובעיקר אם יש הרבה אנשים אני מרגישה מאוד מוצפת, הרבה פעמים זה מוביל אותי לסחרחורות ובחילות וצורך לשבת, קרה גם פעם שפשוט הקאתי ברחוב מרוב ההצפה. זה עוד סיבה שטוב שעשיתי את זה ב-8 בבוקר שבקושי היו אנשים ברחובות.
אבל זכור לי שיש לך גם אח או שדמיינתי? אם כן איפה הוא בכל העסק?
לא דמיינת, יש לי אח אבל הוא יותר גרוע מאחותי ואני שונאת אותו כבר הרבה שנים, אין בניינו כמעט דיבר בכלל. בגדול נראה לי שהוא חושבת שאני ילדה קטנה ומפונקת שסתם מתלוננת על החיים שלה, והוא לא מאמין לשום דבר שאני מרגישה. מבחינתי הוא נמחק לגמרי אחרי שאמר לי לפני הרבה מאוד שנים, אחרי ניסיון אובדנות שבעקבותו הגעתי לבית חולים, שידעתי שאני לא אמות וסתם רציתי תשומת לב. (וכמובן, שבפעמים הבודדות שאיכשהו יוצא לנו להתראות אנחנו נחמדים אחד לשני מבחוץ כזה. גאד אנחנו משפחה כ"כ מוזרה, אני לא מבינה את ההתנהגות של אף אחד במשפחה ההזויה הזאת. כאילו כשהוא רואה אותי הוא כולו כזה נחמד ושואל מה שלומי וזה), וגם אחרי שנפל הטיל לקח לו איזה שבוע להתקשר אלי לשאול איך אני, ולמרות שהוא גר בת"א ואולי הוא לא ידע מיד שהבית שלי נפגע, אני מאמינה שהוא ידע לפני שהוא התקשר, אפילו ההורים של בעלה של אחותי, אני יודעת שהם שמעו על זה יחסית מהר ויצרו קשר עם המשפחה, והם גרים בירושלים. בקיצור, אני מעדיפה להכניס לעצמי משהו לעין לפני שאני אבקש מהבן אדם הזה עזרה.
אולי אם אני יכולה לעזור לך בלחפש דברים שצריך לקנות לבית שאפשר להזמין אני אשמח לעזור
תודה רבה על ההצעה
גם הידיד שלי הציע לעזור לי עם הדברים האלה. אני עדיין חושבת שאני צריכה לדבר עם הקבלן קודם לדעת מה בכלל עובד בבית ומה לא (נגיד חלק מהאורות עובדים, בדקתי כשהייתי שם, אבל חלק לא, לא יודעת מה מחובר לחשמל ומה לא. גם לא בדקתי מים לא יודעת אם זה עובד). לפני שאני קונה בכלל משהו כי אני לא יודעת בכלל מה הם עוד צריכים לעשות שם, אחותי נדמה לי אמרה לי מתישהו שהם עוד נכנסים לעשות דברים שם, אני לא יודעת אם זה חכם לקנות עוד רהיטים אם הם עוד ישפצו והדברים האלה יתלכלכו. וכמו שאמרתי אני בכלל מבולבלת עכשיו לא יודעת אם עדיף לנסות לחפש דירה לקנות כי זה גם מרגיש גדול וכבד, אולי לחפש דירה אחרת להשכיר? לא יודעת. נראה לי שמה שיקרה בסוף זה שאני פשוט אחתום חוזה על עוד שנה בדירה הזאת כנראה מרוב שאין לי כוח לעשות כלום
for what it worth יש להארי שיר שבו הוא מדבר לחברה טובה שהמשפחה שלה פגעה בה ואומר לה שמגיע לה טוב יותר
הכרתי את זה לפני ששמת אבל באמת לא הקשבתי לו לעומק אף פעם, אבל מאז ששמת אותו אני מקשיבה לו המון בימים האחרונים וזה באמת שיר מהמם ואני חורשת עליו. אני חושבת אפילו ששמעתי אותו איזה פעם אחת ובכיתי, אז תודה שגרמת לי להכיר את השיר הזה יותר טוב, הוא באמת ממש יפה, והרגיש לי גם מתחבר קצת למצב שלי (וגם יפה מאוד בלי קשר)
אני זוכרת את רוב הפרטים פה שכבר סיפרת לנו, אבל לא את הכל. היחס הזה מהמשפחה נשמע באמת מאוד כואב
אני חושבת גם שענייני ירושות ובמיוחד של נכסים גדולים הורסים יחסים בהרבה משפחות וזה נורא עצוב. אבל לגמרי הייתי מצפה ליותר אמפתיה מהמשפחה אחרי שכמעט פגע בך טיל.
אני חושבת שאני מאוד מבינה גם את העניין שאת יותר מתפקדת כשאת גרה עם עוד אנשים, ופחות כשאת לבד.
איך את מרגישה עכשיו?
תודה רבה על התגובה, אני מצטערת שלקח לי כ"כ הרבה זמן לענות על הכל, ונראה לי גם שלא הגבתי לכל מה שרציתי, אבל אני ממש מעריכה את כל ההודעות שלכן ואת כל התמיכה וההקשבה. אין כמוכן.
www.facebook.com
אפילו משחקים ישנים של הסיהוקס אני לא רואה
שם: מיקי טוויסטד
סדרות החודש:
אם הייתה לך אפליקציה שיכולה לעשות רק דבר אחד ממש מוזר – מה היא הייתה עושה? אפליקציה שסופרת את הפעמים שאני נוגעת באף שלי ביום
תמונה/סרטון/מתכון לסלט המבורגרים...
)
