圣诞节快乐

[guanyin]

圣诞节快乐

בעקבות הפוסט הזה, שנכתב ע"י סטודנטית בבייג'ינג, עלו לי כמה מחשבות בנוגע לסינים ונצרות. האם הסינים מוקסמים מהנצרות? מהתרבות שבאה איתה? או מעוד סיבה לצאת לקניון ולעשות מסיבה? כמובן שסיבה למסיבה (וקניות) נראות לי כמו התרוץ העיקרי לחגיגות ושלל מתנות ה-可爱 למיניהן, אבל במחשבה שניה - לאחר כ"כ הרבה סינים שהתנצרו שפגשתי ביונאן (והיו מאד דתיים), וגם סינית וטאיוונית שהתנצרו בארץ ששמעתי עליהן, אולי באמת הדת מהווה לסינים משהו שנעדר מהתרבות ושלל הדתות שקיימות בסין? ועוד שאלה סמנטית - מתי משתמשים ב-快乐 ומתי ב-愉快?

 

[שירת הנווד]

זה מזכיר לי

פעם הלכתי עם חברים לכנסיה בדרום בייג'ינג לרגל חג הפסחא. הכומר הסיני נתן דרשה באנגלית ולא הפסיק לדבר את החשיבות שבציות (obey) והדגיש שזהו אחד המסרים החשובים של ישו. בקיצור, תסמכו על המפלגה שתדע לנצל את הדת למטרותיה שלה. ותיקון קטן - כותבת הכתבה אינה סטודנטית היא פרופסור ומורה לעברית ב-北大.

 

[שירת הנווד]

ולגבי השאלה בסוף

快乐 זה כמו שמח בעברית 愉快 זה יותר במשמעות של מהנה או מענג. לכן אומרים 周末愉快 - סופ"ש נעים ולא סופ"ש שמח (כנ"ל גם לחופשות וטיולים). לחגים ומועדים ישתמשו בד"כ ב-快乐.

 

[BenBaryo]

../images/Emo45.gif

 

[שירת הנווד]

נראה לי שהתבלבלת בהודעה...

להושיט יד זה כמה הודעות למטה, בהודעה של אגודת סה"ר מחפשת מתנדבים

 

[BenBaryo]

אירן, באמת, מה עם כל הסיניות, ארר ציניות הזו?

 

[renjintso]

אני אחזור על דעתי החתרנית

וההו כה מפתיעה: לא כל הסינים אותו דבר (שוס!) יש סינים שמוקסמים מהנצרות ויש שממש לא ויש הרבה שמוקסמים מעצי אשוח מנצנצים ולא ממש יודעים שזה קשור לדת כלשהי, וגם לא אכפת להם. אבל חוץ מזה יש יותר ויותר נוצרים בסין. זה לא כל כך בגלל שהסינים מחפשים את הנצרות, כמו שהנצרות מחפשת את הסינים - יש פעילות מיסיונרית בהיקף ענקי אז הרבה אנשים נחשפים לנצרות במידה כלשהי. לא כולם הופכים לאדוקים אבל הרבה מהם מקיימים קשר רופף עם החגים הנוצריים. בקשר לכריסמס, בעיני הכותבת הגזימה מאד בחשיבות שלו. הבאזז סביב החג הוא כמעט כולו מסחרי ומתמקד בקישוט חלונות ראווה, הנחות, קניות ומסיבות. נדיר לראות בתים פרטיים מקושטים או שחוגגים בהם. מי שנוצרי הולך לכנסיה ומצטרפים אליהם גם סקרנים - בדיוק כמו כל היהודים הטובים שמציפים את הכנסיות ביפו ובירושלים בכריסמס.

 

[nitzano]

../images/Emo45.gif

 

[guanyin]

טוב נו...

אז לא הרבה השתנה מלפני 3 שנים.

 

[GnomeBubble]

ולא רק בסין...

אמנם בארצנו הקטנה, בהנחה שאת לא ערביה נוצריה בנצרת או משהו בסגנון, אם תציבי עץ אשוח בפתח החנות שלך תזכי להרבה מבטים לא נעימים, לקוחות אבודים ולפעמים גם יותר מזה - אבל לא בכל העולם מתייחסים לכריסמס (אנחנו מדברים כמובן על הגרסה האמריקאית של חג המולד, קומפלט סנטה קלאוס, אלפים קטנים וכמובן בהלת קניות אדירה) כחג דתי. במזרח אסיה זה חזק במיוחד - חוגגים אותו במדינות חילוניות עם מסורות לא-נוצריות בעליל כמו יפן או סין, וגם במדינה מוסלמית כמו מלזיה הוא חג משמעותי. נראה לי שלייחס לחגיגת הכריסמס הזאת משמעות דתית. זאת פשוט ראיה מזרח-תיכונית קלאסית - אם אתה מאמץ באופן מודע איזשהו סממן, ולו הקטן ביותר, של דת כלשהיא, אתה כבר נתפס כמתנצר/מתייהד/מבדהסט/מה שזה לא יהיה. ביפן כבר מזמן חתונה בכנסיה היא האופציה המקובלת - האם זה אומר שרוב היפנים נוצרים? הם נוצרים בערך כמו שהישראלים שאוכלים סושי הם יפנים. בסך הכל, הסינים החילונים של היום עושים את מה שהנוצרים ברומא עשו פעם: אם הרומאים הנוצרים ניקו את Dies Natalis Solis Invicti ("יום ההולדת של השמש הבלתי-מנוצחת") והפכו אותו ליום ההולדת של ישו, הסינים ניקו את ה-Christmas מ-Christ והפכו אותו לחג צרכני טהור.

