2B or not 2B

[קֶרֶן יער]

אוווווווו

 

[shellyland]

אבל... אבל... אבל...

כל היופי של הפורום הזה הוא שהוא משלב גם וגם, אז למה להפריד? בזמנו, כשרק החלפתי את אפי והבאתי לפה את כל החברים שלי שיראו איזזה פורום שווה הופקד אצלי בידיים להורסו, פלפל שאל מה זה הפורום הזה, וצימעס ענתה לו "תרבות עברית תמיכה".

 

[רגליים קרות]

מצידי - אל תפרידי.

חשבתי שמפריעה לך הערבוביה.

 

[קֶרֶן יער]

נכון שהיא הצליחה לבלבל אותנו?

 

[רגליים קרות]

נכון.

 

[shellyland]

סליחה אם לא הייתי מספיק ברורה:

מפריע לי האיזון שהופר, לא הערבוביה. ולא, אל תתחילו לשאול אותי עכשיו שאלות מתמטיות לגבי כמה אחוז צריך להיות מזה וכמה מההוא. תפעילו שיקול דעת. כולכם (כמעט) אנשים אניטיליגנטים.

 

[רגליים קרות]

לא נותר לי אלא

להסכים עם קרן.

 

[קֶרֶן יער]

זה לא פייר!

את כאילו מבקשת שיהיו לנו כל שבוע כל הזמן אותה כמות של בעיות ושל לא בעיות.

 

[קֶרֶן יער]

שמת לב?

הגדרת "פורום תמיכה" (כן, איזון) וכולם נדמו. זו הנזיפה שרצית?

 

[tali_le]

שמתי לב להרבה דברים

חכו רגע אני אעצור קודם ואנסה להישאר לעניין ולהימנע מנוסטלגיה שטייל - לקחו לי את הבית ועשו בו מסיבה להמון אנשים שאני לא מכירה טוב. עצרתי. פורום אפי היקרה נועד להיות טור יעוץ שבו עונה אפי על בעיות ומצוקות הגולשים. לא בדיוק אבל סוג של, רק טור ייעוץ כזה שגם יהיו בו אנשים וקהילתיות מסויימת - אבל עדיין פורום מייעץ עם הזמן הכרנו, התחברנו, התחלנו לזכור את הבעיות האישיות ולהתחבר לחיים האישיים. עם חוש הומור בלתי פוסק והמון כסף מדמי החבר הקבועים והמוגזמים ששילמנו (ופעם זו הייתה בדיחה ממש קבועה כאן, אה?) באמת הקפדנו לשמור על הגבול בין קבוצת אנשים שמייעצים ותוך כדי גם מתחברים ובין קהילה חברתית שמדי פעם מועילה בטובה לנסות ולייעץ לגולש בבעיה מסויימת אני בקטע של נאציזם, אני אודה שרשור בוקר טוב ולחיצה עצבנית על מקש השרשור הם אידיאולוגיה ניהולית אצלי ואני חושבת שמן הראוי שגם כאן הגבולות ישמרו טיפה יותר ברצינות - ואם לא ע"י הגולשים אז ע"י ההנהלה לוקחת את מקומי בכבוד בקרב הנזופים ומבטיחה להשתדל להתנהג יפה. רק אל תלשיני לאפי שתבוא לצעוק עלינו. טלי

 

[שירה בלטר]

בקשר לכל מה שקורה כאן...

