2B or not 2B
- פותח הנושא יוליָה
- פורסם בתאריך
shellyland
New member
קראי בהודעת המנהלת.
בניגוד לרושל שמתקבל פה שחודשים האחרונים, זה לא פורום קישקושים והגיגים אלא פורום שמטרתו, בראש ובראשונה, ייעוץ לפתירת בעיות, תמיכה באלה שלא יכולים לפתור אותן והשתתפות בשמחה של אלה שפתרו (מי אמר אושר נוסעת לצלילי המוזיקה?). הפורום מופיע כחלק מאשכול "תמיכה" בתפוז", כשברור לנו שיש כאן הגדרה מאוד רחבה למהי "תמיכה" ומה נכנס תחת הכותרת "בעיה" (םולניה או לא פולניה? החיים הרי עשויים מאוסף של בעיות). נכון שבאופן טבעי ובגלל אופיו החברי/בידורי של הפורום, נכנסים גם הרבה תכנים של מה שמכונה בתפוז "קשקשת ברשת", וזה בסדר גמור, אבל לאחרונה מתקבל פה הרושם כאילו זה כל מה שהפורום עושה - וחבל. הודעות סתמיות וריקניות כמו זו שמתנוססת בראש השירשור הולכות ומתרבות ולעומתן הודעות שיש בהן מצוקות אמיתיות של כאלה שמבקשים עזרה לא זוכות כמעט לתגובה (מי ראה את ההיא שהתלבטה בקשר לעבודה קרובה עם שכר נמוך או רחוקה עם שכר גבוה?). פעם היה נהוג שכל ההודעות האלה משורשרות לשירשור אופטופיקי אחד, שנקרא שירשור "בוקר טוב"
ובו מי שרצה שיתף בהגיגי היום שלו. אני משתדלת שלא לעשות את זה, אלא אם אין ברירה ומרוב אופטופיק לא רואים את הטופיק, כי אם אני אתחיל לאחד זה יצור שירשורי-ענק מפלצתיים שיתקפלו תוך שניה. שירשורי הקיטורים והא-קיטורים היו אמורים להיות סוג של פתרון, אלא שמה שיצא הוא שדוקא בהם עלו כל הבעיות ה"אמיתיות". בקיצור, ראו בהודעתי זאת סוג של קריאה לסדר.
בניגוד לרושל שמתקבל פה שחודשים האחרונים, זה לא פורום קישקושים והגיגים אלא פורום שמטרתו, בראש ובראשונה, ייעוץ לפתירת בעיות, תמיכה באלה שלא יכולים לפתור אותן והשתתפות בשמחה של אלה שפתרו (מי אמר אושר נוסעת לצלילי המוזיקה?). הפורום מופיע כחלק מאשכול "תמיכה" בתפוז", כשברור לנו שיש כאן הגדרה מאוד רחבה למהי "תמיכה" ומה נכנס תחת הכותרת "בעיה" (םולניה או לא פולניה? החיים הרי עשויים מאוסף של בעיות). נכון שבאופן טבעי ובגלל אופיו החברי/בידורי של הפורום, נכנסים גם הרבה תכנים של מה שמכונה בתפוז "קשקשת ברשת", וזה בסדר גמור, אבל לאחרונה מתקבל פה הרושם כאילו זה כל מה שהפורום עושה - וחבל. הודעות סתמיות וריקניות כמו זו שמתנוססת בראש השירשור הולכות ומתרבות ולעומתן הודעות שיש בהן מצוקות אמיתיות של כאלה שמבקשים עזרה לא זוכות כמעט לתגובה (מי ראה את ההיא שהתלבטה בקשר לעבודה קרובה עם שכר נמוך או רחוקה עם שכר גבוה?). פעם היה נהוג שכל ההודעות האלה משורשרות לשירשור אופטופיקי אחד, שנקרא שירשור "בוקר טוב"
