הו הו!
ולמה "הן עם כארי יקום", ומיד "וכלביא יתנשא"? למה לא "כארי יקום וכארי יקום", או בכלל רק אחד מהם? ולמה "כי לא נחש ביעקב" ו"לא קסם בישראל"? אז מצד הדרש - כר מצויין לדרשות (שגם בהן יש אמת, מזוית שונה); ומצד הפשט - יש כאן חזרה (עם גיוון סגנוני ובניואנסים של משמעות) על דרך השירה, ודווקא זה המוכיח את דברי רש"י: שתום העין מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים. שלושה ביטויים, שמעבירים את הרעיון הכללי. [אבל אפשר לפרש אחרת, כמובן. אפשר לומר ש"שתום" זה "סתום", כלומר, שראייתו (גם הנבואית) אינה מלאה, וגם כש"מחזה שדי יחזה" הרי הוא "נופל וגלוי עינים", כלומר: אינו כמשה, "אשר ידעו ה' פנים אל פנים". אבל הראשון נראה עיקר.]