חסויה, אני חושבת שהבעייה היא
דווקא העובדה שהשוקולד אינו זמין. גם אני מאד אוהבת שוקולד . כשהייתי ילדה חיסלתי חבילות שלמות שמצאתי בבית (למרות שהסתירו אותן ממני. גם הורי חשבו שאם לא אראה את השוקולד התאווה אליו תחלוף). משבגרתי וגרתי לבד , קניתי המון שוקולד. וראה זה פלא, מיום שזה נעשה לי זמן ובהישג יד , אני פחות אוכלת שוקולד. אני עדיין מאד אוהבת שוקולד ומתאווה אליו , אבל עצם העובדה שאין כאן שום איסור שמתלווה אליו בהחלט מוריד את מינוני הצריכה. אני יכולה גם להעיד על חברים של ילדי , שהוריהם אינם מכניסים לביתם ממתקים, שוקולד או כל מאכל אחר ( מטעמים שונים ) , על צורת ההתנהגות "החזירית" כשהם פוגשים במאכל הזה אצל חבריהם. תנסו להכניס שוקולד הביתה ולאפשר לה גישה חופשית. לאחר התקופה הראשונה של "לחסל הכל ומהר כי לא יישאר לי" , אני צופה שינוי. ולא, אני ממש לא קושרת זאת לטוראט , למרות הכפייתיות , בגלל מה שכתבתי לעיל.