עציון. למדינה בעלת אופי דמוקרטי כמו ישראל, אזכור הקרב בדיר יאסין הוא משמעותי וראוי לאזכור כאמצעי חינוכי (בדיוק כמו שראוי ללמוד ולהשתמש בדוגמת 'כפר קאסם'). אין ספק שהטבח בגוש עציון (כמו גם שיירת הדסה, נמל חיפה, קיבוץ יד מרדכי ועוד) הינן טרגדיות נוראיות, אבל לא מהוות מאורעות משמעותיים מן הבחינה החינוכית-היסטורית. מקווה שהצלחתי להבהיר.
../images/Emo41.gifומי אתה שתקבע../images/Emo35.gif
איך בדיוק הכפשת שמם של לוחמי האצ"ל והלח"י תורמת לחינוך 'הדמוקרטי'? מדוע יש צורך לתת משמעות מיוחד לכפר שנערך בו קרב קשה ותוך כדי הלחימה נהרגו אזרחים, ועוד לטעון שמדובר בטבח? איך בדיוק חינוך דור העתיד להלקאה עצמית יתרום לנו מההיבט החינוכי? ואולי דווקא סיפור מעשי הזוועה הערביים הוא משמעותי שכן הוא מבהיר לנו מהו טיבם של אויבינו.
אף אחד לא מכפיש את שמם של אנשי האצ"ל, יש ביקורת על התנהגותם (למשל בנושא השוד שכונה על ידם "החרמות") אבל החשוב הוא ללמוד מהחריג על מנת לא לחזור עליו. בדיר יאסין, ובכפר קאסם בוצעו פשעים, שייתכן ונראו לחלק מהאנשים כנכונים לזמן ולמקום. היום צריך ללמוד מה היה ואיך להמנע ממעשים דומים.
אבל הדיון הזה קצת יוצר תחושה של חוסר איזון ואם בכל מעשינו אנחנו שואפים לאזן את המורשת הפטריוטית כל כך שלמדו אותנו ובין המציאות האפורה, אז בדבריך האחרונים יש מן הפגם. אני מבין מאיפה אתה בא, אבל חשוב לזכור שבאותם ימים הייתה השפעה מאוד גדולה של טבח אחד על משנהו. אין לנתק את האירוע מקונטקסט כפי שאין לנתק פיגוע טרור מהאירועים שקדמו לו.
תוכל בנקל לראות שלא קבעתי. אפשר לכנות את אשר אירע בדיר יאסין כטבח כשם שאפשר לכנותו כ"קרב", שתי הפרשנויות לגיטימיות. ובכל זאת ברור לנו שמבחינת הנורמות של שנות ה-2000 לוחמה בשטח בנוי כמו זו שבדיר יאסין היא לא מקובלת ולא לגיטימית. בהחלט ראוי להשתמש בדיר יאסין כדוגמה לאמצעי לוחמה שאין להשתמש בה.
היבשות ולא התמקדות בנארטיבים ופרופוגנדה משני הצדדים. כך שאין לי בעיה להקנות משמעות לעניין מסוים רק מההיבט ההיסטורי ולא מההיבט החינוכי, שכן דבר זה תלוי בהשקפה הפוליטית האישית של כל אדם.
../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif תרגום לעברית פשוטה:
"מכיוון שמדינת ישראל בעלת אופי דמוקרטי, היא חייבת לזכור פעולות זוועתיות שבוצעו בשמה. משום שהערבים הם חבורה של ברברים, אין שום דבר יוצא דופן בפעולות הזוועתיות מצידן, ולכן אין צורך שייזכרו" איכשהו זה לא מוצא חן בעיניי.
למה בכלל נוצר ארגון שמאל של מזרחיים בלבד? מה גרם להם להקים ארגון שמאל משלהם? ש"ס לדוגמא קמה בעקבות יחס החרדים האשכנזים כלפי החרדים המזרחיים, אבל פה, אנחנו לא מתפלאים כי החרדים אף פעם לא היו האנשים הסובלניים ביותר.
המזרח לימין הוא גבוה בהרבה יותר מזה של תנועות השמאל (ואם אינני טועה אחוז חברי תנועת הליכוד בני עדות המזרח הוא גבוה יותר ממס' החברים האשכנזים - לא כולל עולי חבר העמים). האם זה משקף דבר מה? גם הקשת המזרחית איננו ארגון "מזרחי", היות והוא איננו מוגבל למזרחים בלבד, אלא תנועה בעלת רוב של חברים מזרחיים.
מה גרם לתופעה שבה רוב המזרחיים הם אנשי ימין? למה לעזאזל, מרץ (גם בימיה הטובים, שבה היתה מורכבת מ-12 חכ"ים), היתה מורכבת ועדיין, ממזרחי אחד, רוסי אחד, ערבי אחד והשאר ישראלים "רגילים", קרי אשכנזים? זה לא מוזר מבחינתך?
המזרח, איש לא יכחיש זאת. האם זה קשור לאידיאולוגיית השמאל? האם מדובר בעוולות רלוונטיים לימינו אלה? לא, אי הבחירה של כהן לראשות יחד לא מטרידה אותי, כמו גם המחסור של המפלגה בח"כים מזרחיים. אני לא מאמין בשיריון משבצות כשזה נוגע לפוליטיקה, ולא אכפת לי אם ייבחרו אשכנזים או ספרדים לתפקיד ח"כ.