זה לא ממש נכון. מחקרים מסוימים מראים שבין
29% ל55% מהמטופלים סובלים מאובדן זכרון קבוע, במיוחד כשהטיפול ניתן באופן בילטרלי (ואאל"ט, כך הוא ניתן בWaD). אני לא טוענת שכל המידע הרפואי בהאוס מדויק, או אפילו רובו (הוא ממש לא, ולפעמים הם עושים טעויות ממש שטותיות), אבל מקריאת הבלוג של התסריטאית שכתבה את Son of a Coma Guy (עוד פרק ש"זכה" להאשמות רבות מהבחינה הזו) למדתי לא לקפוץ מהר מדי למסקנות ולקבוע שהטיעונים הרפואיים הבסיסיים מופרכים. רובם ככולם מסתמכים על מקרים אמיתיים, גם אם נדירים מאד. מה שכן, באופן כללי העונה השלישית מדגישה את האלמנט האנושי ונותנת לו עדיפות ברורה על פני האלמנט הפרוצדורלי. זה ברור ומובן ולדעתי מבורך, כי האוס היא ממש לא עוד סדרה רפואית, ולמעשה, האלמנט הפרוצדורלי שבה נועד בסך הכל לשרת את האלמנט האנושי (שהנו דרמטי אך לא סבוני בשום פנים ואופן. לרפואה סבונית ראי האנטומיה של גריי). דיוויד שור אמר כבר מזמן שהאלמנט הפרוצדורלי חשוב, אבל במקביל גם משעמם אותו, ושהוא לא חושב שאנשים צופים בסדרה בשבילו. הוא טעה, וחבל שהוא טעה, כי יש בהאוס כל כך הרבה יותר... הרפואה משנית בחשיבותה.
