300 הלוחמים של גדעון.

יוסי ר1

Active member
אני לא בטוח שאתה צודק יותר מדי.

בדואים מקיימים חיי נדודים, ואילו גדעון חי בשכם, עירוני למהדרין. יש איזושהי נטיה לראות בתקופות הקדומות בבואה של הבדואים, ולא תמיד בצדק. קרא נא בהקדמתו של פר' פליקס לספרו על החקלאות בארץ ישראל בימי המקרא המשנה והתלמוד. הוא כותב שם על הטעות שבהשוואת החקלאות העברית הקדומה עם החקלאות הערבית המסורתית, באשר החקלאות העברית היתה מתקדמת עשרות מונים מזו הערבית של ימינו.
 
סתם דרך אגב -

דווקא יש הלכה בקשר ליד המנגבת. על פי ההלכה, צריך 'לקנח' עם יד שמאל דווקא (ולא עם האמצע האצבעית, שעליה כורכים את התפלין).
 

יוסי ר1

Active member
האם אתה יכול לתת הפניות יותר

מדויקות, היכן ההלכה ומי פסק? משום שבתקופה מאוחרת, תמצא גם הלכות (ומנהגים) על איזו נעל יש לנעול ראשונה, ובאיזה סדר יש לגזוז ציפורניים.
 

masorti

New member
בבקשה...

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס"ב, א' (גמרא)" "תניא אמר רבי עקיבא פעם אחת נכנסתי אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר ליה בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך א"ל תורה היא וללמוד אני צריך תניא בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר לו ר' יהודה עד כאן העזת פניך ברבך אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך רב כהנא על גנא תותיה פורייה דרב שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו אמר ליה דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא א"ל כהנא הכא את פוק דלאו אורח ארעא אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר רבא מפני שהתורה ניתנה בימין שנאמר (דברים לג) מימינו אש דת למו רבה בר בר חנה אמר מפני שהיא קרובה לפה ור' שמעון בן לקיש אמר מפני שקושר בה תפילין" תוכל גם לקרוא באתר כיפה דיון מתומצת על הנ"ל בתוספת פסיקות מאוחרות יותר בנושא. (קרא את הקטע הראשון בעמוד)
 

יוסי ר1

Active member
מלקקי גדעון ואופן הקינוח

הדיון התמקד עד כה בשתי שאלות: 1 מה היה מבחנם של מלקקי גדעון, והאם קשור ליד בה לקקו את המים? 2 האם בני ישראל בתקופתו של גדעון היו מקנחים כשאר העמים, בידם, או ששמרו על היגיינה וקנחו באמצעי עזר? לשאלה הראשונה, כאמור אני דוחה את טענת פגע רע סדרתי, ולו מהטעם שכתוב במפורש שלקקו בידיהם , ואין התמקדות ביד בודדת, שמאל או ימין. לשאלה השניה, לטעמי נשאר בצריך עיון. את הגמרא בברכות אין להבין רק במשמעות אחת של יד ממש, וראה פרשנות מצורפת בלינק. אבל השאלה היא בהחלט שאלה טובה, ואותגרתי לנסות ולברר לעומק בביקורי הבא בספריה...
 

masorti

New member
לגבי הקינוח (בהלכה)...

עיין גם בקיצור שולחן ערוך, סימן ד' ("הנהגות בית הכסא..."), סעיף ה'. הנה לך לינק לסעיף זה.
 

יוסי ר1

Active member
שוב, אני מבין שיש שמפרשים ביד ממש.

עדין איני בטוח שזו הכוונה המקורית של מי שדן ראשון באיזו יד מקנחים(הבבלי בברכות). כפי שדיון על יד שכותבים בה, אינו מניח שכותבים ביד עצמה, כי אם בכלי עזר שמחזיקים ביד, ימין או שמאל.
 

masorti

New member
בטח שלא מקנחים באצבע עצמה...

הכוונה היא שמשתמשים ביד שמאל לצורך אחזקת נייר הטואלט (או מה שהיה נהוג לפני 1700 שנה). גם בעולם העתיק היו עלים (של עצים) ובדים ושאר חומרים שיכלו לשמש למטרה זו.
 
מה שתגיד.

אני לא מבין למה אתה כל כך בטוח במשהו שאי אפשר להוכיח. ההנחה של היהדות היא שההלכות הללו לא הומצאו על ידי חז"ל. הם הועברו במסורת.
 

