•presentation בעברית

[trilliane]

את מוזמנת לפנות לאקדמיה (דרך האתר שלה).

 

[daviduuu]

התשובה שלי קפצה שתי שורות אחורה. ../images/Emo13.gif

 

[trilliane]

היא לא קפצה, שרשרת אותה לתגובה אחרת... ../images/Emo13.gif

 

[daviduuu]

אה, לא שמתי לב ../images/Emo99.gif

אגב, יש בויקיפדיה ערך שלם שעוסק במצגת, כדאי לעיין שם.

 

[tristis]

הצפת את הקושי

אכן הקושי קיים ופתרום בינתיים אין

 

[daviduuu]

אז אולי... ../images/Emo250.gif

אמציא לך בעצמי מושג חדש?

"הצגת שקופיות"! לדעתי זה הכי מתאים. שבת שלום

 

[יאקים]

ומי הבין את "מרשתת" כשהשתמשו בה

לראשונה? וכי זה נימוק בעינייך? היצג נראה לי הקרוב ביותר לפרזנטציה. פשוט, ל"הצגה" ישנם שני שמות נפרדים בשפות אירופה, ובאנגלית מלבד פרזנטציה, גם SHOW , ובעברית ניתן להשתמש באותו שורש אבל בשם הפעולה השני שבבניין הפעיל הפנוי לשם כך. שבת שלום

 

[trilliane]

מי שעקב אחר פרסומי האקדמיה. ../images/Emo13.gif

יש הבדל בין שימוש בתחדיש של האקדמיה שיש לו תיעוד ופרסומים לבין חידוש פרטי שאיש אינו מכיר. בשני המקרים כדאי, אם אפשר, לציין את המילה המוכרת בסוגריים, אבל מכיוון שזה לא תמיד אפשרי, אם המטרה היא להיות מובן, הייתי מוותרת על שניהם במקרים שבהם זה לא אפשרי.

 

[יאקים]

הצעתך המוזרה הזאת מזכירה את השלכת

מי האמבטיה עם התינוק. ורק יש לי הצעה אלייך, את שידך רב לך בסטטיסטיקות, באתרים דוגמת הוויקיפדיה ומה לא... נסי לבדוק באחוזים כמה אנשים בוגרים משתמשים במרשתת וכמה משתמשים באינטרנט. אני מוכן להמר שבקושי חמישית בלבד יודעים מהי מרשתת ונוהגים להשתמש בתחדיש הזה של האקדמיה שהוא אינו כל כך חדש. אין זאת אומרת שהוא לא יהפוך נחלת מרבית הציבור עם השנים, כפי שדחקה קלטת את קסטה, שכיום כמעט אין מי שמשתמש בה ואולי אף אינו יודע מה משמעותה.

 

[trilliane]

איני חושבת שהיא מוזרה כלל; להפך: הצעתי אינה

להימנע מתחדישים כליל אלא להשתמש בהם במקומות המתאימים בלבד (ולא כל הזדמנות מתאימה לכך). אין לי דרך לבדוק כמה אנשים משתמשים ב"מרשתת" אבל ע"ס ניסיוני האישי אכן לא מדובר ברבים; עם זאת, יש פער ניכר בין כמות הדוברים המכירים מילה מסוימת ובין כמות הדוברים שעושים בה שימוש, וכך זה גם במקרה שלפנינו. מכיוון שמשתמשים במילה מדי פעם, אני מעריכה שלמעלה מ-20% מהגולשים במרשתת נתקלו במילה ואף מכירים אותה, גם אם מעטים מהם משתמשים בה. באשר לקסטה, הסיבה שלא משתמשים בה כיום היא שכבר לא משתמשים בה... אמנם "קלטת" נקלטה יפה בשפה (בעיקר בזכות קלטות הווידאו, אגב; באודיו עדיין העדיפו "קסטה") אבל מכיוון שהטכנולוגיה כבר יצאה משימוש ורק מעטים עוד משתמשים בווידאו או בטייפ ודאי שגם המילים עצמן יוצאות משימוש. הילדים בימינו אולי כבר לא מכירים, אבל אם תשאל דובר בוגר אני מאמינה שכל מי שמכיר "קלטת" יודע גם מהי "קסטה".

 

[יאקים]

תתפלאי, אך רוב הדברים שכתבת מקובלים עליי.

עם זאת המחלוקת בינינו וביני לבין כל ההמון (כקול שדי...) הוא בעניין תקינותה של רגע לציון דקה. אם ישנן שתי מילים שונות (גם במשמעותן), מדוע להשתמש בהן כבמילים נרדפות?

