3 שאלות

התורה

New member
3 שאלות

1.אם נרשמה הערת אזהרה לטובת זכאי שקנה את הדירה (ועדיין הבעלות נשארת על שם המוכר), ואח"כ הבעלים (המוכר) רוצה למשכן את בעלותו לטובת מישהו (נאמר בנק ממנו לקח הלוואה לצורך קניית מכונית), והבנק ייגש לטאבו ויבקש לרשום משכנתה ויגלה שרשומה הערת אזהרה לטובת קונה כלשהו, אז במקרה כזה מדובר על עסקאות נוגדות ? כאשר רשומה כבר הערת אזהרה לטובת קונה, אז אסור לטאבו לרשום משכנתה לטובת נושה של המוכר (הבעלים הרשום) ? זו עיסקה סותרת ? 2. האם הערת אזהרה מונעת רישום משכנתה ? 3. אם בבית משותף ה ר ו ב, רוב של 3/4 מבעלי הדירות אשר צמודים לדירותיהם 2/3 מהרכוש המשותף, הוציא חלק מסוים והצמיד חלק זה לדירה פלונית לצורך הגדלתה אז קשה לי לחשוב על דוגמה למצב שבו דירה ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף. מה זאת אומרת שדירה ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף ? אודה מקרב לב על דוגמה למצב שבו דירה ניתנת להרחבה בשיעור העולה על חלקה ברכוש המשותף (מה זה בכלל ואיך מצב כזה יכול לקרות) ? "ההמצאה" הבלתי מובנת הזאת למצב שבו דירה ניתנת להרחבה בשיעור העולה על חלקה ברכוש המשותף נכתבה על ידי המחוקק בסעיף קטן (א) של סעיף 72ב לחוק המקרקעין: סעיף 72ב ; "(ד) נתקבלה החלטה כאמור בסעיף קטן (א), חייב בעל דירה, שדירתו ניתנת להרחבה בשיעור יחסי העולה על חלקו ברכוש המשותף והמבקש להרחיבה, לשלם במועד החלטת ההרחבה, תשלומי איזון לבעל דירה שדירתו אינה ניתנת להרחבה או שההרחבה פחותה מחלקו היחסי ברכוש המשותף."
 

smart one

New member
אממממ

1. כן 2. לא. 3. נניח וחלקו של הדייר ברכוש המשותף הוא 1/12 (ננניח שיש 12 דיירים בעלי דירות שוות בגודלן). עכשיו נניח ו 1/12 שווה במונחים מטראז'יים - 20 מ"ר (מתוך סך 240 מ"ר שטחים ציבוריים). עכשיו נניח שהדייר יכול תיאורטית (אם יאפשרו לו) להגדיל את דירתו ב 40 מ"ר, כלומר "להשתמש" ב 1/12 "שלו" + ב 1/12 של "השאר". אז אם הדיירים מאפשרים לו (החלטה שהתקבלה ברוב הנדרש בחוק) - הוא ישלם תשלומי איזון. לא הבנתי מה לא מובן לך במצב פשוט כזה.
 

התורה

New member
תודה רבה

תודה רבה. יש לי 5 שאלות ברשותכם: ארבעה אנשים שותפים בדונם עליה בנוי בניין בן 4 דירות שעדיין לא נרשם כבית משותף. כונס הנכסים קיבל הוראות לרשום בפנקס הבתים המשותפים כל דירה ולהצמיד לכל דירה 1/4 מהמגרש עליו הבניין בנוי. 1. כמה שותפים מתוך ארבעת השותפים רשאים להחליט על רישום הצמדה של חלק מסוים בקרקע משותפת במושע, באופן שהם יהיו הרוב הקובע המכריע את המיעוט שמסרב ? 2. במידה והשותפים לא מגיעים ביניהם להסכמה לגבי המיקומים של כל אחד, אז כונס הנכסים שצריך להגיש בתוך פרק זמן לביהמ"ש (אוליטימטום של ביהמ"ש), ירשום את המגרש עליו בנוי הבנין כמשותף במושע באופן שחלקו של כל אחד מהשותפים (1/4) במגרש יהיה בלתי מסוים (כאמור בסעיף 55 לחוק המקרקעין) עליו יחול פרק ו' לחוק המקרקעין הדן בבתים במשותפים ? 3. האם בהעדר הסכמה בין השותפים, רישום שיתוף במושע הוא ברירת המחדל והסעיף התומך בכך הוא סעיף 55 לחוק המקרקעין ? 4. בסעיף 55 (ב) כתוב שכאשר דייר מוכר את דירתו, אליה צמוד חלק בלתי מסוים במגרש, הוא לא יכול למכור רק את דירתו בלי חלקו הבלתי מסוים במגרש או רק חלקו במגרש בלי דירתו, ואז כתוב "אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף". אני לא הבנתי, לאיזה סיטואציה המחוקק התכוון כשהוא כתב "אין בהוראה זו כדי למנוע פעולה הבאה להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף" ? ובעצם מה שאני מבקש הוא דוגמה למצב שבו דווקא יש בהוראה הזאת כדי להקטין או להגדיל את שטח הקרקע שברכוש המשותף. 5. בסעיף 55 (ג) כתוב שבעלי הדירות רשאים לקבוע בתקנון הצמדה של חלק מסוים מהרכוש המשותף לדירה פלונית. והשאלה שלי היא מהו הדרוש לזה ?
 
למעלה