אמנם לא הייתי כאן הרבה בתקופה האחרונה, כך שאני לא מי-יודע-מה מעודכנת באופנות האחרונות, אבל בגדול, אני מסכימה עם חסידי העטרה-ליושנה. חשבתם, פעם, על השם של הפורום? "אפי היקרה"?- סטייל "ורדה-ז'קונט היקרה"? כמו מכתב שכותבים למישהו שלא מכירים ולא מכיר אותנו ויכול להתייחס אלינו כמו שאף אחד בסביבה שלנו לא יכול? כותבים וותיקים, כמובן מאבדים את הזכות הזאת. לכן הם לפעמים כותבים תחת כוכביות ושמות בדויים. השם של הפורום מלמד הרבה מאד וחוסך אולי לקרוא את הודעת המנהלת, אע"פ שכיף בד"כ לקרוא כל מה שיצא תחת ידן של מנהלות הפורום לדורותיהן. "אפי היקרה", כשם, באמת מבהיר לי שמספיק שאכתוב מה שבא לי, איך שבא לי, כדי שאזכה להיות בפוקוס של הפורום- "אפי" תתייחס כאילו הייתי הדבר הכי חשוב שיש לה לעשות, ואחריה גם הפמלייה, שבחלקה תנסה לעזור לי מכל הלב, בחלקה תתחנף ל"אפי" התורנית, ובחלקה תחזור על בדיחה החודשית בפעם המי-יודע-כמה... אבל כל זה מסביב. אני, בחיי, כאידיולוגיה, מאמינה שחייבים לשים גדרות, ולנסות להתמקד, כדי שתהיה משמעות למה שעושים. חלק מהאנשים צריכים להתאסף למטרה, חלק צריכים קצת "להתפזר" מאובר-פוקוס בה, אבל צריך לדעת ולזכור בשביל מה אנחנו כאן. חזרה לנושא המקורי גם מעלה את רמת השטויות, תאמינו לי. כולם יצאו נשכרים.

 

[Mנטה]

אני לא לגמרי מבינה עד הסוף

גמני מרגישה שהפורום לא כתמול שלשום ופחות נעים לי בו ככה. מצד שני אני מאלו שכותבים המון בפורום, אז מן הסתם אני גם "תורמת" לזה. אבל מה שאני לא מבינה, זה איזה הודעה של מישהו ותיק בפורום נחשבת א-ט ואיזה לא. נדמה לי שכל פעם כשאני כותבת בפורום הזה זה כדי לספר לאנשים המסוימים שכאן משהו שחשוב לי לשמוע עליו תגובות או שמהווה תהיה מצוקה או איזשהי דרך להתגבר עליהן. גם עצם הרעיון שיש אנשים אחרים שיכולים לקרוא בפורום הזה, אבל אני יכולה לעשות ככה שרק הקבועים ידעו שזה אני, מאוד מוצא חן בעיני. למעשה בשבילי פורומפי הוא גם להיתמך, גם לתמוך וגם קצת לפטפט ובאמת זה ענין של מינון. מה שבעיקר חשוב לי להוסיף לשרשור הזה, זה שפורומפי זה בעצם הפורום היחיד שאני גולשת בו באופן קבוע ואינטנסיבי ולא היתי רוצה לאבד את זה. זה בטוח קשור במה שהוא כן מאפשר. בקיצור, איזה הודעות נחשבות "שייכות" ואיזה לא ? מישהו יודע למקד ולרכז וכל הדברים היפים האלו שבירה אמרה ?

 

[d u c k y]

טוב, תגובתי

רובם הגדול של המשתתפים הפעילים (!) לא מכיר אותי. ויש לכך סיבה. אני באופן יחסי חברה ותיקה בפורום ובעבר הוא שימש לי כתמיכה ואוזן קשבת וחברה כשהייתי צריכה. אני מודה שעם הזמן, נעמה לי הקשקשת וכן במשך הזמן גם הפסקתי לכתוב, גם מפאת חוסר זמן... אבל... בפעמים שאני נכנסת לפורום (ואני צופה פאסיבית די פעילה), אני חייבת לומר שההרגשה היא של חברה סגורה. שאפילו לי, בתור חברה ותיקה, אין את התחושה שניתן להכנס אליה. מלבד זה, אפשר פשוט להסתכל על העובדות, בתקופה ההיא (ואני לא מדברת מבחינה נוסטלגית) היו הרבה יותר הודעות של מבקרים "זרים" שסיפרו וחלקו עימנו את בעיותיהם...והיום, אעפס...כמות ההודעות שמגיעה מאנשים שנכנסו לפורום על מנת לקבל את התמיכה שהוא מציעה...היא פשוט נמוכה. ועוד דבר עם יורשה לי...כל המריבות והאינטריגות הפנימיות שהיו כאן גם לא הוסיפו להרגשה החמימה שהפורום אמור לספק..(פרשת הכוכבית האדומה למשל) זו ההרגשה שלי...