shellyland
New member
בואי אני אקל עליך
להלן הודעת המנהלת, כפי שנוסחה בזמנו ע"י אפי היקרה ושאנחנו עדין עומדות מאחורי כל מילה שכתובה בה (בעיקר הקטע על זה שהמנהלת לא טועה): פורום "אפי היקרה" פתוח לכולם: לכל מי שמתמודד עם בעיה/צרה בין אישית, דילמה קיומית, או התחבטות עצמית. זהו פורום יעוץ, מתובל בקצת הומור, קורטוב סרקזם, שמץ של חביבות אנושית, והרבה תכל´ס. והבעיות
בעיות עם אשתך/החברה (הלא ברור שעם בן הזוג תמיד יש בעיות) עם החמות, הילדים, החברים ואפילו הכלב עם חרדת הנטישה. זה יכול להיות על הבוס העצלן שמפיל עליך את כל העבודה, השכנה שלפי הצעקות יודעים שהיא לא לבד הלילה, אפילו על החבר הכי טוב שלא גמר בגרות ועושה מיליונים (והקנאה מעבירה אתכם על דעתכם). ואיך זה יכול להיות שהחברה שלך כזאת מכוערת ורק חתיכים מתחילים איתה (או שאת יותר מכוערת, או שהיא פחות לבושה). גם בעיות טריוויאליות יתקבלו בברכה: למה הוא אומר שהוא אוהב אותי ושניה אחרי זה אני רואה אותו מגפף בלהיטות את חברתי הטובה (שתהיה, לטובתך, חברתך הטובה לשעבר) או איך אני משכנע אותה שאני הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים (בשכנועים זה לא יילך, רק באלימות, ואם זה לא יילך, כנראה שהיא לא הדבר הכי טוב שקרה לך בחיים). בקיצור, בעיות מהחיים, שלכולנו פתרונים וכולנו חכמים גדולים, עד שזה מגיע אלינו - ואז אנחנו צריכים עזרה !!! ושיהיה ברור שאני בשום פנים ואופן לא מחייבת אתכם לקבל את עצתי (למרות שאני לעולם לא טועה, רק כשמטעים אותי, ואז העובדות בלבלו אותי), ושיהיה גם ברור שהכוונות טובות ואפשר גם לצחוק מהבעיות של עצמנו.
נקודה חשובה שחייבת להיאמר - אנא חזרו ועדכנו אותנו לכשבעייתכם נפתרת/מסתבכת/הופכת למלחמה כלל-עולמית. חשוב לנו לדעת כיצד עזרנו, אם בכלל, מה היה הסוף ומה היתה הדקה. תשאלו, תענו, תגיבו, תתעצבנו, ואם לא צחקתם - לא עשינו את עבודתנו נאמנה.
מה לא היה ברור?
עד כאן ההודעה. אם ללכת? לא יודעת. תלוי בך. את מרגישה שההודעה הזאת לא מאפשרת לך להשאר?
להלן הודעת המנהלת, כפי שנוסחה בזמנו ע"י אפי היקרה ושאנחנו עדין עומדות מאחורי כל מילה שכתובה בה (בעיקר הקטע על זה שהמנהלת לא טועה): פורום "אפי היקרה" פתוח לכולם: לכל מי שמתמודד עם בעיה/צרה בין אישית, דילמה קיומית, או התחבטות עצמית. זהו פורום יעוץ, מתובל בקצת הומור, קורטוב סרקזם, שמץ של חביבות אנושית, והרבה תכל´ס. והבעיות
shellyland
New member
מציק לי שנחמד לכם.
אני לא יכולה לסבול לראות כשאחרים נהנים.
אני לא יכולה לסבול לראות כשאחרים נהנים.