 

[renjintso]

נראה לי שבארץ ספציפית

יש התנגדות לחגיגה נוצרית (או ממקור נוצרי) כי זה מעורר זכרונות לא נעימים ורגישויות היסטוריות שלא קיימות באסיה. לכל מיני חגיגות פגניות נגיד יש הרבה פחות התנגדות. אגב, גם בסין יש אנשים שמעקמים את האף מול הסממנים של כריסמס. לא כולם מתלהבים, ובצדק לדעתי.

 

[GnomeBubble]

איזה חגיגות פאגניות מקובלות כאן?

האמת שלא שמתי לב לכאלה. ולי אישית לא אכפת: כריסמס, דיוואלי, עיד אל-פיטר, סונגקרן, ראש השנה הסינית - אני מוכן לחגוג הכל. החגים "שלי" עדיין הכי חשובים לי, אבל אני מוכן לחגוג כל חג.

 

[Mei11]

בומבמלה, למשל

 

[GnomeBubble]

אם אפשר לקרוא לזה חג

אני לא בטוח שאפשר לקרוא לפסטיבל ניו-אייג' חג פגאני, כשכל הניו-אייג' בארץ מנותק כל-כך מההקשר הדתי. אבל אם אתן מתעקשות, אני יכול לספר שגם לעסק הזה יש לא מעט התנגדות בקרב דתיים וחרדים בארץ. גם הברסלבים שלכאורה זורמים עם הניו-אייג' (והם בעצמם חלק ממנו), מגנים בצורה שלא משתמעת לשני פנים את כל "החגיגות הפגאניות" האלה. שמעתי למשל כבר על רבנים מברסלב שאסרו על התלמידים שלהם להתרפא באיורוודה, כי זה "מן השטן".

 

[guanyin]

והרב רנטגן לא מקרין פאגאניות?

והילולות. וקברי צדיקים? וצעקות ביערות אוקראינים? ועוד היד נטויה.

 

[GnomeBubble]

זה פירוש שלך למונח פאגאניות

בפועל, המשמעות של המונח הזאת זה כל דת שהיא לא יהודית, מוסלמית או נוצרית.

 

[bizhar]

לא לגמרי..

אמנם דת פגנית בהגדרתה היא דת פוליתאיסטית, אבל כמה וכמה פולחנים ומנהגים שהשתרשו אצלנו נראים בהחלט כאילו נלקחו מתרבות פגנית ואין להתפלא על כך: חלק נכבד ממנהגים וטקסים ביהדות, בנצרות ובאיסלם שאולים גם הם מתרבות פגנית קדומה וטקסים דתיים רבים אינם שונים במהות מטקסים פגניים.

 

[GnomeBubble]

אין באמת דבר כזה מונותיאזים ופוליתאזים

מדובר בהגדרות סנוביות שהמציאו התיאולוגים הנוצרים עבור עצמם. כמעט בכל דת יש מנהגי פולחן של פטישים חומריים שאתה יכול לקרוא להם פגאניים (בין אם מדובר במים קדושים, בספר תנ"ך או בקוביה שחורה, ובין אם הם באו מתוך הדת הזאת עצמה או הושפעו מדתות אחרות), ואידאולוגיות אוניברסליות כאלה ואחרות שאתה יכול לקרוא להן "מונותיאיסטיות" (למשל פולחן לזאוס בתור "אבי האלים", התייחסות לשיווה כמייצג את האלוהות המוחלטת בשאיוויזם ההינדי וכו'). כל הדתות הן בסופו של דבר מכלול של פילוסופיות אבסטרקטיות ומערכות סימנים ארציות, אידאולוגיות אליטיסטיות ומערכות פולחן עממיות, וכן הלאה וכן הלאה. דת היא ישות מאוד מורכבת, ולכן זאת טעות לנסות לסווג אותה בפשטות כדת מונותיאיסטית או אלילית לפי מספר הדמויות השמימיות במיתולוגיה. לפי ההגיון הזה הנצרות היא טריתאיזם (האב, הבן ורוח הקודש), האיסלאם הסוני הוא דואו-תאיזם (אללה ומוחמד), האיסלאם השיעי הוא 14-תאיזם (אללה, מוחמד ו-12 אימאמים), והיהדות היא היפר-פוליתאיזם (אלוהים אחד, ואינספור נביאים, רבנים ומשגיחי-כשרות-מטעם-עצמם