 

[jahnon]

באמת זו השאלה

כבר קבעו פה אנשים לפניי שהכל בהגדרה, ואני, כסטודנט למתמטיקה (לשעבר וכנראה בעתיד) וחכמולוג ידוע שם גדר מסביבי וקובע כי כולם בפנים ואני בחוץ. כמו שאמרה אושר בחכמה רבה,וגם ותיקי הפורום האחרים (בשעת לילה מאוחרת זו הזכרון הוא לא מה שהיה פעם, מרגיש דיי בחוץ. אז נכון (תנועת ראש ימינה) שאני משתדל להתעדכן במה שקורה פה, ונכון (שוב תנועת ראש ימינה) שאני כמעט ולא מגיב לכל השרשוריאדה שהולכת פה, ונכון ש (מה בא עכשיו?) אני משתדל להגיע למפגשים (אמרתי משתדל לא אמרתי מגיע) אבל מה לעשות אני מרגיש כמו נטע זר (או דודו עם השפם אם תרצו) וכנראה שאתם אשמים. ובנימה קצת יותר רצינית, שרשורי אוף טופיק נועדו לענייני אוף טופיק ולא (כמו שאני רואה את זה) לעדכן את כל הסובבים אותנו בזה שהשכנה מלמעלה אמרה לך שלום כשחזרת מזריקת הזבל, או שהנהג במכונית שלפנייך חתך אותך. נכון, זה נורא מעניין אבל לא פה המקום, ארועים חשובים (חבר/ה חדשים עבודה חדשה או כל אירוע חשוב בחיי החברים פה והדגש הוא על חשוב) יתקבלו בברכה חיוך ואף חיבוק. אני מניח שיש המוני סמויים פה שקוראים את השרשור הזה ונמנעים להגיב וכנראה שגם אני הייתי מצטרף אליהם, אבל, לפורום הזה יש פינה חמה בלב ולכן היה מספיק חשוב לי להעלות את הגיגיי על הנייר (או על המסך אם תרצו).

 

[האגס 1]

טוב שיש הזדמנות לדון בזה

לא פעם כבר אמרתי שאני אוהב את המינון הזה שבפורום בין האישי ליומיומי, מה שהופך אותו ללא משתפך מדי אבל גם לבמה נוחה כדי להעלות בעיות והלבטויות. אבל כדי לשמור עליו ככזה, צריך להקפיד כל הזמן על המינון הנכון. קל מאוד לפספס בזה ולגרום לפורום להיות סתמי מדי. וזה לא סתם שכל-כך הרבה גולשים כותבים כאן בשרשור הזה שלא נוח להם לאחרונה. אבל אנחנו לא צריכים לחשוב על זה במושגים של אשמים. איש לא גרם למצב הלא נוח הזה במזיד. האחריות לשמור על אופיו המיוחד של הפורום אינה רק ברמת המנהלות, היא חלה גם עלינו. ולמה אני מתכוון? גם כדאי שנמנע מיותר מדי הודעות סתמיות, כאלה שגחנון קרא להן "השכנה מלמעלה אמרה לי שלום" וכו', וגם מהודעות שרק הכותב עצמו מבין אותן, ולכל היותר עוד נמען אחד או שניים בפורום. והודעות כאלה קיימות מדי פעם. לא כל יום, אבל כשהן נכתבות - הן מרתיעות את שאר הגולשים - הקבועים והחדשים - מלשתף את הפורום בדברים שהוא נועד בשבילם. זה ברמת ה"אל תעשה". אבל ברמת ה"עשה" יש דבר שגם אותו כדאי לקיים. קורה שגולשים כאן נמנעים מלשתף את הפורום בדברים שלמענם הוא נועד, אבל שימו לב שכאשר הודעות אלה כן נכתבות - הן דווקא זוכות לתגובות רציניות. הגולשים לא שכחו את ייעוד הפורום, גם אלה ש"חוטאים" כאן בהודעות הסתמיות. כדאי לזכור את זה כשמתלבטים אם לכתוב הודעה חשובה. אני אישית יכול להעיד שהפורום עזר לי לקבל החלטה חשובה, ולאחרונה גיליתי שהדברים אפילו מתועדים בהודעות המומלצות של הפורום (

). בעוד כמה מקרים כתבתי הודעות על דברים שהיו לי באמת חשובים ושדורשים עוד דעה אכפתית של אנשים, וקיבלתי תגובות רציניות, גם בתקופות שהפורום היה מלא בשרשורי "אוף" למכביר. אז לא לפחד מה"אוף" כשאנחנו צריכים את הפורום - אבל בד בבד להשתדל להמנע ממנו.