הנה, זה למה:
מְכַל מנוקדת בשווא נע, ואין כל סיבה בעולם שאחרי שווא נע נשים י' לצורך הכתיב המלא. אנחנו לא עושים כן במילים כמו "פרחים", נמלים", "מלפפון" - אז למה ב"מכל" כן? במקרים כמו מֵרַב, מחם, מצר, מסב, שכולם ממשפחת השורשים הכפולים, כלומר - כ.ל.ל., ר.ב.ב., ח.מ.מ., צ.ר.ר., ס.ב.ב., האות -מ' היא מוספית תחילית המנוקדת בתנועה גדולה, ואחרי שכאלה לא תבוא י' בכתיב מלא. ובאשר ל-היתר (הֶתֵּר), היא הרי בכלל מהשורש נ.ת.ר., והתחילית ה' מנוקדת בתנועה קטנה, ואחריה בא דגש לציון הטמעתו של העיצור נ' בעיצור שאחריו. במקרים כאלה מקובל בעברית להוסיף י'. דוגמות נוספות למקרים כאלה : ניכנס (בניין נפעל - היה צריך להיות *ננכנס) תיפול (היה צריך להיות *תנפול) עכשיו ברור למה?