אצלנו...
כשג'וניור יורד בתיפקודים אנחנו נכנסים ל"מצב קרב" עושים המון אינהלציות הרבה יותר ממה שצריך בשגרה, ועושים המון המון פיזיוטרפיה, אפילו 10 פעמים ביום. חוץ מכל ה"צעצועים" שהוא עושה לבד. לרגע אנחנו לא נרגעים, זה לא קל, אבל בהחלט מוכיח את עצמו. הכי חשוב - לא לוותר! לא לחכות! להשתמש בכל מה שיש לך על מנת להילחם. הגוף שלך חלש גם פיסית וגם מנטלית אחרי האישפוז. זה הזמן לעטוף את עצמך באנשים שאת אוהבת, אנשים שמכירים אותך טוב ויכולים לחזק אותך. (ובסוגריים אני כותבת שאולי זה הזמן לספר לאנשים שאת סומכת עליהם על המחלה, ולהפוך אותם ל"נבחרת העידוד" שלך)