חוץ מדוגמניות-על או ילדים, רוב האנשים יעריכו יותר פורטרט כזה על פני פורטרט שבו רואים כל פגם ונקבובית. אבל, שים טישטוש על העיניים, ומייד תקבל תחושה שכל הצילום מטושטש, למרות שרובו כבר כזה. אולי זה קשור לצורה שהמח מנתח פנים.
מה הבחור הולך לצלם? חתונות, ספורט או כל דבר אחר שמתרחש במקום שלא מואר טוב במיוחד? שם משתמשים רק בעדשות מהירות ככל האפשר, או צילום נוף, שם זה לא משנה בכלל.
אפילו מגירסאות קודמות או מיושנות. אורך מוקד 70-200 משמש לצרכים אחרים מאורך מוקד 100-300 - לכל אחד יתרונותיו וחסרונותיו. לרפלקס הדיגיטלית-רצוי עדשת L ,ותראה את ההבדל - ל ל א כל צורך בחידוד במחשב-זה מדהים! (אפילו תעביר חידוד לא תראה הבדל) זאת לעומת הצורך התמידי כמעט בחידוד בעדשות ה'ממוצעות'.או בתמונות ממצלמות קומפקטיות מסוימות.זה היה אחד הדברים שממש תיסכלו אותי בקולפיקס,למשל.
בדיוק עכשיו סיימתי לקרוא שרשור בdpreview שדיבר על ה 75-300. מסתבר שהתמונות בעדשה הזאת יוצאות תמיד רכות בתחום 200+ אלא אם כן מצלמים ב f8 וגם אז לא בטוח. עד 200 , התמונות יוצאות רכות בהתאם לצמצם ולתנאי הצילום. מכיוון שהטווח לא כזה חשוב בינתיים ה-L על הכוונת שלי מבין השתיים השאלה מה לגבי הסיגמא? שווה דיון?