 

[asaphxiix]

תשובה כאן

http://he.wikipedia.org/wiki/שפה_טב...91.D7.A2.D7.9C.D7.99_.D7.97.D7.99.D7.99.D7.9D הסעיף המדבר על 'שרירותיות'. כלומר, התשובה היא 'ככה'.

 

[יאקים]

ומעבר להפניה לקישור, יש לך

איזו תובנה משל עצמך? כבר שכחתי מה רצית לומר, אבל שמעתי בטון שלך התייחסות לא רצינית לזולת, לכן קבל את תגובתי ברוח זאת. ואגב, גם בשרירותיות יש איזושהי הסכמה המבוססת על היגיון כלשהו. בבחינת "בכל שיגעון יש היגיון" ושבת שלום לך..

 

[asaphxiix]

התובנה היא שאין תשובה לשאלה שאתה שואל

מדוע יש מילים נרדפות בשפה? מדוע דווקא שתי מילים אלה? ניתן רק לנסות לנסוע בזמן ולשאול את הדוברים שהנהיגו את השימוש הזה. אפשר לנסות לענות יותר ברצינות, אבל זאת שאלה בלשנית יסודית מאוד על טבעה של השפה, ואני לא חושב שלשם כיוונת בשאלתך: הרי השאלה שלך היא שאלה רטורית שלא מנסה לקבל תשובות מהמציאות, אלא למרוד בה ולהגיד: זה לא תקני, זה לא צריך להיות ככה (ושוב המשל על החזאי שרוצה שירד מחר גשם). שבת שלום ומבורך (ולא מבורכת) ואגב שים לב שקודם, כשכתבתי משהו לא נכון לגבי הטיעונים שלך, תיקנתי את עצמי. אני כן מתייחס ברצינות.

 

[asaphxiix]

תוספת קטנה

אכן יש הגיון בכל שגעון, אבל לא תמיד ניתן להבינו, או שניתן אך יש לעבוד קשה. כך או כך, כשלון להבינו אינו אמור להוביל להתמרדות נגדו והכרזתו כ-'לא תקני'.

 

[יאקים]

אני לא שאלתי שאלה, אלא התייחסתי לבידול

במשמעות בין דקה לרגע, וציינתי ששני אלה אינם מילים נרדפות. עם זאת בלשון הדיבור רבים רואים בהן נרדפות. שבת מבורכת לך. שבת מבורך?! יום השבת מבורך, אך השבת מבורכת.

 

[trilliane]

ידוע שנדיר למצוא נרדפות מלאה בשפה, ועדיין

יש סתירה מובנית בדבריך: אם "בלשון הדיבור רבים רואים בהן נרדפות" הרי שאלה מילים נרדפות! המילון מתאר את השימוש בשפה ולא להפך.

 

[יאקים]

כעת איני יורד לסוף דעתך.

האם את מיתממת או שמא לא הבנת את כוונתי? ואם לא הבנת, אחדדנה שוב: ראשית, אכן נדיר שישנה בלשון, בכל לשון, נרדפוּת מלאה, וכי טענתי אחרת? שנית, העובדה שבלשון הדיבור רבים משתמשים במילים שנראות להם קרובות כמילים המירות, אינה הופכת אותן למילים נרדפות. הוא שטענתי לאורך הדיון הזה. בעיניי - ואני משוכנע שאת חולקת עליי גם בנקודה זו - לשון הדיבור העממית אינה בהכרח הלשון התקנית. אלה מעין שתי לשונות נפרדות, שונות זו מזו במשלב שלהן, בעושר שלהן וביחס החברה אליהן.

 

[trilliane]

אם כך אבהיר את דבריי:

שתי מילים בשפה יכולות להיות נרדפות באופן חלקי, ולכן מצד אחד תהיינה להן משמעויות שונות ומצד שני גם מקרים שבהם המשמעויות שלהם ניתנות להחלפה זו בזו ("נרדפות בהקשר") ואין כאן כל סתירה. אני לא מסכימה ש"דקה" ו"רגע" נרדפות אך ורק בלשון הדיבור; אך גם אם נקבל זאת (לצורך הדיון), מכיוון שהעיסוק ב"מה השעה?" קיים ממילא אך ורק בלשון הדיבור ואינו רלוונטי ללשון הכתובה, איני רואה בכך כל בעיה.

 

[יאקים]

הבנתי דברייך לאשורם, ואני עומד

על זכותי, כפי שהצגתי זאת כבר קודם, לחלוק עלייך.