פרק עצוב.
הפרק הזה היה מיוחד מאוד. מחוץ לאי אר. בשקט של הוואי... אממממ... מארק לא היה הדמות החביבה עלי, אבל אתם יודעים... אתם בטח כועסים על רייצ´ל על ההתנהגות שלה למארק והכל. אבל תנסו לחשוב על זה: ילדה בת 14 שכל מיני דברים נדפקו לה בחיים (מארק הזכיר לנו) והיא גם לוקחת סמים ואבא שלה עומד למות. אולי היא מרגישה שכאילו מותר לה הכל. זה מה שבני נוער חושבים לפעמים באופן כללי, ואולי היא חושבת שאין לה מה להפסיד, או שהחיים והאנשים לא היו טובים אליה- אז היא לא חייבת שומדבר לאף אחד. אולי היא גם ניסתה להראות שלא אכפת לה (למרות שברור שכן), אולי זאת היתה הדרך שלה להתמודד עם זה. חוץ מזה, בסוף היא היתה די בסדר, למרות שציפיתי שהיא תגיד לו "I´m sorry, I love you" או משהו כזה. קיויתי שהיא תתנצל. זה לא קרה... מארק מצידו היה ממש סבלני ואבא טוב, כנראה הוא באמת הרגיש אשם על כל השנים שהוא לא היה איתה. הוא בחר לבלות איתה בימים האחרונים שלו, ולא עם אליזבת´ ואלה למשל. הקטע בהתחלה שהוא הקריא את הרשימה של כל הדברים שהוא לא הספיק לעשות היה מ-א-ו-ד עצוב. כשחושבים על זה, זה פשוט איום ונורא. אדם שיודע שהוא עומד למות ומונה את כל הדברים שהוא רוצה לעשות, אבל לעולם לא יוכל... לגבי השיר, אני דוקא מעדיפה את הגרסה המקורית שלו, חשבתי שישימו אותה. לצערי לא. אני מקווה שבעונות הבאות של הסדרה ישלבו את רייצ´ל בכמה פרקים. זה יכול להיות מאוד מעניין, לראות אם היא באמת תבוא לפגוש את אלה ואיך יהיו היחסים בינה לבין אליזבת´ (ישתפרו? או אולי להפך?). אולי אפילו שיהיו לה סצינות עם עוד רופאים, כדי לראות איך הם מתייחסים אליה... ונראה לי שזהו. מקווה ששרדתם עד פה.