:(

b e c k y

New member
זה הזמן לשנס מותניים

ולהתחיל להילחם. יאללה, אינהלציות, פיזיוטרפיה (כמה פעמים ביום), תרופות..... אל תתני לזה לנצח.
 

הדסי22

New member
אלה החיים הא?

תאמיני לי אני עושה את כל הטיפולים שצריך על מנת לשמור על מה שאני תמיד!!! אבל ליפעמים חלומות לא מיתגשמים וכן התיפקודים ירדו טיפה עם כל הטיפולים שאני עושה...
 
יש רופאים שיגידו

ש- 2 טיפולי פיזיו ביום זה ממש לא "כל הטיפולים שצריך" סיאפניקים אחרים עושים הרבה יותר אני מגיל אפס עושה טיפול כל יום ויש שעושים פעמיים ביום לדעתי זו נקודה קריטית שעשויה לעשות את ההבדל
 

הדסי22

New member
!

כן אמרו לי את זה וביגלל זה הגבירו לי את הפיזיו לחמש פעמים בשבוע לפחות... אבל כמו שאמרתי כבר הבעיה העיקרית שלי זה הלימודים שאני מתחילה מוקדם ומסיימת מאוד מאוד מאוחר שכרגע אנירואה את זה כמעיה רצינית!
 

הדסי22

New member
...

כעיקרון אני בסך הכל בי"ב זה לא לימודים רציניים פשוט סדר היום שלי זה לקום מוקדם להתארגן לבצפר משמונה עד 4 וחצי כל יום חוזרת אוכלת ארוחת צהריים ליפעמים יש לי שיעור נהיגה ליפעמים מורה פרטית ככה שיוצא לי עד 6 שאני לא בבית! וכשאני חוזרת יש לי המון מיבחנים ודיי רציניים שאני לומדת עם חברים... ורק בעשר אני מסיימת את סדר היום שלי מיתקלחת והולכת לישון... ככה שיוצא לי לעשות פיזיו פעמים ביום וגם זה בקושי... אני לא יודעת לאיפה אני יוכל לדחוף ליום שלי את הפיזיו... ואני רק חושבת על הלימודיים הרציניים שיהיו לי בעתיד זה משגע אותי חחחחח
 

b e c k y

New member
אצלנו...

כשג'וניור יורד בתיפקודים אנחנו נכנסים ל"מצב קרב" עושים המון אינהלציות הרבה יותר ממה שצריך בשגרה, ועושים המון המון פיזיוטרפיה, אפילו 10 פעמים ביום. חוץ מכל ה"צעצועים" שהוא עושה לבד. לרגע אנחנו לא נרגעים, זה לא קל, אבל בהחלט מוכיח את עצמו. הכי חשוב - לא לוותר! לא לחכות! להשתמש בכל מה שיש לך על מנת להילחם. הגוף שלך חלש גם פיסית וגם מנטלית אחרי האישפוז. זה הזמן לעטוף את עצמך באנשים שאת אוהבת, אנשים שמכירים אותך טוב ויכולים לחזק אותך. (ובסוגריים אני כותבת שאולי זה הזמן לספר לאנשים שאת סומכת עליהם על המחלה, ולהפוך אותם ל"נבחרת העידוד" שלך)
 

הדסי22

New member
האמת

שלא יצא לי להגיד לכם אבל לחברים הטובים שלי סיפרתי... וכן זה לא היה כמו שחשבתי והם תמכו בי והבינו אותי ואפילו ניכנסו לאינטרנט לברר יותר על המחלה על מנת לעזור לי ואני מעריכה את זה מאוד!!! אבל לא אמרתי להם שהתיפקודים שלי ירדו שוב... את זה לא יכולתי להגיד אני מרגישה שאני מאכזבת את עצמי ואני לא רוצה לאכזב עוד אנשים שחשובים לי... אני מאמינה שהתיפקודים יעלו ואת המיקרה הקטנטן הזה אני אשאיר לי ולהורים שלי =] וכמובן לכם=]
 
בסדר לאט לאט

לא חייבים לעדכן על כל פיפס אלא אם את מרגישה שזה יעזור לך להתמודד אם בינתיים זה לא מרגיש לך נכון, אז לא אני חושבת שעשית צעד מאוד מאוד חשוב ואני מעריכה מאוד את האומץ שלך!!! צעד ראשון לבגרות, אחריות והתמודדות שלך עם חייך כבחורה צעירה וסיאפניקית!! מאחלת לך אחלה חיים
 
../images/Emo140.gif

כל הכבוד לך! מאד מרגש אותי שהעזת. אני לא מופתעת מהתגובה של החברים שלך ושמחה שאכן הם הגיבו כמו שאני והמשתתפים כאן העריכו. ככה זה חברים טובים! שמחה גם על הוכחה נוספת לכוח של הפורום וליכולת שלו לעודד את המשתתפים כאן. אז גם כל הכבוד לחברי הפורום שסייעו לך להגיע להחלטתך.
 
למה הגוף שלה חלש פיזית אחרי אשפוז?

דווקא בסוף האשפוז בדרך כלל מרגישים הרבה יותר טוב מאשר לפניו בגלל זה עושים את האשפוז האנטיביוטיקה לפחות אותי לא מחלישה לפני האשפוז בדרך כלל אני עייפה ונטולת אנרגיות ועכשיו אחרי או כמעטו בסוף אני מרגישה טוב מאוד
 

b e c k y

New member
כי באשפוז יש ירידה בפעילות גופנית

(אצלך לא, את יוצאת למסעות בטבע עם אינפוזיה) אבל לשניה אחת ברצינות. * ירידה בפעילות גופנית * חולשה מסויימת בגלל האנטיביוטיקה. * עייפות בגלל עומס התרופות על הגוף והצורך של הגוף להתמודד עם הדלקת. * עייפות נפשית. הרבה יותר קשה להתנייד, תחושה של תקיעות וגם תיסכול מהגוף הזה שלא עובד כמו שהיינו רוצים. * דאגה. ועוד מליון פרמטרים. לא פשוט ולא נעים להתאשפז, גם לא באישפוז לוקסוס בבית.
 
טוב, יש לי כמובן מה להגיד (אלא מה)

אבל בגלל ששכחתי להוציא את האנטיביוטיקה מהמקרר בזמןאני מתחילה רק עכשיו את המנה של הלילה ואני הולכת לספוג אותה עם סדרת טלויזיה חביבה שהורדתי מהאינטרנט המשך מחר...
 
מה אמר הרופא??

בטח יש לו מה להמליץ לך לעשות בכדי להישאר "למעלה" מה היו ההמלצות? להגביר פיזיו? לעשות יותר ספורט אירובי? לשנות אנטיביוטיקה?
 

הדסי22

New member
...

להגביר פיזיו שיהיה לי לפחות 5 פעמים בשבוע חחחחח אני צריכה לראות איך זה יסתדר לי עם הלימודים... כי אני בקושי בבית
 
למעלה