אני אגיד לך מה מציק לי
ואל תיקחי את זה אישית ((אפילו להפך), זה פונה לכלל האוכלוסיה. פעם הפורום הזה היה מקום שאנשים זרים שהיו נכנסים אליו, היו מרגישים בו בנוח לשאול, לדבר להתייעץ. נכוןש הפורום הוקם כמין נותן תמיכה סרקסטית. הפתרונותש הוצעו לבעיות היו אמיתיים, אבל נאמרו לעיתים בנימה משעשעת ומבדחת כי, כפיש אפי כתבה, מותר לצחוק על הבעיות שלנו. פעם גם אנשים שלא מתוך הפורום הרגישו פה בבית. הרגישו פה נעים ונוח. היום, אני שכן מהפורום, לא מרגישה פה בנוח או נעים. הפורום הפך להיות פורום חברתי של אחלה, תרבות עיברית ועוד כמה. אין ליב עיה עם האנשים, יש לי בעיה עם מה שהופכים את זה. לא מזמן היה פה דיון ואני חושבת שאת קרן אמרת משהו על זה שזה לא נעים לשבת ושאחרים מדברים על בדיחות פרטיות. ככה אני מרגישה. ברוב השרשורים לפחות. ואת יודעת מה? אם זה היה הרגשה פרטית שלי, אז מילא. אבל אני יכולה לתת לך שמות של לפחות 5-6 מוותיקי הפורום שכבר לא נמצאים פה, או לא מרגישים בנוח להגיב פה, בשל הסיבות האלה. אז אולי אני סתם סנטימנטלית, ואני מתגעגעת למה שהיה בעבר. אני מבינה שאנשים באים והולכים, ושהפורום משתנה עפ"י האנשים. אבל הפורום הזה הפך להיות חממה נעימה לכמות מסויימת של אנשים שמכירים אחד את השני ממקומות אחרים והפכו את זה לפורום הקשקשת, לדברים שכנראה לא ניתן היה לתת להם ביטוי ב"פורומי האב" שלהם. זוכרת אתמול שכתבתי ששבעתי? לזה הייתה כוונתי. ושוב, זה לא ספציפית לאף אחד מהאנשים. יש פה אנשים מקסימיםש אני נהנת לקרוא ונהנת לשמוע את דעתם (ואת ספציפית אחת מהם). אבל אני כבר לא מרגישה את היכולת הזו לכתוב כל מה שרציתי או כל מה שאני רוצה או על כל הבעיות בחיי בפורום הזה. בחצי שנה האחרונה שההורים שלי עברו תהליך גרושים מזעזע ומאוד אלים לא הרגשתיב נוח לפנות לפורום. לא היה לי נעים להפריע לקשקשת. או לכתוב משהו שלא אקבל עליו תגובה כי זו בעיה, ואתם הרי קוראים רק מה שחבריכם חושבים, אלא אם זה הפך לשרשור ממש גדול. זה לא ההרגשה שצריכה להיות למישהו שבא מתוך הפורום. ואם זו ההרגשה שלי, אני לא יכולה אפילו לחשוב מה ההרגשה של קורא חיצוני.