). קמיעות, קברי צדיקים, הילולות ורנטגנים הם חלק מהיהדות של היום בדיוק כמו דיני כשרות, פסקי הלכה והנחת תפילים. אף אחד מן המנהגים האלה לא התקיים משחר הימים (או משחר הדת היהודית), אבל בסופו של דבר כולם הפכו למקובלים לפחות אצל חלק מן היהודים (והכשרות בשלב די מוקדם).

 

[nitzano]

פוליתאיזם?

היהדות מטיפה לאמונה באל אחד בלבד ואל זה אינו ניתן להגדרה. אם היה ניתן להגדרה אזי היה מדובר בעבודת אלילים (ויש עובדי אלילים שמאמינים באל אחד רק שהינו גשמי וגם הם נחשבים מונותאיסטים). היהדות להמונים מופשטת על מנת שתהיה קלה להבנה אבל אינה אמורה להתקע בדימויים של אלוהים בשמיים על כיסא מלכות. ממליץ לקרוא את מורה לנבוכי זמנינו המסביר את משנתו של הרמב"ם בשפה פשוטה ונהירה (מאת קנט סיסקין).

 

[GnomeBubble]

אוי, אל תתחיל איתי ../images/Emo13.gif

הרמב"ם הוא פילוסוף שהיה מעורה היטב במסורת היוונית, והוא מתאר את היהדות כמו שהוא תופס אותה. מבחינת הרמב"ם קבלה ומגיה לסוגיה זה דבר מוקצה, והאל הפרסונלי הוא רק אמצעי סיפורי. העניין הוא שהרמב"ם, עם כל הכבוד, לא מייצג את כל היהדות. בחייו הוא נתקל בהתנגדות, והיום הוא כבר זכה להערכה שהוא היה ראוי לה (בתור אחד מגדולי הוגי הדעות של היהודים), אבל רוב הדתיים בני זמננו לא באמת מתייחסים לכתביו הרבה יותר משהם מתייחסים לכתבים של שפינוזה. מבחינת הכבוד הוא זכה לשם של אחד מגדולי החכמים ביהדות, אבל באופן פרקטי יש פוסקים הרבה יותר חשובים ממנו, ולגבי האל הפרסונלי הוא מוצא את עצמו בדעת מיעוט. רוב הזרמים ביהדות (וגם בנצרות), מציבים אל פרסונלי כתנאי מוקדם, למרות שזה כאמור נושא די פילוסופי שרוב המאמינים בכלל לא מתחבטים בו. אני מציע לך לקרוא טקסט אקדמי על מונותאיזם כדי לראות עד כמה המונח הזה בעייתי, כי בהנחה שמונתואיזם זה בשבילך אמונה באל אחד (אבל הכרה ביכולתם של ברואים אחרים להחזיק בכוחות על-טבעיים) אפשר לתאר כמעט כל אמונה כמונותיאיסטית. מכאן שצריך להסתכל על קריטריונים אחרים: 1. האם האל המונותאיסטי הוא כל-יכול (האלוהים המקראי בהחלט אינו מתואר ככזה, וכך גם לא ישו של הברית החדשה, אם כי בשלב מאוחר יותר הדביקו להם תיאורים כאלה)? 2. האם האל המונתואיסטי הוא פרסונלי? 3. האם האל המונותאיסטי הוא הישות העל-טבעית היחידה? (התשובה היא כמעט תמיד לא) 4. האם האל המונותיאיסטי הוא בורא העולם או שישות אחרת בראה את העולם? האם הוא נברא בעצמו? 5. האם האל המונותיאיסטי מתערב ישירות בעולם או רק קובע את חוקיו? וכן הלאה וכן הלאה. עכשיו נשאלת השאלה האם אנחנו יכולים לתאר את האמונה הסינית העתיקה בשאנגדי או ב-天 (זה של ה-天命) היא מונותאיזם? האם השאיוויזם (האמונה בשיווה כמוחלט) הואישניזם (האמונה בוישנו כמוחלט) או השאקטיזם (האמונה בשאקטי כמוחלטת) הם כולם צורות של מונותיאיזם? אם כן, יוצא שהדת שנחשבת בדרך כלל לדת הפוליתאיסטית הגדולה מכולן היא בסופו של דבר מונותיאיסטית - הרי האמונה בבראהמן היא נדבך מרכזי של כל הזרמים בהינדואיזם עד כמה שאני יודע.