אלי ו.

New member
על סמך מה אתה אומר את זה?

לי אין מושג איזה מנהגים הגיעו לתקופת בית שני מתקופת גדעון. קל לנו כאנשים מודרניים החיים בעולם שמשתנה כל הזמן להניח שחיי אנשים שחיו במרחק מאות שנים ויותר היו מאוד שונים. בפועל ההבנה שלי היא שבעולם העתיק השינויים לא היו כה תכופים.
 

ppesel

New member
ואם הם היו שמאליים מה זה משנה?

אז הם מקנחים ביד ימין, ואם-כן יוכלו לשתות ביד שמאל. אני מניח שאדם איטר שהיה אוכל בידיו, מן הסתם עשה זאת בידו החזקה, קרי השמאלית. ומה יגידו על כך הבדואים? מן הסתם הם יסלחו לאיטרים ויוותרו על מנהגיהם. הפתרון שלך היה יכול להיות סביר, אם היה נרמז כי הם איטרים, אולם זה דבר שאינו מוזכר כלל. גם תשובתו של סג"ל אינה נראית, שהרי הוא מבחין בין "הלוקקים" לבין "המלקקים", אבחנה שאין לה בסיס בכתובים. האבחנה היא בים הלוקקים (או המלקקים) לבין כורעי הברך. על השאלה הזו ניסו לענות מקדמת דנא וניתן לסכם את התשובות כך: א. חז"ל טענו שאלו שלא כרעו, הוכיחו שהם נאמנים לה'. אולם בתשובה זו יש בעיה דומה לזו שהעלית - העבודה הזרה אינה מוזכרת כאן כלל, ולא נראה מהפסוקים שסיפור זה בא על רקע פולמוס עם אלוהים אחרים. ב. מפשט הכתובים נראה כי המבחן קשור לאופי מלחמתי, שכן כל הפרק עוסק בכך. לכן היו שהסבירו (רלב"ג) כי הליקוק מצביע על זריזות וחריצות (דוגמת הפזצט"א של צה"ל), לעומת העצלנות של כורעי הברך. היו שניסו לבאר כי אלו שלקקו לא השתמשו בכובע או בכלים וזה מצביע על גבורתם, שנלחמים ללא כלים. אולם לא מוזכר שכורעי הברך השתמשו בכלי! ויש אף סברה שהלוקקים החזיקו ביד אחת את החרב ובשניה שאבו מים, ולא גרעו מבטם מהאוייב. ג. סברה בכיוון הפוך, היא שדווקא אלו שלקקו היו הפחדנים ולא כורעי הברך. דעה מפתיעה זו נשמעה לראשונה מפי יוספוס פלביוס. לטענתו, כורעי הברך שתו בשקט ובביטחון ואילו הלוקקים שאבו בידם מתוך פחד. הם נבחרו בכל זאת, כיוון שה' רצה להוכיח כי לא בכוח ינוצח האוייב. ד. צריך לשים לב שמבחן המים הוא השלב השני בסינון החיילים. בתחילה ה' אמר לגדעון שכל הירא והחרד, יעזוב וילך לביתו. אם כן בתחילה ניפה גדעון (על-פי ה') את הפחדנים. שרה יפת טוענת שהסינון השני השאיר רק את הפחדנים ביותר, אלו שפחדו לברוח עם הראשונים, וכך באותה מגמה של יוספוס, היא רוצה לומר שהנס היה כל כך גדול, עד שהפחדנים ביותר נבחרו. אולם לא סביר כי הפחדנים ביותר לא יכלו לברוח בתחילה, מה גם שהעזיבה נעשתה בדמדומי שחר ("יצפור"). לעומתה, טוען קוייפמן, כי האמיצים ביותר הם אלו שנשארו. הליקוק הוא תכונה של חיה ולא של בהמה מבוייתת. ואני אוסיף כי בהקשר זה נזכרים הכלבים הלוקקים דם - "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקֲקוּ הַכְּלָבִים אֶת-דַּם נָבוֹת יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמְךָ גַּם-אָתָּה" (מ"ב כא,יט). קויפמן טוען כי מי שיודע לשתות בלקיקה, ודאי יודע לשתות כדרך כורעי הברך, אבל ההפך אינו נכון - כורעי הברך לא ידעו לשתות בלקיקה.
 
למעלה