ואל תיקחי את זה אישית ((אפילו להפך), זה פונה לכלל האוכלוסיה. פעם הפורום הזה היה מקום שאנשים זרים שהיו נכנסים אליו, היו מרגישים בו בנוח לשאול, לדבר להתייעץ. נכוןש הפורום הוקם כמין נותן תמיכה סרקסטית. הפתרונותש הוצעו לבעיות היו אמיתיים, אבל נאמרו לעיתים בנימה משעשעת ומבדחת כי, כפיש אפי כתבה, מותר לצחוק על הבעיות שלנו. פעם גם אנשים שלא מתוך הפורום הרגישו פה בבית. הרגישו פה נעים ונוח. היום, אני שכן מהפורום, לא מרגישה פה בנוח או נעים. הפורום הפך להיות פורום חברתי של אחלה, תרבות עיברית ועוד כמה. אין ליב עיה עם האנשים, יש לי בעיה עם מה שהופכים את זה. לא מזמן היה פה דיון ואני חושבת שאת קרן אמרת משהו על זה שזה לא נעים לשבת ושאחרים מדברים על בדיחות פרטיות. ככה אני מרגישה. ברוב השרשורים לפחות. ואת יודעת מה? אם זה היה הרגשה פרטית שלי, אז מילא. אבל אני יכולה לתת לך שמות של לפחות 5-6 מוותיקי הפורום שכבר לא נמצאים פה, או לא מרגישים בנוח להגיב פה, בשל הסיבות האלה. אז אולי אני סתם סנטימנטלית, ואני מתגעגעת למה שהיה בעבר. אני מבינה שאנשים באים והולכים, ושהפורום משתנה עפ"י האנשים. אבל הפורום הזה הפך להיות חממה נעימה לכמות מסויימת של אנשים שמכירים אחד את השני ממקומות אחרים והפכו את זה לפורום הקשקשת, לדברים שכנראה לא ניתן היה לתת להם ביטוי ב"פורומי האב" שלהם. זוכרת אתמול שכתבתי ששבעתי? לזה הייתה כוונתי. ושוב, זה לא ספציפית לאף אחד מהאנשים. יש פה אנשים מקסימיםש אני נהנת לקרוא ונהנת לשמוע את דעתם (ואת ספציפית אחת מהם). אבל אני כבר לא מרגישה את היכולת הזו לכתוב כל מה שרציתי או כל מה שאני רוצה או על כל הבעיות בחיי בפורום הזה. בחצי שנה האחרונה שההורים שלי עברו תהליך גרושים מזעזע ומאוד אלים לא הרגשתיב נוח לפנות לפורום. לא היה לי נעים להפריע לקשקשת. או לכתוב משהו שלא אקבל עליו תגובה כי זו בעיה, ואתם הרי קוראים רק מה שחבריכם חושבים, אלא אם זה הפך לשרשור ממש גדול. זה לא ההרגשה שצריכה להיות למישהו שבא מתוך הפורום. ואם זו ההרגשה שלי, אני לא יכולה אפילו לחשוב מה ההרגשה של קורא חיצוני.
פולה משדה בוקר
New member
בוקר טוב ../images/Emo42.gif
כמי שניהגת לקרוא הודעות של מנהלות (תמיד האמנתי בסמכות הרשמית), פניתי אליכם בעבר לייעוץ. אמנם היו מי שייעצו, עם אותו "קורטוב הומור" המתבל היטב כל עצה. אך במקביל היו מי שנתנו את התחושה שנכנסתי בטעות למקום שאין לי את כרטיס המפלגה שלו ושבעיותי ושאלותי אינן רצויות בו. אני שמחה בשמחתכם על המסיבה הוירטואלית הארוכה (היא מהנה כל-כך שנעים לקרוא אותה מהצד). אבל מציעה לכם לשקול אפשרות לשנות את הכותרת תחתיה אתם פועלים מ"תמיכה" ל"חברה", כדי לא לבלבל נשמות תועות שכדוגמתי.
כמי שניהגת לקרוא הודעות של מנהלות (תמיד האמנתי בסמכות הרשמית), פניתי אליכם בעבר לייעוץ. אמנם היו מי שייעצו, עם אותו "קורטוב הומור" המתבל היטב כל עצה. אך במקביל היו מי שנתנו את התחושה שנכנסתי בטעות למקום שאין לי את כרטיס המפלגה שלו ושבעיותי ושאלותי אינן רצויות בו. אני שמחה בשמחתכם על המסיבה הוירטואלית הארוכה (היא מהנה כל-כך שנעים לקרוא אותה מהצד). אבל מציעה לכם לשקול אפשרות לשנות את הכותרת תחתיה אתם פועלים מ"תמיכה" ל"חברה", כדי לא לבלבל נשמות תועות שכדוגמתי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.